סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תְּיוּבְתָּא דְּרַב אַסִּי
אָמַר לְךָ רַב אַסִּי אֲנָא כִּי אָמְרִי הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא אוֹזְפֵיהּ בְּעֵדִים דְּלָא לְדִידֵיהּ הֵימְנֵיהּ הָכָא הָא הֵימְנֵיהּ
רַב יוֹסֵף מַתְנִי הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים וְאִם אָמַר אַל תִּפְרָעֵנִי אֶלָּא בְּעֵדִים צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם
תְּנַן מָנֶה לִי בְּיָדְךָ אָמַר לוֹ הֵן אָמַר לוֹ אַל תִּתְּנֵהוּ לִי אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ חַיָּיב מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתֵּן לוֹ בְּעֵדִים תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל
אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא בְּעֵדִים הִלְוִיתִיךָ בְּעֵדִים פְּרַע לִי אוֹ יִתֵּן אוֹ יָבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתַן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר יָכוֹל לוֹמַר לוֹ פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם
פָּרֵיךְ רַב אַחָא מִמַּאי דְּבִשְׁעַת הַלְוָאָה קָאֵי דִּלְמָא בִּשְׁעַת תְּבִיעָה קָאֵי וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ לָאו בְּעֵדִים הִלְוִיתִיךָ בְּעֵדִים הָיָה לְךָ לְפוֹרְעֵנִי אֲבָל בִּשְׁעַת הַלְוָאָה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב
אָמַר רַב פַּפֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הִלְכְתָא הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים אֵין צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים וְאִם אָמַר אַל תִּפְרָעֵנִי אֶלָּא בְּעֵדִים צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים וְאִם אָמַר לוֹ פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם נֶאֱמָן
סִימָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן דְּתָנוּ הִלְכְתָא יָזְפִי וּפָרַע פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי עַפְצֵי סִטְרָאֵי בְּהֵימָנוּתָא כְּבֵי תְרֵי
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ כִּי (פָּרְעַתַּן) [פָּרְעַתְּ לִי] פִּרְעַן (לִי) בְּאַפֵּי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן אֲזַל וּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְרֵי מֵעָלְמָא אָמַר אַבָּיֵי בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי אֲמַר לֵיהּ בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי פַּרְעֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ בְּאַפֵּי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כִּי הֵיכִי דְּלָא נִדְחֲיֵיהּ
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ כִּי פָּרְעַתְּ לִי פִּרְעַן (לִי) בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי דְּתָנוּ הִלְכְתָא אֲזַל פַּרְעֵיהּ בֵּין דִּילֵיהּ לְדִילֵיהּ אִיתְּנִיסוּ הָנָךְ זוּזֵי
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ אִין קַבּוֹלֵי קַבֵּלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ דֶּרֶךְ פִּקָּדוֹן וְאָמֵינָא לֶיהֱוֵי גַּבַּאי פִּקָּדוֹן עַד דְּמִתְרְמוּ בֵּי תְרֵי דְּתָנוּ הִלְכְתָא וּמְקַיֵּים תְּנָאֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּקָא מוֹדֵית דְּוַדַּאי שְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ פֵּרָעוֹן מְעַלְּיָא הָוֵי אִי אָמְרַתְּ לְקַיּוֹמֵי תְּנָאֵיהּ זִיל אַיְיתִינְהוּ דְּהָא אֲנָא וְרַב שֵׁשֶׁת דִּתְנֵינָא הִלְכְתָא וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא וְכוֹלָּא תַּלְמוּדָא
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּאוֹזֵיפְתָּךְ אֲמַר לֵיהּ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם אֲזַל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּאוֹזְפֵיהּ וּפַרְעֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי מַאי נֶיעְבֵּוד אִינְהוּ אָמְרִי אוֹזְפֵיהּ אִינְהוּ אָמְרִי פַּרְעֵיהּ רָבָא אָמַר כׇּל הָאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי כְּאוֹמֵר לֹא פָּרַעְתִּי דָּמֵי
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ אֲמַר לֵיהּ לֹא פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲתוֹ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אָמְרִי לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם סָבַר רַב שֵׁשֶׁת לְמֵימַר הוּחְזַק כַּפְרָן אֲמַר לֵיהּ רָבָא כֹּל מִילְּתָא דְלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינָשׁ לָאו אַדַּעְתֵּיהּ
הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הַב לִי שֵׁית מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ אֲמַר לֵיהּ וְלָא פְּרַעְתָּיךָ מְאָה קַבֵּי

רש"י

נתתיו לך חייב. לפרוע: בעדים הלויתיך. קס''ד בשעת הלואה קאי ואמר ליה ראה שבעדים הלויתיך ואף אתה אל תפרעני אלא בעדים: דלמא בשעת תביעה קאמר. כשתבעו בב''ד וזה אומר פרעתיך אמר לו והלא בעדים הלויתיך בעדים הוה לך לפורעני ולא אמר לו כן בשעת הלואה ומשום הכי פטר ליה ר' יהודה בן בתירא: אזל פרעיה באפי סהדי אחריני. וזה אומר עדי שקר הם: ואיתניסו. מיד המלוה: להוי פקדון בידי. ואיני עליהן אלא שומר חנם שלא קבלתים בתורת פרעון: כיון דקא מודית. דקבלתינהו וזה לא בתורת פקדון מסרם לך הוי פרעון ודברים שהיו בלבך אינם דברים: דיזיף ופרע. אותה הלואה שזה כופר ודאי לוה אותה באותו היום אבל לאחר זמן פרעיה: כאומר לא פרעתי דמי. דכיון דלא לוה לפי דבורו לא פרע והרי יש עדים שלוה נאמנין הם על הלואה ואינן נאמנין על הפרעון דהודאת בעל דין כמאה עדים: דמסיקנא בך. שאני נושה בך: לא היו דברים מעולם. לא פרע לפנינו וזה אומר או בפניהם או שלא בפניהם פרעתיך: הוחזק כפרן. ואינו נאמן אפילו בשבועה לומר פרעתיך שלא בפניהם שהרי אמר פרעתיך בפניהם ונמצא שקרן: כל מלתא דלא רמיא עליה דאיניש. כגון זה שלא היה לו לומר פרעתיך בעדים שלא אמר לו זה בשעת הלואה בעדים פרע לי הלכך לא שם לבו לזכור אם בעדים פרע אם שלא בעדים ואמר בעדים פרעתיך ולאו אדעתיה ואינו הוחזק כפרן בכך:

תוספות

תיובתא דרב אסי. אבל לשמואל ניחא דמצי לפרש דה''ק נתתיו לך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים ולמאי דמפרשינן דלשמואל נאמן לומר פרעתיך ביני ובין עצמך במגו דאי בעי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתי שפיר טפי: תיובתא דשמואל. תימה מאי קושיא דלמא נתתיו לך שלא בעדים קאמר ולהכי חייב וי''ל דשמואל הכי קאמר מתוך שיכול לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים כי אמר נמי פרעתיך ביני ובין עצמך נאמן במגו ומיהו רב פפא בסמוך ודאי לית ליה האי מגו דהא קאמר בסמוך צריך לפורעו בעדים וצריך לדחוק לפי' זה דפליגי רב פפא ושמואל בדברי רבי יהודה בן בתירא ועוד יש לתמוה לגמרא שהקשה לשמואל מסיפא דמתני' מנ''ל לפרש דברי שמואל כך מאחר שרב פפא לית ליה האי סברא לכן נראה שהמקשה משמע ליה דמפני שצריך ליתן לו בעדים משמע שצריך לברר שפרעו בעדים וקצת משמע כן בכל הסוגיא: ורב פפא משמיה דרבא אמר אין צריך לפורעו בעדים. אר''ת כן הלכה דהא אמר רבי אבא בגט פשוט (ב''ב דף קע.) וקיימא לן המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים וכן רבא ורמי בר חמא ס''ל הכי בריש כל הנשבעין (לקמן דף מה:): אזל פרעיה באפי סהדי אחריני. פי' בקונטרס וזה אומר עדי שקר הם ואם תאמר ואיך נאמן לומר שמשקרין ויש לומר דכיון דאמר באפי ראובן ושמעון בעי למימר מהימנת לי כל היכא דאמרת לא פרען עד דפרענא באפי ראובן ושמעון כדלקמן ומיהו הא דקאמר בסמוך להכי קאמר באפי ראובן ושמעון כי היכי דלא לידחייה לא אתי שפיר לפירושו דמה דיחוי שייך כיון דמייתי סהדי וה''ל למימר כי היכי דלא למיפטר אי אייתי סהדי אחריני לכן נראה לר''י דמיירי דקאמר פרעתיך באפי סהדי והלכו להם למדינת הים ויש פירושים שכתוב בהן כן וגם ר''ח פירש כן: הא אנא והא רב ששת. בדיחותא בעלמא הוא דקא מהדר ליה ולאו משום דצריך לקיים תנאו: כל האומר לא לויתי כו'. ואביי לית ליה והא דתנן למחר אמר לו תנהו לי אין לך בידי חייב וטעמא דכיון דאמר לא לוה הוי כמודה שלא פרע התם ליכא עדים דאמרי פרעו כי הכא ולהכי אביי גופיה אית ליה בפ''ק דב''ב (דף ו. ושם) דכל האומר לא לויתי כו' כיון דליכא עדים שפרע וא''ת אמאי לא מתרצינן הכא דבוריה לא לויתי כלומר לא עמדתי בהלואתי אלא פרעתי כמו בפ' אמרו לו (כריתות יב.) גבי לא נטמאתי דמתרצינן דבוריה לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי ואומר ריב''א דהכא לא קאמר לא לויתי אלא להד''מ דלא שייך לתרוצי לישניה אבל בפרק הכותב (כתובות דף פח.) קשה דקאמר אבל אמרי יתמי אמר לנו אבא לא לויתי נפרעין מהם שלא בשבועה דכל האומר לא לויתי כו' ויש לומר דהאב היה יכול לטעון ולתרץ דבריו אבל ליתומים לא טענינן מילתא דלא שכיחא ועוד יש לחלק דהכא כשטוענין עליו בבית דין יש לו להשיב בענין שיפטר ואין לנו לתרץ דבריו: כל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה. תימה בגט פשוט (ב''ב דף קע.) גבי עובדא דרב יצחק בר יוסף דהוה מסיק זוזי ברבי אבא מסיק אף על גב דהמלוה חבירו בעדים אין כו' כי טעין ואמר פרעתי בפני פלוני ופלוני צריך לברר ויבואו פלוני ופלוני ויעידו ואמאי הא אמרינן לאו אדעתיה וי''ל דרבא סבר ליה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר