סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵשֶׁת נָבִיא הוּא דְּתֶיהְדַּר דְּלָאו נָבִיא לָא תֶּיהְדַּר
אֶלָּא כִּדְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הָכִי קָאָמַר לֵיהּ וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ מִכׇּל מָקוֹם וּדְקָאָמְרַתְּ הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחוֹתִי הִיא וְגוֹ' נָבִיא הוּא וּמִמְּךָ לָמַד אַכְסְנַאי (הוּא) שֶׁבָּא לָעִיר עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּיה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ כְּלוּם שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִשְׁתְּךָ זוֹ אֲחוֹתְךָ זוֹ
מִכָּאן שֶׁבֶּן נֹחַ נֶהֱרָג שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמוֹד וְלֹא לָמַד
מַתְנִי' הַסּוֹמֵא אֵינוֹ גּוֹלֶה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גּוֹלֶה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוּעָד רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לְדַעַת הָרַג אֵינוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא לְדַעַת הָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן בְּלֹא רְאוֹת פְּרָט לְסוֹמֵא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר אֲפִילּוּ סוֹמֵא אֲתָא בְּלֹא רְאוֹת מַעֲטֵיהּ
וְרַבִּי מֵאִיר בְּלֹא רְאוֹת לְמַעֵט בִּבְלִי דַּעַת לְמַעֵט הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת
וְרַבִּי יְהוּדָה בִּבְלִי דַּעַת פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין הוּא דַּאֲתָא
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג כּוּ' וְהָא לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר חָבֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה הַתְרָאָה אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְכוּ' תַּנְיָא כֵּיצַד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה נִפְסַק גּוֹלֶה נִשְׁמַט אֵינוֹ גּוֹלֶה
וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ גּוֹלֶה עַד שֶׁיִּשָּׁמֵט מַחְצָלוֹ מִיָּדוֹ קַשְׁיָא נִפְסַק אַנִּפְסַק קַשְׁיָא נִשְׁמַט אַנִּשְׁמַט
נִפְסַק אַנִּפְסַק לָא קַשְׁיָא הָא בְּאוֹהֵב וְהָא בְּשׂוֹנֵא
נִשְׁמַט אַנִּשְׁמַט לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי וְהָא רַבָּנַן
מַתְנִי' לְהֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט לְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְגוֹ' עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שֶׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת
וּמְכֻוּוֹנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ וְגוֹ'
וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַּדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ
רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב מִיתָה בְּבֵית דִּין הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּיב מִיתָה פְּטָרוּהוּ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב גָּלוּת מַחְזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ וְגוֹ'
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שָׁלֹשׁ עָרִים הִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּכְנֶגְדָּן הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּמְכֻוּוֹנוֹת הָיוּ כְּמִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִּלְעָד קֶדֶשׁ בְּהַר נַפְתָּלִי כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְשִׁלַּשְׁתָּ שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשִׁין שֶׁיְּהֵא מִדָּרוֹם לְחֶבְרוֹן כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם כְּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ וּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ כְּמִקֶּדֶשׁ לַצָּפוֹן
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תְּלָת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלָת אָמַר אַבָּיֵי בְּגִלְעָד שְׁכִיחִי רוֹצְחִים

רש"י

מתני' מפני שהוא כמועד. כמותרה עליו ועובר על התראה דודאי לדעת הרגו: ויש שונא שאינו גולה. ולא נהרג: כל הריגה שיכולין לומר על הריגה זו שלדעת היתה אינו גולה לפי שחשוד הוא על כך: שלא לדעת הרג. כשהריגה זו ודאי שלא לדעת שאין אדם יכול לומר עליה לדעת היתה גולה ובגמ' מפרש לה: גמ' בלא ראות פרט לסומא. דמשמע כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר פרט לסומא שאינו רואה בשום מקום: פרט למתכוין. כדאמרן לעיל (דף ז:): להבחין בין שוגג למזיד. שלא יכול לומר לא הייתי יודע שאסור: נפסק. החבל ונפל עליו אין לומר בא לדעת זה: נשמט. החבל מידו ונפלה עליו אינו גולה שיש לומר לדעת עשה: לעולם אינו גולה. לא אוהב ולא שונא בנפסק אלא בנשמט: מחצלו. הוא מעגילה שפעמים שטחין במחצלים שהוא כלי אומנות של בונים ובלע''ז טרואיל''ה: הכי גרסי' נשמט אנשמט לא קשיא הא באוהב הא בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן. הא דקתני נשמט גולה באוהב דלא חשיד דעביד מדעת ודקתני נשמט אינו גולה בשונא כדקתני בהדיא בברייתא יש שונא שאינו גולה ומפרש מילתיה נשמט אינו גולה: נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן. הא דקתני נפסק גולה אפי' בשונא וכל שכן באוהב רבנן ואליבא דר' שמעון הוא דאמר נשמט הברזל מקתו והרג גולה ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו היא שנשאר האגד בידו והא דקתני נפסק אינו גולה רבי היא דאמר נשמט הברזל מקתו אינו גולה והוא הדין לחבל הנפסק עד שישמט מחצלו מידו שאין נשאר בידו כלום דומיא דמן העץ המתבקע ולרבי אליבא דר' שמעון אין לך שונא גולה כך מצאתי גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר וגירסת הספרים משובשת היא וטעו לדמות נשמט החבל לנשמט הברזל ואי אפשר להעמידה ולפרש נפסק אנפסק לא קשיא הא באוהב הא בשונא דהא על כרחך הא דתני נפסק גולה בשונא מפורשת והיאך תאמר הא דתני נפסק אינו גולה באוהב השתא בשונא גולה באוהב לא כל שכן וכי יש לך לומר שגולה בשונא ואינו גולה באוהב ועוד נשמט אנשמט לא קשי' הא רבי והא רבנן היאך תאמר הא דתני נשמט אינו גולה רבי היא דאמר נשמט אינו גולה אפי' באוהב אם כן אין הטעם מפני שיכול לומר לדעת נהרג ור' שמעון תלי טעמא בהכי: מתני' עד שלא נבחרו שלש שבארץ כנען. היינו כל ארבע עשרה שכבשו וחלקו ואח''כ הבדילן יהושע: לא היו שלש. שהבדיל משה בעבר הירדן קולטות: וידברו אליו. אל גואל הדם ואומרין לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו: בתחלה. כלומר תחלת משפט כל הרוצחים ואפילו מזידין ויליף טעמא בסיפרא דבי רב מוארב לו וגו' ונס אל אחת וגו': גמ' ומכוונות היו. אלו נגד אלו בשתי שורות כמו שתי שורות שבכרם: ושלשת את גבול ארצך וגו' שיהו משולשות. כלומר שמתחלקת הארץ חלקות רחבה של ארץ ישראל לארבעת רבעים כמו שמפרש והולך שיהא מדרומה שבארץ ישראל לחברון כמחברון לשכם כו': בעבר הירדן תלת כו'. בתמיה בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים: בגלעד. שהיא בעבר הירדן שכיחי רוצחים:

תוספות

ורבי יהודה ההוא מבעי ליה פרט למתכוין וכו'. דר' מאיר סבר פרט למתכוין וכו' שמעינן משגגה ותרתי שמע מינה וההיא דברייתא דלעיל אתיא כר' יהודה:. נשמט אנשמט לא קשיא כאן באוהב כאן בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי הא רבנן. וא''ת לרבי היכי משכחת לה שונא שיגלה דבנשמט אוהב גולה ולא שונא ואם בנפסק אפי' אוהב אינו גולה ואין. זו סברא לומר דלית ליה לרבי דר' שמעון דהוי רביה ויש לומר דמכל מקום משכחת לה כגון שנפל מן הגג עליו דידוע לכל שלא נפל מדעת שהרי היה בסכנת מות: משולשות. שיהא מתחלת ארץ ישראל עד ראשונה כמו מראשונה לשניה שלחלוקה שוה היה א''י ובאמצע היו ערי מקלט וכן יש לפרש ההיא דמגילה (דף יט. ושם) דקאמר נקראת אגרת שאם תפרה הכל שלשה חוטין גידין כשרה ובלבד שיהא משולשין ופירושו הוי כי הכא שצריך שמתחלת התפירה עד חוט של גידין כמו עד שניה של גידין ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד סוף התפירה ולא כדברי המפרשים משולשות אחד בתחלה ואחד באמצע ואחד בסוף: בגלעד שכיחי רוצחים. פי' ולהכי הוצרכנו לערי מקלט לפי כשהורגים מזיד בלא עדים הקב''ה מזמנן לפונדק אחד כדאמרי' לקמן (דף י:):
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר