|
טקסט הדף מנוקד
וְאִם הֵבִיא פָּסוּל (וְהָתַנְיָא וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר) מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׂרָף
אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי חִיָּיא הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי דְּרַבִּי חִיָּיא זָרֵיק לֵיהּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי מְטַבֵּל [בֵּיהּ] (לֵיהּ) וְסִימָנָיךְ עֲשִׁירִים מְקַמְּצִין שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר סְטָכְתָּא רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְפִּקִנוֹן שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ לָמָּה סָכִין אוֹתוֹ שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם תָּנוּ רַבָּנַן שֶׁמֶן זַיִת כָּבוּשׁ שָׁלוּק שָׁרוּי וְשֶׁל שְׁמָרִים וְשֶׁל רֵיחַ רָע לֹא יָבִיא וְאִם הֵבִיא פָּסוּל בָּעֵי רַבָּה הִקְדִּישׁוֹ מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם כֵּיוָן דְּפָסוּל כְּבַעַל מוּם דָּמֵי אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה תֵּיקוּ מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְבִיבוֹת הַסַּל זֶה רִאשׁוֹן חָזַר וְטוֹעֵן בְּקוֹרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּאֲבָנִים זֶה שֵׁנִי חָזַר וְטָחַן וְטָעַן זֶה שְׁלִישִׁי הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת הַשֵּׁנִי מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְבִיבוֹת הַסַּל זֶה רִאשׁוֹן טוֹעֵן בְּקוֹרָה וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּאֲבָנִים זֶה שֵׁנִי חָזַר וְטָחַן וְטָעַן זֶה שְׁלִישִׁי הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת שְׁלִישִׁי עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְבִיבוֹת הַסַּל זֶה רִאשׁוֹן טוֹעֵן בְּקוֹרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּאֲבָנִים זֶה שֵׁנִי חָזַר וְטָחַן וְטָעַן זֶה שְׁלִישִׁי הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ מִכָּאן אָמְרוּ זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד וְטוֹחֲנוֹ בְּרֵיחַיִם וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה רִאשׁוֹן טָעַן בְּקוֹרָה שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה שֵׁנִי וְחָזַר וּפָרַק טָחַן וְטָעַן זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת וְכֵן זַיִת שֵׁנִי וְזַיִת שְׁלִישִׁי עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה וּמַעֲלֶה לְרֹאשׁ הַגָּג וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה עַד שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין וָשֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה רִאשׁוֹן טָעַן בְּקוֹרָה שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ זֶה הָיָה שֵׁנִי פָּרַק חָזַר וְטָחַן וְטָעַן זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְלֹא הָיָה טוֹעֵן בְּקוֹרָה אֶלָּא בַּאֲבָנִים וְלֹא הָיָה נוֹתְנוֹ בְּסַלִּין אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל הָא גוּפָא קַשְׁיָא כּוֹתֵשׁ מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא תּוֹךְ הַסַּל אֲתָאן לְרַבָּנַן הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא מַתְנִי' הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן אִין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי שָׁוִין הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי שָׁוִין הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי שָׁוִין הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי אִין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ אַף כׇּל הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַּדִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ מָה מְנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ תַּלְמוּד לוֹמַר זָךְ כָּתִית לְמָאוֹר וְאֵין זָךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת רש"י
מפני שהוא מוהל שרף. בעלמא ואינו שומן: לרבי שמעון דמטביל בי'. הוי שמן ואם הביא פסול: סטכתא. שקורין בלשמ''א: תניא רבי יהודה [אומר] אנפיקינון. דתני במתני' היינו שמן זית וכו': שמשיר את השיער. לפי שהוא בוסר ויש בו כח: של ריח רע. שמן שריחו רע: מתני' שלשה. לקיטות יש בזית שלוקטין אותו בשלש פעמים ובכל לקיטה יש בו שלשה שמנים: הזית הראשון. זיתים שלקטן בראשונה: מגרגרו בראש זית. מניחו להתבשל דנעשה גרגרין בראש הזית באילן. ענין אחר מלקטן בראש הזית בגובה שבאילן במקום שהזיתים קודמין להתבשל תחילה מפני שהחמה זורחת שם תדיר מ''ר ז''ל: וכותש. אותן הגרגרים: ונותנן בתוך הסל. כדי שיזוב הצלול שבשמן מעצמו בלא דוחק חוץ לסל והפסולת והשמרים שבשמן נשארין בסל: זה היה שמן ראשון. שבליקוט ראשון: חוזר ולוקח. מה שכתש הגרגרים שנשארו בסל טוענו בקורת בית הבד ומוציא שמנו מה שהוא יוצא עכשיו זהו שמן שני: רבי יהודה אומר. לא היה טוענו בקורה לפי שהיה נטען ביתר והיו השמרים יוצאין ומתערבין בשמן אלא באבנים טוענו ומה שיוצא עכשיו זה היה שמן שני: חזר וטחן. הגרגרים וטענן בקורה ומה שיוצא זה שמן שלישי: מגרגרו בראש הגג. אותם זיתים אין מתבשלין כל צורכן באילן אלא שוטחן בראש הגג בחמה כדי לרככן כך שמעתי. ענין אחר מרבותינו ז''ל מגרגרו בראש הגג כלומר מלקט זיתים שבאמצע האילן שאינן בראש הזית כלומר אותן שיכול לעמוד בראש גגו ונוטלן שאותן אין מתבשלין במהרה כמו אותן שבראש הזית והאי דאמר בראש הגג לסימנא קאמר: הזית השלישי. לוקט זיתים התחתונות לפי שאין החמה זורחת עליהן תדיר אין מתבשלין יפה ומאחר בלקיטתן ומשום הכי עוטנן בבית הבד מניחם במעטן עד שילקו שיתרכך קליפתן וישתנו מראיהן ומנגבן בראש הגג שכשיהיו ביחד במעטן בדוחק יצא מהן מוהל ונושרו: גמ' מגרגרו תנן. שמניח הזית עד שנתבשלו הגרגרים כל צורכן: או מגלגלו תנן. דהיינו נמי שמניחו באילן עד שנתבשלו יפה כגון ביצה מגולגלת (עוקצין פ''ב מ''ו): שמן זית. דכתיב בקרא שמן זית זך כתית (שמות כז): מזיתו. שיהיו הזיתים באילן עד שיהיה בהן שמן: תמרה. כשעושין אותו גרוגרות: רבי יהודה אומר לא היה טוחנו. לזית ראשון אלא כותשו: כותש. דקתני במתני' מני ר' יהודה היא תוך הסל דקתני במתני' אתאן לרבנן דברייתא ת''ק דר' יהודה: האי תנא. דמתני' סבר לה כר' יהודה בחדא בכותש ופליג עליה בחדא בתוך הסל: מתני' השני שבזית ראשון הראשון שבזית שני שוין. ואע''ג דשני שבראשון וראשון שבשני שוין למנחות אפ''ה לא אתי בשני שבראשון למנורה דהא אמרינן בגמ' דלמנורה בעינן כתית ולא היה כתית אלא ראשון שבכל זית (דמתני' דכותש ר''י היא): תוספותואם הביא פסול מפני שהוא שרף. מוהל בעלמא ולא שמן והיכי חשיב ליה מתני' בהדי שמנים פסולין דמכל מקום שמן קרי ליה כך פירש בקונטרס ור''ת גריס במתני' ואם הביא כשר: זריק ליה. כלומר לא היה אוכלו אבל לא זורק ממש דסכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר: שלשה זיתים. פירש בקונט' ג' פעמים בשנה מלקטין את הזיתים לפי שאין מתבשלין בבת אחת וקשיא דבמס' פאה (פ''א מ''ה) משמע דחייבין בפאה וכל דבר שאין לקיטתו כאחד לא מחייבא בפאה כדאי' בריש כלל גדול (שבת דף סח.) וממעט תאינה דלא נלקטין כולן כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה כדמפרש ואזיל ובערוך פירש כפירוש הקונטרס דבשלשה זמנים לוקט את הזיתים לפי שאין מתבשלין כולן ביחד ובגמ' דבעי מגרגר תנן או מגלגל תנן פירש בערוך מגרגר תנן כלומר לוקט אחד אחד אותן המבושלין או מגלגל תנן שעושה להם סימן שלא יתערבו עם אחרים ומניחם עד שיתבשלו יפה ויתרככו כביצה מגולגלת ובמס' עדיות (פ''ד מ''ו) ומייתי לה בפ' קמא דיבמות (דף טו:) חבית של זיתים המגולגלין ובפ' אין מעמידין (ע''ז לט:) זיתי קלוסקא המגולגלין פי' זיתים הנמתקים לאכילה נקראין מגולגלין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|