סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לֹא הוּרְצָה
ורְמִינְהִי עַל מָה הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַדָּם וְעַל הַבָּשָׂר וְעַל הַחֵלֶב שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר
אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יוֹסֵי הָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר וְאִם תָּרַם בְּשׁוֹגֵג תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה בְּמֵזִיד אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּלָא קָנֵיס דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת
אֵיפוֹךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת וּמִי מָצֵית אָפְכַתְּ לַהּ וְהָתַנְיָא יָכוֹל בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים יְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה
תַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנִּיתָּר לִטְהוֹרִין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה
וְשֶׁאֵינוֹ נִיתָּר לִטְהוֹרִין אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה אוֹצִיא אֲנִי אֶת הַלָּן וְאֶת הַיּוֹצֵא שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין לִטְהוֹרִים
תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לַה' רִיבָּה
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַפִּיגּוּלִין וְאֶת הַנּוֹתָרוֹת
נוֹתָרוֹת הַיְינוּ לָן אֶלָּא אַף הַפִּיגּוּלִין כַּנּוֹתָרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים מִיעֵט
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט אָמַרְתָּ מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר
וְאִם תֹּאמַר בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וַאֲכָלוֹ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים מִפְּנֵי מָה חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה
נִטְמָא אִין יוֹצֵא לָא
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקָתָנֵי דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת
אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא רַבָּנַן
אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת דְּלָא קָנֵיס מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ אִין כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּתְרוּמָה דְּקִילָּא בְּקָדָשִׁים דַּחֲמִירִי מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ אִם כֵּן הָא אַמַּאן תִּרְמְיַיהּ
רָבִינָא אָמַר טוּמְאָתוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הוּרְצָה זְרִיקָתוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה
וְרַב שֵׁילָא אָמַר זְרִיקָתוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הוּרְצָה טוּמְאָתוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה
וּלְרַב שֵׁילָא דְּקָתָנֵי שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הָכִי קָאָמַר נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג וּזְרָקוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד

רש"י

שוגג. קסבר אין קרבנות מקבלין טומאה אונס שנטמא בעל כרחו אבל מזיד ורצון חדא מילתא היא אלא איידי דתנא אונס תנא רצון: לא הורצה. דכתיב והיה על מצחו תמיד לרצון להם (שמות כח) ולא לעובדי כוכבים: ורמינהו כו'. אלמא ציץ מרצה אמזיד דיחיד: בשוגג תרומתו תרומה. דאמרינן בכמה דוכתי (ב''מ דף נו.) ולא תשאו עליו חטא אם אינו קדוש נשיאות חטא למה מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה: במזיד אין תרומתו תרומה. דרבנן קנסוהו משום דהזיד ופליגי בה אמוראי ביבמות בפרק האשה איכא למ''ד אין תרומתו תרומה לתקן את השירים אבל תרומה הוי: דמרצה ציץ על אכילות מי שמעת ליה. דמוקמת להך ברייתא בתרייתא אליביה דקתני בה הציץ מרצה על אכילת טומאת בשר דהיינו אכילות להכי נקט אכילות דאעולין כ''ע מודו דציץ מרצה דקתני בריש ת''כ ונרצה לו לכפר עליו בדם דכתיב (ויקרא יז) כי הדם הוא בנפש יכפר אין לי אלא דם טהור טמא מנין ת''ל (שמות כח) ונשא אהרן וגו' והוא בדם קמיירי דכתיב (שם) לרצון להם והכא כתיב ונרצה מה הכא דם אף התם דם ואין לי אלא דם מנין לרבות כל העולים ת''ל לכל מתנות קדשיהם וגו' (שם): יכול בשר שנטמא לפני זריקת דמים. ואכלו לפני זריקה בטומאת הגוף יהו חייבין עליו כרת ובתורת כהנים מצאתי לשון נקיה יכול יהו חייבין משום טומאת הגוף לפני זריקה ובבשר טהור קמיירי: ושאינו ניתר לטהורין. כגון אם אכל אפילו בשר טהור בטומאת הגוף קודם זריקת דם עדיין לא היתה ניתרת לטהורים דזריקה היא המתרת: או אינו אלא. הכי דרשינן שאינו נאכל לטהורין אין חייבין משום טומאת הגוף אף שניתר לטהורין: ואוציא את הלן ואת היוצא. לאחר זריקה שאע''פ שניתר בזריקה הואיל ועכשיו אירע בו פסול לא יהו חייבין עליו האוכלו בטומאה: היינו לן. ואמרת לעיל דחייבין עליו משום טומאת מזבח ולא כל הזבחים: אחר שריבה הכתוב ומיעט. כלומר הואיל ומצינו ריבוי ומיעוט: אמרת מרבה אני לן ויוצא. שהיתה להן שעת הכושר שהרי היתה זריקתו כשירה: וא''ת בשר שנטמא לפני זריקה ואכלו בטומאת הגוף לאחר זריקה מפני מה חייבין עליו. הא לא היתה לו שעת הכושר ואנן פיגול הוא דמעטינן דאין חייבין אבל נטמא אפילו קודם זריקה ואחר זריקה אכלו חייב: שהציץ מרצה. למיהוי זריקה מעלייתא וניתר לטהורים קרינא ביה ואע''פ שלא נאכל: נטמא. לפני זריקה הוא דחייב עליו האוכלו לאחר זריקה בטומאת הגוף: יוצא לא. משום דלא הויא זריקה מעלייתא דאין הציץ מרצה על היוצא דלא היתה לו שעת הכושר: מאן שמעת ליה דאמר אין זריקה מועלת ביוצא. למיהוי קרבן כשר רבי אליעזר היא בפ''ק דמעילה (דף ו:) דקתני בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים ר' אליעזר אומר מועלין בו ואפי' לאחר זריקה משום דאין זריקה מועלת לו להוציאו מידי מעילה: אלא אמר רב חסדא לא קשיא. הנך מתניתא דלעיל הא דקתני במתניתא במזיד הורצה נמי ביחיד ר''א מדקתני דציץ מרצה על אכילות והא דתני לא הורצה רבנן: דלא קניס. היכא דזריק דם טמא במזיד מי שמעת ליה: א''כ אמאן תרמייה. להא דקתני הורצה: טומאתו בין בשוגג. בין שנטמא בשוגג בין שנטמא במזיד הורצה אם זרקו בשוגג והא דתני לא הורצה אמזיד דזריקה קאי:

תוספות

בשוגג תרומתו תרומה. שהיתה לו שעת הכושר איירי שלא ניטמא בתחילת תלישתו שאם תלשו אדם טמא ועדיין משקה טופח עליו אין תרומתו תרומה כדמוכח בפ' כל שעה (פסחים דף לג.): במזיד אין תרומתו תרומה. אע''ג דתורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה כדאמרינן בהאשה רבה (יבמות דף פט:) וכדתנן במס' תרומות (פרק שני מ''ו) התם חזי קצת הכא לא חזי כלל: דמרצה ציץ על אכילות מי שמעת ליה. פי' בקונטרס להכי נקט אכילות דאעולין כ''ע מודו דציץ מרצה כדקתני בריש תורת כהנים ונרצה לו לכפר עליו בדם כו' ולא דק בקונטרס דבעולין נמי אשכחן פלוגתא בפרק כיצד צולין (פסחים דף עז:): ת''ל אשר ליי'. הכא מוקמינא ליה לרבות לן ויוצא ותימה דבסוף דם שחיטה (כריתות דף כג: ושם) דריש ליה לרבות אימורים דאיסור טומאה חייל אאיסור חלב וי''ל דשקולים הן אבל קשה אההיא דכריתות בסוף פ' ב' דמעילה (דף י:) דריש אימורים מאשר יקרב אל הקדשים דדבר שאין לו מתירין משיקדש בכלי וי''ל דהתם לא מיירי אלא בעולה ושאר קדשים אבל שלמים לא הייתי מרבה כיון דיצאו מן הכלל. מ''ר: ורב שילא אמר כו'. וא''ת מאי דוחקייהו דרבינא ורב שילא לשנויי כלל הא מוכח בהדיא בהאשה רבה (יבמות דף צ. ושם) דחדא מדאורייתא וחדא מדרבנן מדקאמר והא הכא דמדאורייתא ארצויי מרצה דתנן על מה הציץ מרצה כו' וי''ל דלעולם משמע ליה נמי ביבמות דאפילו מדרבנן נמי קתני על מה הציץ מרצה כו' למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אזריקה או אטומאה אלא דפשיטא ליה דמדאורייתא אין חילוק בין טומאה לזריקה והכי פירושו והא מדאורייתא ארצויי מרצה בכל ענין בין מטומאה בין מזריקה. מ''ר: זריקתו בין בשוגג בין במזיד הורצה. אע''פ שצריך לדחוק הלשון אליביה ניחא ליה לשנויי הכי ולא כרבינא כדאמר בפרק הנזקין (גיטין דף נד.) גברא לכפורי קא בעי ואנן ניקום וניקנסיה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר