סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְלִיפְרְקֵיהּ דִּתְנַן הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא יִפָּדֶה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר יִקָּבֵר אִי הָכִי מַאי אִירְיָא עִיר הַנִּדַּחַת אֲפִילּוּ דְּעָלְמָא נָמֵי
אֶלָּא לְעוֹלָם בְּטָהוֹר וּכְגוֹן דִּנְפוּל מְחִיצוֹת וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא מְחִיצָה לֶאֱכוֹל דְּאוֹרָיְיתָא לִקְלוֹט דְּרַבָּנַן וְכִי גְּזוּר רַבָּנַן כִּי אִתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת כִּי לֵיתַנְהוּ לִמְחִיצוֹת לָא
כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִילּוּ מְזוּזָה אַחַת אֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁנֶּאֱמַר 'וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כׇּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל' וְהֵיכָא דְּאִיכָּא מְזוּזָה לָא אֶפְשָׁר דִּכְתִיב לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ' לֵימָא בִּדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא קָמִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כְּלָל בַּעֲשֵׂה וּפְרָט בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט
דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אָבִין וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אָבִין
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי אָבִין וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר עוֹד לִגְמָרֵי מַשְׁמַע וּמָר סָבַר עוֹד לִכְמָה שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים
תָּנוּ רַבָּנַן הָיוּ בָּהּ אִילָנוֹת תְּלוּשִׁין אֲסוּרִין מְחוּבָּרִין מוּתָּרִין שֶׁל עִיר אַחֶרֶת בֵּין תְּלוּשִׁין בֵּין מְחוּבָּרִין אֲסוּרִין מַאי עִיר אַחֶרֶת אָמַר רַב חִסְדָּא יְרִיחוֹ דִּכְתִיב וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם לַה' וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ
תַּנְיָא לֹא יְרִיחוֹ עַל שֵׁם עִיר אַחֶרֶת וְלֹא עִיר אַחֶרֶת עַל שֵׁם יְרִיחוֹ דִּכְתִיב 'בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ'
תַּנְיָא בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ רָשָׁע לֹא הָיָה לוֹ לִלְמוֹד בִּשְׂגוּב צְעִירוֹ הָיָה לוֹ לִלְמוֹד
אֲבִירָם וּשְׂגוּב מַאי עֲבוּד מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ הָיָה לוֹ לִלְמוֹד לְאוֹתוֹ רָשָׁע בִּשְׂגוּב צְעִירוֹ מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ' אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁשְּׂגוּב צְעִירוֹ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר 'שְׂגוּב צְעִירוֹ' מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְקַבֵּר וְהוֹלֵךְ מֵאֲבִירָם עַד שְׂגוּב
אַחְאָב שׁוֹשְׁבִינֵיהּ הֲוָה אֲתָא אִיהוּ וְאֵלִיָּהוּ לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמָא בֵּי טַמְיָא יָתֵיב וְקָאָמַר דִּילְמָא כִּי (מֵילָט) [לָט] יְהוֹשֻׁעַ הָכִי לָט לֹא יְרִיחוֹ עַל שֵׁם עִיר אַחֶרֶת וְלֹא עִיר אַחֶרֶת עַל שֵׁם יְרִיחוֹ אָמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ אִין אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא לְווֹטְתָא דְּמֹשֶׁה לָא קָא מִקַּיְימָא דִּכְתִיב 'וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם' וְגוֹ' וּכְתִיב 'וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם' וְגוֹ' וְהָהוּא גַּבְרָא אוֹקֵים לֵיהּ עֲבוֹדָה זָרָה עַל כׇּל תֶּלֶם וְתֶלֶם וְלָא שָׁבֵיק לֵיהּ מִיטְרָא לְמֵיזַל מִיסְגָּד לֵיהּ לְווֹטְתָא דִּיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידֵיהּ מִקַּיְימָא
מִיָּד וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם יִהְיֶה טַל וּמָטָר וְגוֹ' בָּעֵי רַחֲמֵי וִ[י]הַבוּ לֵיהּ אַקְלִידָא דְּמִטְרָא וְקָם וַאֲזַל
וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְגוֹ' מֵהֵיכָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִבֵּי טַבָּחֵי דְאַחְאָב וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּאִיכָּא צַעֲרָא בְּעָלְמָא כְּתִיב וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר קוּם לֵךְ צָרְפַתָה
וּכְתִיב וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת בְּעָא רַחֲמֵי לְמִיתַּן לֵיהּ אַקְלִידָא דִּתְחִיַּית הַמֵּתִים אָמְרִי לֵיהּ שָׁלֹשׁ מַפְתְּחוֹת לֹא נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל גְּשָׁמִים וְשֶׁל תְּחִיַּית הַמֵּתִים יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם בְּיַד תַּלְמִיד וְאַחַת בְּיַד הָרַב אַיְיתִי הָא וּשְׁקֵיל הַאי דִּכְתִיב 'לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר'
דְּרַשׁ הַהוּא גָּלִילָאָה קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא מָשָׁל דְּאֵלִיָּהוּ לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְגַבְרָא דְּטַרְקֵיהּ לְגַלֵּיהּ וְאַבְּדֵיהּ לְמַפְתְּחֵיהּ
דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי אַבָּא אֵלִיָּהוּ

רש"י

וליפרקיה לכוליה. ומשני כר''י דאמר לא אלים למתפס פדיונו בההיא מנה גופא במס' מעשר שני (פ''ג מ''י) והיינו נמי מעשר שני דקאמר יגנז בקבורה: אלא לעולם. במעשר שני דעיר הנדחת טהור ואסקוה לגוה ודקאמר לישתרי באכילה דהא קלטוהו מחיצות אחר שנכנס לחומת ירושלים: דאמר רבא בשחיטת חולין פ' בהמה המקשה (דף סח): מחיצות לאכול דאורייתא. מן התורה מצוה לאכול לפנים מן החומה: אבל מחיצות לקלוט. שיהיו מחיצות קולטות בין לענין פדייה בין לכל ענין מדרבנן הוא וכי גזור רבנן דתיהני קליטת מחיצות למעשר דשוב אינו יכול לפדותו ולענין עיר הנדחת נמי שלא יהא בשריפה היכא דאיתנהו מחיצות: דכתיב ואבדתם. את שמם מן המקום ההוא וגו' וסמיך ליה לא תעשון כן לה' אלהיכם ובמזוזה הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשריפה משום קרא דלא תעשון כן ואנן בעינן שללה וליכא דהאי שלל שמים הוא: כלל בעשה ופרט בלא תעשה. כגון והיתה תל עולם כלל דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה אלא תהיה תל עולם שהוא עשה לא תבנה עוד בנין בתים והוא לא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט לומר אין בכלל אלא מה שבפרט דלא תעשה פירוש הוא כלומר והיתה תל עולם לבנין קאמר אבל לגנות ופרדסים שרי אלא תרי מילי קאמר קרא דלא אמרינן פירושי קמפרש אלא מילי מילי קאמר והיתה תל עולם לגנות ופרדסים לא תבנה עוד כל בנינין שבעולם ואפילו לגנות ופרדסים לא תבנה עוד ודרשינן ליה לדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולומר בנין בכלל היה ולמה יצא להקיש לך מה בנין מיוחד שהוא ישוב בני אדם אף כל בנין כגון גנות ופרדסים (לישנא אחרינא) ור' יוסי הגלילי סבר אין דנין כר' אבין ודריש הכי והיתה תל עולם מכל מילי שלא יעשה בה שום דבר ולא תבנה עוד דמשמע בנין בתים אשמועינן לאו בבנין בתים וגנות ופרדסים איסור עשה הוא דאיכא. כך שמעתי: ר''ע סבר דנין. דלא כר' אבין: דכ''ע אית להו דר' אבין. ואפילו ר''ע והא דקאמר דעיר הנדחת נעשית גנות ופרדסים לאו משום דבעלמא לית ליה דר' אבין דודאי מלתא קא מפרשי והיתה תל עולם במאי בבנין בתים דלא תבנה עוד לא משמע ליה בכל בנינין דקסבר עוד לכמו שהיתה משמע כלומר לא תחזור ולא תבנה עוד משמע כגון שהיתה מתחלה לא תבנה עוד אבל נעשה גנות ופרדסים: ומר סבר עוד לגמרי משמע. כגון דאמר לעולם ועד ועוד לשון ועד הוא שלא תבנה לעולם לשום דבר לא לבנין בתים ולא לגנות ופרדסים לא תבנה עוד: מחוברין מותרין. דתקבוץ ושרפת אמרה רחמנא מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה: וכל אשר בה. אפילו אילנות מחוברין אשר בה נאסרין: ה''ג וישבע יהושע לאמר ארור האיש וגו'. וקרא קדריש ואזיל בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה וכשיעמיד דלתיה ימות בנו הקטן: לא יריחו על שם עיר אחרת. שלא יבנה יריחו ויסב שמה על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו שאפי' בנה עיר אחרת וקראה יריחו אסור לבנותה שאפי' שם יריחו ימחה לעולם וכתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו בימיו של אחאב ועל שעבר על האלה קרי ליה בית האלי: את יריחו. ולא יריחו עצמו בנה אלא עיר אחרת על שם יריחו שקראה לה יריחו ולא אתפרש הא מנלן: באבירם בכורו יסדה. אבירם רשע כשמת אבירם הרשע לא היה לו לחיאל ללמוד שלא לבנות את יריחו: אבירם ושגוב מאי עבוד. דקרי להו רשעים: איני יודע ששגוב לעירו. מילתא באנפי נפשיה הוא ולמדרשא ממשמע שנאמר באבירם בכורו איני יודע ששגוב צעירו אלא מה ת''ל שגוב צעירו שהיה קובר והולך מאבירם ועד שגוב שהוא צעיר מכלם: אחאב שושבינו. אוהבו של חיאל היה אחאב: בי טמיא. וי''א בי טעמא בית האבל שמטעימים אותו בדברים לנחמו ובכמה דוכתין כתיב בבראשית רבה טמיא בלא עיי''ן לשון אבל: על כל תלם ותלם. שורה וערוגה ומקום גבוה הוא: ולא שביק מיטרא מיזל ומסגד. שהיה הלכלוך הולך וגדל מרוב הגשמים הבאין לעולם שאין מניחין לילך להשתחוות לעבודת כוכבים מתוך דרכים מלוכלכות בטיט: מיד ויאמר אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה מטר וגו'. האי קרא סמוך לקרא דחיאל בית האלי: אקלידא דמטרא. מפתח של מטר: כיון דחזא. הקב''ה דאיכא צערא בעלמא א''ל הקב''ה לאליהו לך צרפתה לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר כדקא מפרש ואזיל: שלש מפתחות לא נמסרו ביד שליח. על אוצרו של הקב''ה יש מפתחות ומסרם ליד שלוחים הממונים אבל ג' מפתחות יש לו בידו שלא מינה שליח עליהם מבראשית אלא בידו הם ולא רצה למסור שליח עליהם וקאמר הקב''ה לאליהו אותם ג' מפתחות עכבתי בידי מבראשית ולא מניתי שליח עליהם אלא אותך שעשיתי ממונה על אחת מהם ועתה תשאל מפתח שני יאמרו שנים ביד תלמיד ואחד ביד הרב: דטרקיה לגליה. שסתם שער שלו ואבדיה למפתחיה כך עשה אליהו נעל לשערי מטר ולבסוף אבד המפתח של גשמים שלא נפתח השער של מטר על ידו: דכתב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר. ולא כתיב ותן מטר: אבא אליהו. חביבי וגדולי:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר