סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁאֵין כׇּל דֶּקֶל וָדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פָּרְסִיִּים נִקְשָׁר בּוֹ וְאֵין לָךְ כׇּל אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין סוּס מָדִי אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן
אָמַר רַב אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אָמַר עוּלָּא יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ וְכֵן אָמַר [רַבָּה] יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ רַב יוֹסֵף אָמַר יֵיתֵי וְאֶזְכֵּי דְּאֵיתֵיב בְּטוּלָּא דְּכוּפִיתָא דַּחֲמָרֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְהָתַנְיָא שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר מָה יַעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יַעֲסוֹק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמָר הָא תּוֹרָה וְהָא גְּמִילוּת חֲסָדִים
אֲמַר לֵיהּ שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא כִּדְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רָמֵי כְּתִיב וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וּכְתִיב וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ
שֶׁהָיָה מִתְיָירֵא שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא כִּדְתַנְיָא 'עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' זוֹ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה 'עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִית' זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה
אֱמוֹר מֵעַתָּה רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא
וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב [וּבָא הַבַּיִת] וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּפָגַע בּוֹ סַנְטָר דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ אֲרִי נִכְנַס לָעִיר פָּגַע בּוֹ גַּבַּאי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ דֹּב נִכְנַס לְבֵיתוֹ וּמָצָא בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מוּטָלִין בָּרָעָב דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ
אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כׇל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כׇל פָּנִים לְיֵרָקוֹן
מַאי רָאִיתִי כָּל גֶּבֶר אָמַר רָבָא בַּר יִצְחָק אָמַר רַב מִי שֶׁכׇּל גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ וּמַאי וְנֶהֶפְכוּ כׇל פָּנִים לְיֵרָקוֹן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ
אָמַר רַב פָּפָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי רָהֵיט וְנָפֵל תּוֹרָא וְאָזֵיל וְשָׁדֵי לֵיהּ סוּסְיָא בְּאוּרְיֵיהּ
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל דְּאָכְלִי שְׁנֵי מָשִׁיחַ אָמַר רַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא וְאֶלָּא מַאן אָכֵיל לְהוּ חִילָק וּבִילָק אָכְלִי לְהוּ לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי הִילֵּל דְּאָמַר אֵין מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ בִּימֵי חִזְקִיָּה
אָמַר רַב לָא אִבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְדָוִד וּשְׁמוּאֵל אָמַר לְמֹשֶׁה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמָשִׁיחַ
מָה שְׁמוֹ דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי שִׁילֹה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי יִנּוֹן שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ דְּבֵי רַבִּי חֲנִינָה אָמְרִ[י] חֲנִינָה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים מְנַחֵם בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי וְרַבָּנַן אָמְרִי חִיוּוֹרָא דְּבֵי רַבִּי שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה
אָמַר רַב נַחְמָן אִי מִן חַיַּיָּא הוּא כְּגוֹן אֲנָא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יָצָא אָמַר רַב אִי מִן חַיַּיָּא הוּא כְּגוֹן רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אִי מִן מִתַיָּא הוּא כְּגוֹן דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד לָהֶם דָּוִד אַחֵר שֶׁנֶּאֱמַר וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם הֵקִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָקִים אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְהָכְתִיב וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם כְּגוֹן קֵיסָר וּפַלְגֵי קֵיסָר
דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי מַאי דִּכְתִיב הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם ה' לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם ה' הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר מָשָׁל לְתַרְנְגוֹל וַעֲטַלֵּף שֶׁהָיוּ מְצַפִּין לָאוֹר אֲמַר לֵיהּ תַּרְנְגוֹל לַעֲטַלֵּף אֲנִי מְצַפֶּה לָאוֹרָה שֶׁאוֹרָה שֶׁלִּי הִיא וְאַתָּה לָמָּה לְךָ אוֹרָה

רש"י

שאין סוס מדי אוכל בו תבן. שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג: שאין כל דקל וכו'. כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא''י ולוכדים אותה: עד שתפשוט מלכות על ישראל ט' חדשים שנאמר לכן יתנם לישראל עד עת יולדה ילדה. היינו ט' חדשים כדמתרגמינן בכן יתמסרון כעידן דילדתא למילד וכתיב (מיכה ה) ועמד ורעה בעוז ה' וגו' וישבו כי עתה יגדל ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון: על בני ישראל. היינו כל העולם שישראל מפוזרים בו: ייתי. משיח ולא אחמיניה: בטולא דכופיתא דחמריה. בצל הרעי של חמורו כלומר אפילו בכך אני רוצה ובלבד שאראנו: כופיתא. רעי כמו רמא כופת' וסכר ירדנא בבבא בתרא (ד' עג:): מאי טעמא. אמר לא אחמיניה: חבלו של משיח. גורלו ולקמן בעי מאי היא ל''א חבלו פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל העובדי כוכבים: לעשות להם נס. לעלות בזרוע על כרחם של מלכי פרס: בביאה שניה. בימי עזרא כביאה ראשונה בימי יהושע מדהקישן הכתוב: מאי טעמא. איזו צרה באה בארץ בימיו שאתה אומר לא אחמיניה: סנטר. מפרש בב''ב (דף סח.) בר מחוזנייתא שיודע מיצרי השדות וגבוליהן עד כאן של פלוני מכאן ואילך של פלוני ובידו לרבות לאחד ולמעט לאחר וכשפוגעו אותו סנטר רוצה למדוד שדותיו לקצר מיצרי השדות ודומה כמי שפגע בו ארי: גבאי. גובה מס המלך: מי שכל הגבורה שלו. הקב''ה מצטער בעצמו כיולדה ואומר בשעה שמעביר העובדי כוכבים מפני ישראל היאך אאביד אלו מפני אלו: פמליא של מעלה ושל מטה. מלאכים וישראל: אפילו הגרים לא גרסינן: רהיט ונפיל תורא ואזיל ושדי סוסיא באורייה. כשרץ השור ונפל מעמידין סוס במקומו באבוסו מה שלא היה רוצה לעשות קודם מפלתו של שור שהיה חביב עליו שורו ביותר וכשמתרפא השור היום או למחר ממפלתו קשה לו להוציא סוסו מפני השור לאחר שהעמידו שם כך הקב''ה כיון שראה מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי כוכבים וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלין קשה לו לאבד עובדי כוכבים מפני ישראל: אורייה. כמו (מלכים א ה) ארוות סוסים: דאכלי שני משיח. שובע שיהיה באותן הימים לישראל יהיה: אלא חילק ובילק אכלי להו. כך היו רגילין לומר כאדם שאומר וכי שדים ושדתות יאכלוהו ובמסכת חולין (דף יע.) לא חילק ידענא ולא בילק ידענא ולי נראה דמשמעות לשון חילק ובילק לשון חורבה כמו בוקה ומבוקה ומבולקה (נח ם ב) ואמרינן בחולין (שם) לא חילק דרבנן דמצריכין לחלק הסימן שמצריכין לחלק כל הטבעת ולשייר על פני כולו ולא בילק לרבי יוסי שמחריב הסימן שחותך קצת בתוך הטבעת והשאר חוץ לטבעת ונראה למורי דאין לו משמעות לא הכא ולא התם ל''א חילק ובילק ב' דייני סדום שהיו שמותיהן כך: אין משיח לישראל. שחזקיה היה משיח ועליו נאמרו כל הנבואות אצמיח קרן לבית ישראל ועמד ורעה בעוז ה': אלא לדוד. בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות: למשה. בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה: מה שמו. של משיח: ינון שמו. כמו ינאי כל אחד היה דורש אחר שמו: לפני שמש. עד שלא נברא היה שמו ינון והיינו אחד מז' דברים שעלו במחשבה ליבראות: ולא אתן להם חנינה. עדיין לא יבא משיח: מנחם. בן חזקיה: חיוורא דבי רבי. מצורע של בית רבי: אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש. אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה כדאמרינן בבבא מציעא (דף פה.) ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה והאי כגון לאו דווקא ל''א כגון רבינו הקדוש כלומר אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות: דוד אחר. שעתיד למלוך עליהם: אקים. הקים לא נאמר אלא אקים: כגון קיסר ופלגי קיסר. מלך ושני לו כן דוד החדש מלך כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים ודוד המלך שני לו כדכתיב נשיא להם ולא כתוב מלך: עטלף. קלבא שורי''ץ בלע''ז ואין לה עינים: שאורה שלי הוא. שיש לי עינים לראות ונמצאתי נהנית בה כך ישראל מצפין לגאולה שיום ה' יהיה להם אור אבל העובדי כוכבים למה מקוים אותו הרי הוא להם חשך ולא אור:

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר