סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חַיָּיב בִּשְׁלָמָא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם אִיכָּא זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אֶלָּא צוֹאָה מַאי זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא בְּצוֹאָה לַחָה
לֵימָא כְּתַנָּאֵי שָׁחַט לָהּ חָגָב רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה וּמָר סָבַר לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָמְרִינַן כְּעֵין זְבִיחָה אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים בָּעֵינַן וְשָׁאנֵי חָגָב הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ דּוֹמֶה לְצַוַּאר בְּהֵמָה
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ חַיָּיב וְנֶאֱסֶרֶת זָרַק מַקֵּל לְפָנֶיהָ חַיָּיב וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מַאי שְׁנָא שָׁבַר דְּהָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְבִיחָה זָרַק נָמֵי הָוְיָא לֵיהּ כְּעֵין זְרִיקָה אֲמַר לֵיהּ בָּעֵינַן זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת וְלֵיכָּא
אֶלָּא מֵעַתָּה אַבְנֵי בֵּית מַרְקוּלִיס בַּמֶּה יֵאָסְרוּ אֲמַר לֵיהּ אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי וּשְׁאֵלְתֵּיהּ לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ לְחִיָּיא בַּר רַב וְחִיָּיא בַּר רַב לְרַב וַאֲמַר לֵיהּ נַעֲשָׂה כִּמְגַדֵּל עֲבוֹדָה זָרָה
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי אֲסוּרָה מִיָּד אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַד שֶׁתֵּעָבֵד תִּישְׁתְּרֵי דְּהָא לָא פַּלְחַהּ אֲמַר לֵיהּ כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה זָרָה וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ
אִי הָכִי בָּתְרָיְיתָא מִיהָא תִּשְׁתְּרֵי אֲמַר לֵיהּ אִי יָדְעַתְּ לַהּ זִיל שִׁקְלַהּ רַב אָשֵׁי אָמַר כׇּל אַחַת וְאַחַת נַעֲשֵׂית תִּקְרוֹבֶת לְעַצְמָהּ וְתִקְרוֹבֶת לַחֲבֶרְתָּהּ
תְּנַן מָצָא בְּרֹאשׁוֹ כְּסוּת וּמָעוֹת אוֹ כֵלִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכׇל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אָסוּר
בִּשְׁלָמָא יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת אִיכָּא כְּעֵין פְּנִים וְאִיכָּא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אֶלָּא פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים לָא כְּעֵין פְּנִים אִיכָּא וְלָא כְּעֵין זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת אִיכָּא
אָמַר רָבָא אָמַר עוּלָּא כְּגוֹן שֶׁבְּצָרָן מִתְּחִלָּה לְכָךְ
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יׇחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּעֵין פְּנִים
הָוֵי בֵּהּ רָבָא בְּמַאי אִילֵימָא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן הַשְׁתָּא לִבְנֵי נֹחַ חַזְיָא לְגָבוֹהַּ בְּבָמָה דִּידְהוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה מִיבַּעְיָא
אֶלָּא בִּמְחוּסַּר אֵבֶר וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁהוּא אָסוּר לִבְנֵי נֹחַ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִכׇּל הָחַי מִכׇּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא בְּהֵמָה שֶׁחַיִּין רָאשֵׁי אֵבָרִין שֶׁלָּהּ
הַאי וּמִכׇּל הַחַי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי טְרֵיפָה מִלְּהַחֲיוֹת זֶרַע נָפְקָא
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה יוֹלֶדֶת מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אָמַר קְרָא אִתָּךְ אִתָּךְ בְּדוֹמִין לָךְ וְדִלְמָא נֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה תָּמִים כְּתִיב בֵּיהּ
דִּלְמָא תָּמִים בִּדְרָכָיו צַדִּיק כְּתִיב בֵּיהּ
דִּלְמָא תָּמִים בִּדְרָכָיו וְצַדִּיק בְּמַעֲשָׂיו לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ נֹחַ טְרֵיפָה הֲוָה אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא דִּכְווֹתָךְ עַיֵּיל שַׁלְמִין לָא תְּעַיֵּיל
הַשְׁתָּא דְּנָפְקָא מֵאִתָּךְ לְהַחֲיוֹת זֶרַע לְמָה לִי אִי מֵאִתָּךְ הֲוָה אָמֵינָא לְצַוְותָּא בְּעָלְמָא וַאֲפִילּוּ זָקֵן וַאֲפִילּוּ סָרִיס קָא מַשְׁמַע לַן לְהַחֲיוֹת זֶרַע
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנַּיִן לַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לְמַרְקוּלִיס שֶׁהוּא חַיָּיב שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִכְדַרְכָּהּ דִּכְתִיב אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ
וְהָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא

רש"י

חייב. אפילו אין עבודתה בכך: לימא. מילתיה דרב כתנאי: שחט לה חגב. לכל עבודת כוכבים שבעולם בין דרכה בין אין דרכה בכך: מר סבר. רבי יהודה סבר אמרינן כעין זביחה ואע''פ דלאו זביחה ממש היא דהא אין שחיטת חגבים נוהגת והויא כשבירת מקל דחייב הואיל ואיכא למימר כעין זביחה וה''ה שבירת מקל דהויא שבירה וחיתוך מדלא אשמעינן אווז ותרנגול דשייכא ביה שחיטה ממש: ורבנן סברי לא אמרינן בשבירה כעין זביחה: לא דכ''ע לא אמרינן כעין זביחה. ובמקל אפילו רבי יהודה פטר וליתא לדרב דכעין פנים בעינן מידי דדמי לזביחה כגון חיה ועוף ובהמה אפי' אין ראויין לקרבן: ושאני חגב הואיל וצוארו דומה לבהמה. דיש לה צואר כבהמה ולהכי מחייב רבי יהודה דכעין שחיטת פנים הוא: שבר מקל לפניה חייב ונאסרת. המקל בין שעבודתה בשבירה בין שאין עבודתה בשבירה הויא עבודה להתחייב והויא תקרובת ליאסר כדאמרן דכעין זביחה היא: זרק מקל בפניה חייב. וכגון שעבודתה בזריקת מקל מאיכה יעבדו: ואינה נאסרת. המקל דלא הוי תקרובת אלא מידי דכעין פנים: אלא מעתה. דבעינן כעין פנים אבנים הנזרקות למרקוליס במה יאסרו: כמגדל עבודת כוכבים. התוספת על המרקוליס קטן ליעשות מרקוליס גדול ואיסורו משום עבודת כוכבים עצמה ולא משום תקרובת אבל מקל לא איתעביד עבודת כוכבים דעיקרה של עבודת כוכבים לאו מקל נינהו: הא לא פלחה. דהא כולה גידול עבודת כוכבים נינהו: ותקרובת לחבירתה. לענין שתהא חבירתה נעבדה ממנה ונאסרה ממנה חבירתה משום עבודת כוכבים וניתרת בביטול אבל תקרובת למהוי זבחי מתים שאין בטלין עולמית לא הוו דכעין פנים בעינן ומקל לא אתעביד עבודת כוכבים ושרי לגמרי: בתרייתא תשתרי. שהרי עבודת כוכבים נעשית אבל לא נעבדה עדיין: אי ידעת לה. אם אתה מכירה לאחרונה זיל שקלה כלומר שאין לה היכר לפיכך כולה אסורה: תקרובת לעצמה. שהרי אין לה עבודה אחרת אלא זריקה ובזריקתה נעשית עבודת כוכבים ונעבדת ואפילו אחרונה נאסרת משום עבודת כוכבים עצמה: הרי אלו מותרין. בגמרא מפרש טעמא לקמן (עמוד ב): שבצרן מתחלה. לצורך עבודת כוכבים ובבצירותן עבדה לעבודת כוכבים דהוי כשבר מקל לפניה דדמי לזביחה: בלתי לה'. משמע שראוי לשם הכתוב מדבר: דוקין. טייל''א: לבני נח. כל זמן שלא ניתנה תורה אף ישראל נקראו בני נח: חזיא לגבוה בבמה דידהו. דילפינן לקמן דמחוסר אבר נאסר להן ולא מום אחר: אלא במחוסר אבר. דלא אשכחן דליתחזי לגבוה: הבא בהמה שחיין ראשי אברים שלה. שגלוי וידוע לפניו שעתיד להקריב נח כדכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו': מלהחיות זרע נפקא. דבר שעושה פירות וטריפה שניקב קרום של מוח או שחתכו רגליה שוב אינה יולדת: אלא למ''ד טריפה יולדת איצטריך מכל החי למעוטה דלא נפקא מלהחיות זרע: בדומין לך. ולא טרפה הלכך מכל החי למחוסר אבר אתא: ודלמא נח גופיה טריפה הוה. ואע''ג דחי כמה שנים דלמא טריפה חיה ס''ל הלכך לא נפקא מאתך למעוטי טריפה ואתא מכל החי למעוטה ולא ממשמעותא דהחי דהא טריפה חיה אלא מריבויא ומפרשים להאי החי לשון בריאות וטריפה הוא דאימעיט אבל מחוסר אבר לא: להחיות זרע למה לי. הא אימעוט טריפה: אי מאתך. טריפה הוא דממעיט אבל זקן וסריס מחמת חולי דאנא אמינא לצוותא בעלמא אמר רחמנא לעיילינהו וטריפה לא ניעול שתמות בתיבה אבל לעשות פירות לא איכפת ואפילו זקן וסריס ליעול קמשמע לן: למרקוליס. אף על פי שאין עבודתו בזביחה: לכדרכה. לעבודת כוכבים שעבודתה בזביחה דהא נפקא לן מאיכה יעבדו:

תוספות

חייב. פ''ה ואפי' אין עבודתה בכך וצ''ל דמ''מ היתה רגילה בצואה דהא רב יהודה לא מיחייב (אלא) בשבירת מקל ואע''ג דדמי לזביחה רק באותה שרגילה במקל וכן ההיא דחגב צ''ל שעובדין אותה בחגב בענין אחר שלא בשחיטה דאי אינה רגילה בו מה בעי לדמוייה להך דרב יהודה לימא כתנאי ועוד כי משני דכ''ע לא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים וטעמא דמחייב הואיל וצוארו דומה לבהמה ואי אינה רגילה בו כלל ובאת לחייב מטעם שמקריב אותו כעין פנים גמור והוי כמו שוחט בהמה לעבודת כוכבים שחייב לכל עבודת כוכבים שבעולם מטעם שהיא עבודת פנים כדפירש לעיל בקונט' וכי יועיל צוארו דומה לבהמה להחשיב כעין פנים יותר משוחט בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים דאמרינן לקמן דפטור אלא ודאי מיירי בעבודת כוכבים שרגילין לעבוד בחגב ודמי לדרכה בכך טפי מבהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שאין דרכה בבהמה כלל ובהכי ניחא דלא קאמר דכ''ע אמרינן כעין זביחה כרב ומחייב בשבירת מקל באותה שעובדין אותה במקל והכא דפליגי בחגב פליגי באין עובדין אותה בכך דלא עדיף צוארו דומה לבהמה מבעלת מום כדפרישית: מנין למחוסר אבר. פירשתי בפ''ק (לעיל דף ו.) וכל הסוגיא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר