|
טקסט הדף מנוקד
פֵּיאָה מוּתֶּרֶת לְעִנְיַן כִּלְאַיִם אֲבָל לֹא לְשַׁבָּת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כִּמְחִיצּוֹת לְשַׁבָּת דְּלָא כָּךְ מְחִיצּוֹת לְכִלְאַיִם דְּלֹא
בִּשְׁלָמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ לָא קַשְׁיָא הָא דִידֵיהּ הָא דְרַבֵּיהּ אֶלָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא הָתָם עַל גַּבָּן הָכָא מִן הַצַּד שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִידֵּי וְאִידֵּי מִן הַצַּד מַאי אִיכָּא לְמֵימַר לְעוֹלָם אִידֵּי וְאִידֵּי מִן הַצַּד הָתָם בְּעֶשֶׂר הָכָא בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין עֶשֶׂר לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ לֹא כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁבָּקִי בְּהִלְכוֹת כִּלְאַיִם וּמְצָאוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָאִילָנוֹת וּמָתַח זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן וְאָמַר לוֹ רַבִּי אִי גְּפָנִים כָּאן מַהוּ לִזְרוֹעַ כָּאן אָמַר לוֹ בְּעֶשֶׂר מוּתָּר בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אָסוּר בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא עַל גַּבָּן יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אָסוּר וְהָתַנְיָא הָיוּ שָׁם קָנִין הַדּוֹקְרָנִין וְעָשָׂה לָהֶן פֵּיאָה מִלְמַעְלָה אֲפִילּוּ בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר אֶלָּא לָאו מִן הַצַּד וְקָאֲמַר לֵיהּ בְּעֶשֶׂר מוּתָּר יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אָסוּר שְׁמַע מִינַּהּ: גּוּפָא אָמַר רַב חִסְדָּא צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁעֲשָׂאָהּ מִן הַצַּד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם וְאָמַר רַב חִסְדָּא צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בְּרִיאָה כְּדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ דֶּלֶת וַאֲפִילּוּ דֶּלֶת שֶׁל קַשִּׁין אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי צוּרַת הַפֶּתַח צְרִיכָה הֶיכֵּר צִיר מַאי הֶיכֵּר צִיר אָמַר רַב אַוְיָא אַבְקָתָא אַשְׁכְּחִינְהוּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְתַלְמִידֵי דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לְהוּ אֲמַר מָר מִידֵּי בְּצוּרַת הַפֶּתַח אֲמַרוּ לֵיהּ לֹא אָמַר וְלֹא כְּלוּם תָּנָא צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁאָמְרוּ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶן צְרִיכִין לִיגַּע אוֹ אֵין צְרִיכִין לִיגַּע רַב נַחְמָן אָמַר אֵין צְרִיכִין לִיגַּע וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר צְרִיכִין לִיגַּע אֲזַל רַב נַחְמָן וַעֲבַד עוֹבָדָא בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ רַב גַּדָּא זִיל שְׁלוֹף שְׁדִינְהוּ אֲזַל שְׁלַף שְׁדִינְהוּ אַשְׁכְּחוּהוּ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא חַבְשׁוּהוּ אֲזַל רַב שֵׁשֶׁת קָם אַבָּבָא אֲמַר לֵיהּ גַּדָּא פּוֹק תָּא נְפַק וַאֲתָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אֲמַר לֵיהּ תָּנֵי מָר מִידֵּי בְּצוּרַת הַפֶּתַח אֲמַר לֵיהּ אִין תְּנֵינָא כִּיפָּה רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין וְשָׁוִין שֶׁאִם יֵשׁ בְּרַגְלֶיהָ עֲשָׂרָה שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים אִם גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין בְּרַגְלֶיהָ שְׁלֹשָׁה אִי נָמֵי יֵשׁ בְּרַגְלֶיהָ שְׁלֹשָׁה וְאֵין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְלֹא כְּלוּם כִּי פְּלִיגִי בְּיֵשׁ בְּרַגְלֶיהָ שְׁלֹשָׁה וּגְבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין רְחָבָה אַרְבָּעָה וְיֵשׁ בָּהּ לָחוֹק לְהַשְׁלִימָהּ לְאַרְבָּעָה רַבִּי מֵאִיר סָבַר חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים אֲמַר לֵיהּ אִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ לָא תֵּימָא לְהוּ לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וְלָא מִידֵּי מֵהָא מַתְנִיתָא דְכִיפָּה: מַתְנִי' הֶכְשֵׁר מָבוֹי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהוּא נִיתָּר אוֹ בְּלֶחִי אוֹ בְּקוֹרָה עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ: גְּמָ' כְּמַאן דְּלָא כַּחֲנַנְיָה וְלָא כְּתַנָּא קַמָּא אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר הֶכְשֵׁר מָבוֹי סָתוּם כֵּיצַד בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֶחִי וְקוֹרָה לְמֵימְרָא דְּקָא סָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי אַרְבַּע מְחִיצּוֹת דְּאוֹרָיְיתָא לָא לִזְרוֹק מִשָּׁלֹשׁ הוּא דְּמִיחַיַּיב לְטַלְטֵל עַד דְּאִיכָּא אַרְבַּע בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה לֵימָא קָא סָבְרִי בֵּית הִלֵּל שָׁלֹשׁ מְחִיצּוֹת דְּאוֹרָיְיתָא לָא לִזְרוֹק מִשְּׁתַּיִם הוּא דְּמִיחַיַּיב לְטַלְטֵל עַד דְּאִיכָּא שָׁלֹשׁ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְחָיַיִן: אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחָיַיִן וְקוֹרָה קָאָמַר אוֹ דִילְמָא לְחָיַיִן בְּלֹא קוֹרָה קָאָמַר תָּא שְׁמַע מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָלַךְ אֵצֶל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרִידָא תַּלְמִידוֹ רש"יפיאה. קליעת הזמורה המתוחה מקונדס לחבירו ודוגמתו פיאה נכרית במסכת שבת (ד' סד:): הא דרביה. הך בתרייתא משום ר' יהודה בר' חנינא אמרה וליה לא סבירא ליה: אי אמרת בשלמא. קמייתא על גבן משום הכי שרי לענין כלאים וביותר מעשר דאי בעשר לא מצי למימר אבל לא לשבת ועל כרחיך כרב סבירא ליה שפיר: ומנא תימרא דשני לן. בכלאים בין עשר ליותר מעשר מן הצד: אע''פ שבקי. רבי יהושע בהלכות כלאים שאל ממנו דבר זה: קנים הדוקרנין. משופין כדקר יתד הנעוץ בקרקע: כדי להעמיד בה דלת. כל שהוא ואפילו יכול להעמיד בה דלת של קשין דיה קשין של שבלים: אבקתא. חור שציר הדלת סובב בו ואע''פ שאינה צריכה דלת מיהו חזיא לדלת בעינן: צריכין ליגע. קנה שעל גבן לקנים שבצדדין או אפילו תלויה למעלה מהן באויר: עובדא בי ריש גלותא. שהקיף להתיר רחבה לטלטל בה ועשה בהן פתחים הרבה יותר מעשר ועשה להן פיאה ולא נגעו לקנים של מטה: כיפה. שער העשוי ככיפה: וחכמים פוטרים. מפני שלמעלה בעיגול הוא מצר ואינו רחב ארבעה ואין פתח פחותה מד' רוחב: ושוין שאם יש ברגליה עשרה. גובה קודם שיתחיל לעגל: חייבת. דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ארבעה ואפילו כל העיגול סתום נשאר שם שיעור פתח כשר אלמא אין צריכין ליגע דהא הכשירה דפתח ברגליה היא והעיגול מפסיק בין תקרה העליונה למזוזות וקתני חייבת אביי לפרושי פלוגתייהו אתא לישנא אחרינא ואמר אביי גרסינן ומפירוש דאביי ילפינן דאין צריכין ליגע. הכל מודים גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה דלא כלום. דכל בציר משלשה גובה ארעא סמיכתא היא ואין שם מפתח זה כלום שיהא רוחב ארבעה: אי נמי יש ברגליה גובה שלשה. וסתם רגליה רוחב ד' ואין גובהה עשרה ולא כלום דכל פחות מעשרה לא כלום ולאו פתח הוא: כי פליגי דיש ברגליה שלשה. דנפיק מתורת ארעא סמיכתא בהכשר פתח ארבעה רוחב וגובהה עשרה עם העיגול ואינה רחבה ארבעה מעוגל ולמעלה: ויש בה לחוק. ולסתור העיגול ולהרחיבו לארבעה בלא נפילת ראש העיגול העליון שהבנין ארוך לכאן ולכאן ואין הבנין כלה מכאן ומכאן למדת השער: חוקקין להשלים. הואיל ובגובה שלשה יש הכשר רוחב פתח רואין שבעה העליונים כאילו הן חקוקין מבפנים ונרחבים למדת הרגלים: מתני' על מבוי שהוא פחות מארבע אמות. רוחב פתחו: גמ' כמאן דלא כחנניה כו'. דקא סלקא דעתיה דהכי קאמר הכשר מבוי מפולש ב''ש אומרים כו': ד' מחיצות דאורייתא. הלכה למשה מסיני היא במחיצות דבציר מד' מחיצות לא הוי רשות היחיד משום הכי בעי לחי וקורה דתיהוי מחיצה מעלייתא: לזרוק. מרה''ר לתוכו משלש הוא דמיחייב דשלש מחיצות דאורייתא לשוויה רה''י אבל לטלטל בתוכו גזור רבנן עד דאיכא ארבע: תוספותהכא ביתר מעשר. והשתא לא צריכי לשנויי לריש לקיש הא דידיה הא דרביה: כי פליגי בשיש ברגליה שלשה וגבוהה עשרה. והא דאמרינן בפרק קמא דשבת (ד' ז:) זרק למעלה מי' והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר' מאיר ורבנן דפליגי בחוקקין להשלים אומר ר''י דמיירי בחורין שדרכן לעשות בשעת בנין שמפולשין לרשות הרבים ולצד רשות היחיד רחבין ארבעה על ארבעה דבענין אחר לא הוה אמרינן לרבי מאיר חוקקין כדמשמע הכא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|