סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הַאי נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִוְּחֵלֶב נְבֵלָה
מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל חֵלֶב נְבֵלָה יָצָאתָה זוֹ שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ מִשּׁוּם בַּל תֹּאכַל [חֵלֶב נְבֵלָה] אֶלָּא מִשּׁוּם טָמֵא
אֶלָּא הַאי טְרֵפָה מִיבְּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חַיָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִי שֶׁחֶלְבָּהּ אָסוּר וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר יָצָאת זוֹ שֶׁחֶלְבָּהּ וּבְשָׂרָהּ מוּתָּר קָא מַשְׁמַע לַן
אֲמַר לֵיהּ מַאי שְׁנָא טְמֵאָה דְּאֵין חֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ חַיָּה נָמֵי אֵין חֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ וְעוֹד הָכְתִיב וְאָכֹל לֹא תֹאכְלוּהוּ
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי טְרֵפָה לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וּטְמֵאָה אֲסוּרָה מֵחַיִּים וּטְרֵיפָה אֲסוּרָה מֵחַיִּים מָה טְמֵאָה חֶלְבָּהּ טָמֵא אַף טְרֵיפָה חֶלְבָּהּ טָמֵא
אִי הָכִי הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְעוֹף טָמֵא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּטְרֵיפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה מָה עוֹף טָמֵא אֵינוֹ מְטַמֵּא אַף טְרֵיפָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה
וְעוֹד מִי אִיכָּא לְמֵילַף טְרֵפָה מִטְּמֵאָה טְמֵאָה לֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר טְרֵיפָה הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְכִי תֵּימָא טְרֵיפָה מִבֶּטֶן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר בְּמִינַהּ מִיהָא אִיכָּא
אֶלָּא אָמַר רָבָא הַתּוֹרָה אָמְרָה יָבֹא אִיסּוּר נְבֵילָה וְיָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב יָבֹא אִיסּוּר טְרֵיפָה וְיָחוּל עַל אִיסּוּר חֵלֶב
וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נְבֵילָה מִשּׁוּם דִּמְטַמְּיָא אֲבָל טְרֵיפָה אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמְעִינַן טְרֵיפָה מִשּׁוּם דְּאִיסּוּרָהּ מֵחַיִּים אֲבָל נְבֵילָה אֵימָא לָא צְרִיכָא
וְרַבִּי מֵאִיר הַאי טְרֵפָה מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שְׁחִיטָה שֶׁהִיא לִפְנִים
וְרַבִּי יְהוּדָה טְרֵפָה אַחֲרִינָא כְּתִיב
וְרַבִּי מֵאִיר חַד לְמַעוֹטֵי שְׁחִיטָה שֶׁהִיא לִפְנִים וְחַד לְמַעוֹטֵי עוֹף טָמֵא
וְרַבִּי יְהוּדָה מִנְּבֵלָה נָפְקָא לֵיהּ
וְרַבִּי מֵאִיר הַאי נְבֵלָה מַאי עָבֵיד לֵהּ לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְזַיִת
וְתִיפּוֹק לִי מִקְּרָא קַמָּא מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה
חַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְזַיִת וְחַד לְשִׁיעוּר אֲכִילָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס נָמֵי לִיטַמֵּא קָא מַשְׁמַע לַן
תָּנוּ רַבָּנַן וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּחֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה
אָמַרְתָּ טִיהֵר מִכְּלַל שְׁחוּטָה וְטִיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב מָה כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל שְׁחוּטָה בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה אַף כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב בִּטְהוֹרָה וְלֹא בִּטְמֵאָה
אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ טִיהֵר מִכְּלַל נְבֵילָה וְטִיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב מָה כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל נְבֵילָה בִּטְמֵאָה וְלֹא בִּטְהוֹרָה אַף כְּשֶׁטִּיהֵר מִכְּלַל חֵלֶב בִּטְמֵאָה וְלֹא בִּטְהוֹרָה
אָמְרַתְּ

רש"י

האי נמי תיפוק ליה כו'. חלב טמאה תיפוק ליה נמי דמטמא דמהיכא תיתי לטהרה מהאי קרא דיעשה לכל מלאכה האי לאו בטמאה כתיב דהא כתיב [ואכל] לא תאכלוהו לחלב: מי שאיסורו משום אכילת חלב. ובשרה מותר טיהרתי לך יצאת זו שכולה אסורה משום בל תאכל טמא ואכתי אימא טריפה למה נאמרה כו': אלא האי טריפה מיבעי לאיתויי חיה דס''ד מי שחלבה אסור כו' קמ''ל. ה''ג ושינויא הוא לאיתויי חיה טהורה שמתה שחלבה טהור דס''ד ואכל לא תאכלוהו כתיב בהאי קרא מי שחלבו אסור ובשרו מותר טיהרתי לך חלבה מכלל נבילה אבל חיה שחלבה מותר כבשרה לענין נבילה נמי יטמא כבשרה קמ''ל טריפה כל שיש במינו טריפה ואפילו חיה: ופרכינן מ''ש טמאה. דלא נפקא לן לטהר חלבה מהאי קרא דאין חלבה חלוק מבשרה ולא קרינא ואכל לא תאכלוהו לחלב לחודיה שהרי הכל איסור: חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה. לאיסורו ולא קרינא ביה ואכל לא תאכלוהו: ועוד. ממשמעותא דקרא נמי תיקשה לן דלא בחלב חיה קאי דהא כתיב ואכל לא תאכלוהו ולקמן ילפינן מינה בברייתא בשמעתין בחלב חיה נבילה לא טיהר מכלל טומאה: טריפה לגופיה איצטריך. לטהר חלב טריפה שמתה ולעולם טריפה חיה ודקאמרת הרי נבילה אמורה איצטריך סד''א הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה מחיים אסורה כו': אי הכי. טריפה דכתיב גבי עוף נמי איצטריך לגופיה ולומר עוף שמתה מטמא בבית הבליעה שלא תאמר כו': ועוד. גבי בהמה: מי איכא למילף טריפה מטמאה. דניבעי קרא לטהר: ה''ג אלא אמר רבא כו' התורה אמרה. בא הכתוב לומר לך יבא איסור כו' ומשום אכל לא תאכלוהו דסיפיה דקרא פירש בו נבילה וטריפה לחייב את האוכלו משום חלב ומשום נבילה ומשום טריפה שלא תאמר אין איסור נבילה וטריפה חלין על איסור חלב שקדם לכולם: משום דמטמיא. הילכך חמירא לחול על איסור חלב: ורבי מאיר. דאמר עוף שחיטתו מטהרת טריפתו: האי טריפה. דגבי עוף מאי עביד ליה: למעוטי שחיטה שהיא לפנים. וכדאמרן לעיל (דף סט.) מה טריפה שווה בפנים כבחוץ יצא השוחט עוף חולין בפנים כו': טריפה אחרינא כתיב. גבי נבילת עוף טהור וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו (ויקרא יז) וחד לא יאכל נבילה וטריפה לטמאה בה (שם כב): וחד למעוטי עוף טמא. דדרשינן מי שיש במינו טריפה: ורבי יהודה. עוף טמא מקרא יתירא דנבילה לא יאכל נפקא ליה דלא איצטריך אלא לדרוש ולומר מי שאזהרתו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא: ורבי מאיר האי. קרא יתירא דנבילה לא יאכל מיבעיא ליה ללמד טומאתו שאינו מטמא אלא כשיעור איסור אכילתו דהיינו כזית: מקרא קמא. והנפש אשר תאכל: בכדי אכילת פרס. שאם שהה באכילת כזית יותר מכדי אכילת פרס הרי היא כשאר אכילות שאין מצטרפין לעונשין ואף זו אין מצטרפת ליטמא בבית הבליעה: דחידוש הוא. שלא מצינו בתורה טומאה כזו שאין לו טומאה מבחוץ ובבית הבליעה באה לו טומאה: הכתוב מדבר. לטהרו מלטמא משום נבילות: טיהר מכלל שחוטה. טיהר מלטמא מטעם שחיטה שהשחיטה מטהרתה: וטיהר מכלל חלב. מטעם חלב טיהר את הנבילה מלטמא שכתב כאן שחלב נבילה טהור: מה כשטיהר. בשר שחוטה מלטמא טהורה טיהר ולא טמאה דטמאה אין שחיטתה מטהרתה דילפינן לה בת''כ מקרא יתירא ולאלה תטמאו כל הנוגע בהם במותם והאי בהם יתירא הוא לומר אע''פ שהן שחוטין ומה אני מקיים במותם במותם ולא בחייהם ובבהמה טמאה כתיב דסמוך ליה כל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה וגו': אף כשטיהר משום חלב. מלטמא בטהורה טיהר ולא בטמאה: ה''ג בתורת כהנים אמרת כלך לדרך זו טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב מה כשטיהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה אף כשטיהר כו' טיהר בשר נבילה מלטמא ולקמן מפרש לה בנבלת עוף טמא וטיהר מכלל חלב כדאמרן: בטמאה ולא בטהורה. עוף טמא טיהר מלטמא בבית הבליעה ולא עוף טהור:

תוספות

אלא לאתויי חיה. כך גרס הקונטרס וקשה דמאי קפריך מ''ש טמאה כו' אדרבה משום דדמי לטמאה איצטריך קרא לאתויי ומאי פריך נמי ואכל לא תאכלוהו אדרבה משום הכי איצטריך קרא טריפה דמשמע כל שיש במינו טריפה חלבה טהור ואפי' חיה ור''ת גרס אלא למעוטי חיה מאי טעמא מי שחלבה אסור וכו' ול''ג סד''א ופריך אמאי איצטריך קרא לומר דחלב חיה טמא מאי שנא טמאה כו' ומיהו קשה דטריפה לא משמע למעוטי אלא לרבויי כל שיש במינה טריפה: מה טמאה חלבה טמא. וכי תימא מה לטמאה שכן אין שחיטתה מטהרתה תאמר לטריפה חיה תוכיח: יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב. תימה למאן דאית ליה איסור מוסיף למה ליה קראי וכי תימא מהכא יליף בעלמא שאני הכא דאיסור חלב קל הוא דהותר מכללו ולכך אתי איסור נבילה וחייל עליה: ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורא מחיים כו'. תימה דבפ''ב דחולין (דף לז:) עביד ק''ו איפכא ומה מחיים אתי איסור טריפה וחייל אאיסור חלב נבילה דלאחר מיתה מבעיא ושם פירשתי: וחד למעוטי עוף טמא. הא דלא נפקא ליה לרבי מאיר מהיכא דנפקא ליה לרבי יהודה משום דר' מאיר לטעמיה דאית ליה איסור חל על איסור: ורבי מאיר האי נבילה מאי עביד ליה. וא''ת על כרחיך צריך לכתוב נבילה דאי הוה כתיב טריפה לא יאכל לטמאה בה ולא כתב נבילה אם כן הוה אמינא דטריפה בלא נבילה מטמאה וי''ל כיון דכתיב (ויקרא יז) (והנפש) [וכל נפש] אשר תאכל נבילה וטריפה מה התם נבילה עמה אף כאן נבילה עמה: לשיעור אכילה בכזית. איפשר דרבי יהודה נמי אית ליה ואע''ג דלא מיותר: יצתה חיה שחלבה ובשרה מותר. הא דדחיק בפרק בהמה המקשה (חולין דף ע:) לאשכוחי דנבלת חיה טהורה מטמאה ולא מצי למידרש מהכא דהא חלבה טמא דאי לאו דאשכחן במקום אחר דנבלת חיה מטמאה לא הוה דרשי' הכי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר