סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ'
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב' אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כׇל אֵלֶּה' וְגוֹ' וְשָׁתַק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אֵין לְךָ קֵץ מְגוּלֶּה מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים (הָאֵלֶּה) [הָהֵם] שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר
מַאי לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר רַב אָמַר אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שָׁלוֹם דִּכְתִיב שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ אֵין שָׁלוֹם מִפְּנֵי צָר וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיִּהְיוּ כׇּל הַשְּׁעָרִים כּוּלָּן שְׁקוּלִין
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג [קָטָן] לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא שֶׁנֶּאֱמַר אָז אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם וְנַהֲרוֹתָם כַּשֶּׁמֶן אוֹלִיךְ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזָּלָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט
אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וּכְתִיב וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'
אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְגוֹ' וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ
אָמַר עוּלָּא אֵין יְרוּשָׁלָיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה שֶׁנֶּאֱמַר צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה אָמַר רַב פָּפָּא אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי דִּכְתִיב וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כׇּל בְּדִילָיִךְ וְאִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי דִּכְתִיב הֵסִיר ה' מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ חַכֵּה לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְגוֹ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו כַּנָּהָר חַכֵּה לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יָבֹא כַנָּהָר צָר (וְ)רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ וּסְמִיךְ לֵיהּ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי דִּכְתִיב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ חַיָּיב דִּכְתִיב וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וּכְתִיב לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי כְּתִיב בְּעִתָּהּ וּכְתִיב אֲחִישֶׁנָּה זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי כְּתִיב וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה וּכְתִיב עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר זָכוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא לֹא זָכוּ עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר
אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל אָמְרִיתוּ מָשִׁיחַ עַל חַמְרָא אָתֵי אֵישַׁדַּר לֵיהּ סוּסְיָא בָּרְקָא דְּאִית לִי אֲמַר לֵיהּ מִי אִית לָךְ בַּר חֵיוַר גַּוְונֵי
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַשְׁכַּח לְאֵלִיָּהוּ (דְּהָוֵי קָיְימִי) [דַּהֲוָה קָאֵי] אַפִּיתְחָא דִּמְעָרְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲמַר לֵיהּ אָתֵינָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי אֲמַר לֵיהּ אִם יִרְצֶה אָדוֹן הַזֶּה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁנַיִם רָאִיתִי וְקוֹל שְׁלֹשָׁה שָׁמַעְתִּי
אֲמַר לֵיהּ אֵימַת אָתֵי מָשִׁיחַ אָמַר לֵיהּ זִיל שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּ וְהֵיכָא יָתֵיב אַפִּיתְחָא דְּרוֹמִי וּמַאי סִימָנֵיהּ יָתֵיב בֵּינֵי עַנְיֵי סוֹבְלֵי חֳלָאִים וְכוּלָּן שָׁרוּ וְאָסְירִי בְּחַד זִימְנָא אִיהוּ שָׁרֵי חַד וְאָסַיר חַד אָמַר דִּילְמָא מִבְּעֵינָא דְּלָא אִיעַכַּב
אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי אֲמַר לֵיהּ שָׁלוֹם עָלֶיךָ בַּר לֵיוַאי אֲמַר לֵיהּ לְאֵימַת אָתֵי מָר אֲמַר לֵיהּ הַיּוֹם אֲתָא לְגַבֵּי אֵלִיָּהוּ אֲמַר לֵיהּ מַאי אֲמַר לָךְ אֲמַר לֵיהּ שָׁלוֹם עָלֶיךָ בַּר לֵיוַאי אֲמַר לֵיהּ אַבְטְחָךְ לָךְ וְלַאֲבוּךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי אֲמַר לֵיהּ שַׁקּוֹרֵי קָא שַׁקַּר בִּי דַּאֲמַר לִי 'הַיּוֹם אָתֵינָא' וְלָא אֲתָא אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר לָךְ 'הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ'
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא אָמַר מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִמְּךָ אוֹת
אָמַר לָהֶם לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה וְיִפּוֹל וְיִבְנֶה וְיִפּוֹל וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ תֵּן לָנוּ אוֹת אָמַר לָהֶם וְלֹא כָּךְ אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מִמֶּנִּי אוֹת
אָמְרוּ לוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר לָהֶם אִם כָּךְ יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיָיס לְדָם וְנֶהֶפְכוּ לְדָם
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶן הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי

רש"י

כי למועד מועדים. אלמא יש קץ בדבר: וככלות נפץ יד עם קדש. כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד: תכלינה. אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד: מגולה מזה. כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר: ר' אליעזר אומר מזה. הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס: שכר בהמה. עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה: וליוצא ולבא אין שלום. אז יבא משיח: [שלום רב]. והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום: מן הצר. מרוב הצרות ל''א מיצר הרע: שקולין. שוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל''א שקולין שוין שכולן יקרין: כשמן אוליך. שיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה: עד שתכלה מלכות הזלה. שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה: נטישותיו. ענפים קטנים כלומר השרים והשופטים: וחסו בשם השם. כלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי: סיגיך. תערובות שבך: בדיליך. המובדלים לראשי עם: יהירי. גסי רוח מישראל: אמגושי. פרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת (דף עה.) פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ''ד גדופי עובדי כוכבים: גזירפטי. שופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות: ואצרוף כבור סיגיך. רבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך: אמגושי. הבדלים מיראת המקום: סיגיך. כמו רב דמתרגמינן סגי: משפטיך כמו (צפניה ג) שופטיך: פנה אויבך. גזירפטי: נוססה. כמו (ישעיה י) כמסוס נוסס וכמו (שם נא) יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם: יירשו ארץ. היינו גאולה: עם ענני שמיא כבר אינש אתי. במהירות: וכתיב עני ורוכב על החמור. כעני הבא על חמורו בעצלות: סוסי ברקא. סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל''א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ: בר חיור גווני. כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה: חיור. מאה בלשון פרסי: האדון הזה. שכינה היתה עמהם: קול שלשה. דשכינה הוה בהדייהו: לדידיה. למשיח: בפתחא (דקרתא). נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי: סובלי חלאים. מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיה נג) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא: כולהו. מי שיש לו ארבע וחמש נגעים: אסרי להו ושרו בחדא זימנא. מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן: ואיהו. משיח: שרי חד. נגע ומקנחו וקושרו ואח''כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים: אמר ליה. ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום: אבטחך לך ולאביך לעולם הבא. דאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך: היום אם בקולו. של הקב''ה תשמעו: השער הזה. של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער: ואין מספיקין לבנותו. פעם שלישית: מי פמייס. שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות (דף נה.) דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר: העמיקו ארוני. עשו לי קבר בקרקע עמוק:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר