סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין בַּפָּרוֹכֶת וְדוֹמִין כְּמִין שְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין
וּמְנָלַן דְּבַדָּיו לְפוּתְיָא דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי דִּילְמָא לְאׇרְכּוֹ דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תְּרֵי גַּבְרֵי בְּאַמְּתָא וּפַלְגָא לָא מִסְתַּגִּי לְהוּ
וּמְנָא לַן דִּבְאַרְבְּעָה הֲווֹ דָּרוּ לְהוּ דִּכְתִיב וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים תְּרֵי נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי תְּרֵי
תָּנוּ רַבָּנַן עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול
וְאִם תֹּאמַר חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח אִם כֵּן מָצִינוּ שֶׁשּׁוּלְחָן בַּדָּרוֹם וְהַתּוֹרָה אָמְרָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן
אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה מִימִינוֹ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כַּמִּשְׁפָּט וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול
וְאִם תֹּאמַר חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן וְהַתּוֹרָה אָמְרָה וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן
אֶלָּא שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה מִימִינָהּ וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלָהּ
תָּנֵי חֲדָא מֵחֲצִי בַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין וְתָנֵי חֲדָא מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין
וְלָא קַשְׁיָא מָר קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל מָר לָא קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל
תָּנוּ רַבָּנַן מִזְרָח וּמַעֲרָב הָיוּ מוּנָּחִין דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר צָפוֹן וְדָרוֹם מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי גָּמַר מִמְּנוֹרָה מָה מְנוֹרָה מִזְרָח וּמַעֲרָב אַף הָנֵי נָמֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב
וּמְנוֹרָה גּוּפַהּ מְנָלַן מִדִּכְתִיב בְּנֵר מַעֲרָבִי יַעֲרֹךְ אֹתוֹ [אַהֲרֹן וְגוֹ'] לִפְנֵי ה'
מִכְּלָל דְּכוּלְּהוּ לָאו לִפְנֵי ה' וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צָפוֹן וְדָרוֹם כּוּלְּהוּ נָמֵי לִפְנֵי ה' נִינְהוּ
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא גָּמַר מֵאָרוֹן מָה אָרוֹן צָפוֹן וְדָרוֹם אַף הָנֵי נָמֵי צָפוֹן וְדָרוֹם וְרַבִּי נָמֵי לִיגְמַר מֵאָרוֹן דָּנִין חוּץ מִחוּץ וְאֵין דָּנִין חוּץ מִבִּפְנִים
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִיגְמַר מִמְּנוֹרָה אָמַר לָךְ מְנוֹרָה גּוּפַהּ צָפוֹן וְדָרוֹם הֲוָה מַנְּחָה
אֶלָּא הָכְתִיב יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו דְּמַצְדֵּד לְהוּ אַצְדּוֹדֵי
דְּתַנְיָא אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְצַדְּדִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי נֵר אֶמְצָעִי אָמַר רַבִּי נָתָן מִכָּאן שֶׁאֶמְצָעִי מְשׁוּבָּח
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְיבִי עַשְׂרָה בְּעֶשְׂרִין אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר צָפוֹן וְדָרוֹם עַשְׂרָה בְּעֶשְׂרִין הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי
וְתוּ כֹּהֲנִים הֵיכִי הֲווֹ עָיְילִי וְתוּ מָצִינוּ חֲמִשָּׁה שֻׁלְחָנוֹת בַּדָּרוֹם וְתוּ שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא מַנַּח לֵיהּ
וְלִיטַעְמָיךְ לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה מַנַּח לֵיהּ
אֶלָּא מִי סָבְרַתְּ חַד דָּרָא הוּא תְּרֵי דָּרֵי נִינְהוּ

רש"י

כמין שני דדי אשה. אלמא בדים ממזרח למערב קיימי ראשן אחד למערב וראשן אחד למזרח בתוך הפתח ושמע מינה רוחבו של ארון ממזרח למערב שהיה אורכו של בית: תרי גברי באמתא ופלגא. אי הוו בדים לאורכו לא היה בין בד לבד אלא אמה ומחצה: הקהתים שנים נושאי ארון המקדש שנים. והקימו הלוים את המשכן כשהיו רוצים לחנות עד בואם אלו נושאי הארון: וא''ת. האי מימין ומשמאל דפתח קאמר: אם כן מצינו חמש שולחנות בדרום. שהפתח היה באמצע ההיכל בכותל מזרחי ונמצאו חמשה שבשמאל דרך כניסה כולם בדרום: אלא של משה באמצע חמשה מימינו. בדרומו וחמשה משמאלו בצפונו וכולן בצפון ההיכל ולקמן מפרש היכי מנחי: תני חדא מחצי הבית ולפנים. מונחין כל השולחנות ואין אחד מהן בחצי מן החיצון לצד הפתח: למר קא חשיב כו'. שההיכל ששים אמה ארכו כדכתיב (מלכים א ו) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' וגו' ומאותן ששים היו עשרים בדביר כדכתיב (שם) ולפני הדביר עשרים אמה וגו' וההיכל ארבעים כדכתיב (שם) ארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני והשולחנות יושבים בעשרים אמה של היכל של צד הדביר מאן דתני משליש הבית חשיב כל הששים אמה של דביר ושל היכל ומאן דתני מחצי הבית ולפנים לא חשיב אלא היכל לחודיה: מזרח ומערב מונחים. השולחנות ראשן אחד למזרח וראשן אחד למערב דהיינו אורכו לאורכו של בית: מה מנורה מזרח ומערב. השלשה קנים במזרח והשלשה במערב: מדכתיב בנר מערבי לפני ה'. דכתיב (ויקרא כד) יערוך אותו אהרן וגו' לפני ה' דמשמע אותו לפני ה' ואין אחר לפני ה' אלמא חד הוא דהוי כלפי מערב לצד בית קדשי הקדשים אלמא מזרח ומערב מונחים והחיצון של צד מערב קרי ליה נר מערבי דאי בצפון אישתכח דכולהו פי הפתילות שוות למערב: מה ארון צפון ודרום. אורכו לרוחבו של בית כדאמרינן לעיל וכך היה מונח וכך היו בדיו מונחין: חוץ מחוץ. מנורה ושולחן שניהם בהיכל: והכתיב אותו. דמשמע אחד לפני ה' ותו לא: מצדד להו אצדודי. לעולם צפון ודרום מנחי ואפי' הכי ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי מערב ושאר הפתילות מצודדות פיהן כלפי האמצעי שג' של צד צפון מצודדות כלפי דרום וג' של צד דרום מצודדות כלפי צפון: אל מול פני המנורה. אמצעי עומד על גופה של מנורה והשאר על הקנים ומשמע קרא אותן שעל הקנים מצודדות כלפי אותם של מערב: מכאן שאמצעי משובח. לגבי שלש שקורין בספר תורה בשני ובחמישי ואמרינן במסכת מגילה (דף כא:) אין פוחתין מעשרה פסוקים וקאמר רבי נתן דאמצעי משובח וקורא ארבעה והשאר ג' ג': היינו דיתבי י'. עשר שולחנות בעשרים כדאמרן לעיל מחצי הבית ולפנים מונחים וקסלקא דעתך ראשו של זה בצד ראשו של זה קיימי ואיכא למימר אע''ג דאי אפשר שישבו עשר שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה מצומצמות שלא יצאו קצת חוץ לעשרים אמות הפנימיות איכא למימר לא דק כולי האי הא דקתני לעיל מחצי הבית ולפנים: אלא למאן דאמר צפון ודרום. דהיינו לרוחבו של היכל והלא רוחבו אינו אלא עשרים ועשרה שולחנות של עשרים אמה בעשרים אמה היכי יתבי הא אי אפשר לצמצם שלא יהא ריוח מועט בין שולחן לשולחן: ותו. אי נמי מצו יתבי נמצא שמילאו את כל רוחב ההיכל וכהנים ביוה''כ היכי עיילי לפני ולפנים אי נמי בכל שבת נכנסין ארבעה כהנים כדקתני במתניתין שנים ליטול שני סדרים הישנים ושנים לסדר שני הסדרים החדשים ועומדים אלו כנגד אלו טפחו של נוטל בצד טפחו של מסדר ואי כל רוחב ההיכל מלא היכי אזלי כהנים הנוטלין באידך גיסא דשולחנות: ותו מצינו חמשה שולחנות בדרום. וקרא כתיב (שמות כו) על צלע צפון: ותו שולחן דמשה. דאמרן לעיל באמצע מונח היכי מונח: ולמאן דאמר נמי מזרח ומערב שולחן דמשה היכא מנח. אישתכח דיתיב הך שלחן כולו בעשרים אמות חיצוניות והשתא מתרץ לכולהו פירכי: מי סברת בחד דרא הוו יתבי. כולהו עשר ראשה של זו בצד ראשה של זו: בתרי דרי הוו יתבי. חמשה מינייהו ראשה של זו בצד ראשה של זו ושל משה אצלן לפניהם ולא בשורתן ושורה אחרת של חמשה אצל אותה של משה ולא בשורתה ואותם ה' ראשה של זו בצד ראשה של זו:

תוספות

דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה. מעשה נס היה דארון באמצע קדשי הקדשים היה ולכל צד היה עשר אמות ומקום ארון אינו מן המדה כדאיתא בפרק קמא דמגילה (דף י:) ואם כן אפילו למאן דאמר שהבדים נשמטים לצד אחד היאך מגיעים עד הפרוכת הא לא היה אורכן עשר אלא ע''י נס האריכו הבדים עד שהיו דוחקין ובולטין ונראין כשני דדי אשה לחיבתן של ישראל: מזרח ומערב מונחין. ומתני' דתנן אורכן לאורכו של בית כרבי: מדכתיב בנר מערבי לפני ה'. נר שני של שתי מזרחיות קרי נר מערבי כדפרישית בפרק כל קרבנות (לעיל ד' פו: ד''ה ממנה) ומתניתין דתמיד (פ''ג מ''ט) דמצא שתי מזרחיות דולקות כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין דלמאן דאמר צפון ודרום מונחין אין שייך מזרחיות: שאמצעי משובח. פי' בקונט' לענין שלשה שקוראין בתורה דאין פוחתין מעשרה פסוקים ואמצעי שקורא ארבעה משובח ועל זה מייתי הך ברייתא התם בפ''ג דמגילה (דף כא:) אבל [קשה] דמייתי [נמי] שאר ברייתות דראשון ואחרון משובחים לכך נראה דהך [דהכא] מיתני' לגבי שלשה המהלכים בדרך דגדול באמצע כדאמר בפרק אמר להם הממונה (יומא דף לז.) ובמגילה (דף כא:) מייתי לה משום דכיון דמשובח לשאר דברים טוב שיקרא ד' פסוקים: תרי דרי הוו. ומיתרצי השתא כולהו פירכי דלמאן דאמר צפון ודרום אף על גב דכי יהבינן
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר