סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּמִי סְלֵיק נְבוּכַד־נֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם וְהָכְתִיב וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ זוֹ אַנְטוֹכְיָא רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי חַד אָמַר דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הָיְתָה חֲקוּקָה לוֹ עַל מֶרְכַּבְתּוֹ וְחַד אָמַר אֵימָה יְתֵירָה הָיְתָה לוֹ מִמֶּנּוּ וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו
אָמַר רָבָא טְעוֹן תְּלָת מְאָה כּוּדַנְיָיתָא נַרְגָּא דְפַרְזְלָא דְּשָׁלֵיט בְּפַרְזְלָא שַׁדַּר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן כּוּלְּהוּ בְּלַעְתִּינְהוּ חַד דַּשָּׁא דִּירוּשְׁלֶם שֶׁנֶּאֱמַר פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן בָּעֵי לְמִיהְדַּר אָמַר מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ בִּי כִּי הֵיכִי דַּעֲבַדוּ בְּסַנְחֵרִיב
נָפְקָא קָלָא וְאָמַר שָׁוַור בַּר שָׁוַור נְבוּזַרְאֲדָן שְׁוַור דִּמְטָא זִימְנָא דְּמַקְדְּשָׁא חֲרִיב וְהֵיכְלָא מִיקְּלֵי פָּשׁ לֵיהּ חַד נַרְגָּא אֲתָא מַחְיֵיהּ בְּקוֹפָא וְאִיפְּתַח שֶׁנֶּאֱמַר יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבׇךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת
הֲוָה קָטֵיל וְאָזֵל עַד דִּמְטָא לְהֵיכְלָא אַדְלֵיק בֵּיהּ נוּרָא גְּבַהּ הֵיכְלָא דְּרַכוּ בֵּיהּ מִן שְׁמַיָּא שֶׁנֶּאֱמַר גַּת דָּרַךְ ה' לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה קָא זִיחָא דַּעְתֵּיהּ נְפַקָא בַּת קָלָא וַאֲמַרָה לֵיהּ עַמָּא קְטִילָא קָטְלַתְּ הֵיכְלָא קַלְיָא קְלֵית קִימְחָא טְחִינָא טְחֵינְתְּ שֶׁנֶּאֱמַר 'קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת' 'חִטִּים' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא 'קֶמַח'
חֲזָא דְּמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתַח אָמַר לְהוּ מַאי הַאי אֲמַרוּ לֵיהּ דַּם זְבָחִים הוּא דְּאִישְׁתְּפִיךְ אֲמַר לְהוּ אַיְיתֵי וַאֲנַסֵּי אִי מִדְּמוּ כַּסִּי וְלָא אִידְּמוֹ אֲמַר לְהוּ גַּלּוֹ לִי וְאִי לָא סָרֵיקְנָא לְכוּ לְבִשְׂרַיְיכוּ בְּמַסְרֵיקָא דְּפַרְזְלָא
אֲמַרוּ לֵיהּ הַאי כֹּהֵן וְנָבִיא הוּא דְּאִינַּבִּי לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם וְקַטְלוּהּ אֲמַר לְהוּ אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ אַיְיתִי רַבָּנַן קָטֵיל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח אַיְיתִי דַּרְדַּקֵּי דְּבֵי רַב קָטֵיל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח אַיְיתִי פִּרְחֵי כְהוּנָּה קָטֵיל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח עַד דִּי קְטַל עִילָּוֵיהּ תִּשְׁעִין וְאַרְבְּעָה רִיבּוֹא וְלָא נָח
קְרַב לְגַבֵּיהּ אֲמַר זְכַרְיָה זְכַרְיָה טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים נִיחָא לָךְ דְּאֶיקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ מִיָּד נָח הַרְהַר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתֵּיהּ אֲמַר מָה הֵם שֶׁלֹּא אִיבְּדוּ אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ הָהוּא גַּבְרָא מָה תֶּיהְוֵי עֲלֵיהּ עֲרַק שַׁדַּר פּוּרְטֵיתָא לְבֵיתֵיהּ וְאִיתְגַּיַּיר
תָּנוּ רַבָּנַן נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה נְבוּזַר־אֲדָן גֵּר צֶדֶק הָיָה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לִימְּדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים וּמַאן נִינְהוּ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן
מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְּרָק וְאַף מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּיתְךָ וְשָׂרַף אֶת הֵיכָלֶךָ תַּכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה' הַיְינוּ דִּכְתִיב רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עוּלָּא אָמַר זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר אֵלּוּ נַהֲרוֹת בָּבֶל וְתַרְגֻּמַהּ (דְּ)צִינְיָיתָא צְרִידָתָא דְּבַבְלָאֵי
אָמַר עוּלָּא עַמּוֹן וּמוֹאָב שִׁיבָבֵי בִּישֵׁי דִּירוּשְׁלֶם הֲווֹ כֵּיוָן דְּשַׁמְעִינְהוּ לִנְבִיאֵי דְּקָא מִיתְנַבְּאִי לְחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם שְׁלַחוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר פּוֹק וְתָא אָמַר מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּקַמָּאֵי
שְׁלַחוּ לֵיהּ 'כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק' וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר 'ה' אִישׁ מִלְחָמָה' שְׁלַח לְהוּ בְּקָרִיבָא הוּא וְאָתֵי שְׁלַחוּ לֵיהּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק שְׁלַח לְהוּ אִית לְהוּ צַדִּיקֵי דְּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ
שְׁלַחוּ לֵיהּ 'צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ' וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא צַדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר 'וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים'
שְׁלַח לְהוּ הָדְרִי רַשִּׁיעֵי בִּתְשׁוּבָה וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ שְׁלַחוּ לֵיהּ כְּבָר קָבַע לָהֶן זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר 'לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבֹא בֵּיתוֹ' אֵין כֶּסֶא אֶלָּא זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר 'בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ' שְׁלַח לְהוּ סִיתְווֹא הוּא וְלָא מָצֵינָא דְּאָתֵי מִתַּלְגָא וּמִמִּיטְרָא
שְׁלַחוּ לֵיהּ תָּא אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא שֶׁנֶּאֱמַר 'שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן' שְׁלַח לְהוּ אִי אָתֵינָא לֵית לִי דּוּכְתָּא דְּיָתֵיבְנָא בֵּיהּ שְׁלַחוּ לֵיהּ קְבָרוֹת שֶׁלָּהֶם מְעוּלִּין מִפַּלְטֵירִין שֶׁלְּךָ דִּכְתִיב 'בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָים מִקִּבְרֵיהֶם וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם'
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימַת אָתֵי 'בַּר נַפְלֵי' אֲמַר לֵיהּ מַאן 'בַּר נַפְלֵי' אֲמַר לֵיהּ מָשִׁיחַ מָשִׁיחַ 'בַּר נַפְלֵי' קָרֵית לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אִין דִּכְתִיב 'בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים

רש"י

ומי סליק כו' והא כתיב. בההיא פרשתא ויעלו צדקיה אל המלך רבלתה אלמא ברבלה הוה: זו אנטוכיא. ואנטוכיא קיימא לן דאינה מארץ ישראל: דמות דיוקנו. של נבוכדנצר: חקוקה לו על מרכבתו. של נבוזראדן ודומה לו כמו שעומד לפניו ולכך כתיב בא נבוכדנצר והיינו כבוד: טעין תלת מאה כודניית'. משאוי שלש מאות פרדות: נרגא דפרזלא. פטישי ברזל: דשליט' בפרזלא. ברזל חדוד הקוצץ ברזל אחר: בלעתינהו. לא בליעה ממש אלא שיברם שהיו מתפוצצין הפטישים בהכותם בשער לשברה: פתוחיה יחד. משמע על פתח אחד הלמו כל הכשילים וכילפות יחד ולא הועיל כלום: שוור בר שוור. דולג בר דולג קום וכבש ירושלים לנבוזראדן קאמר ל''א שוור בר שוור מדלג בר מדלג קפצת פעם אחת עם סנחריב ועכשיו פעם שניה: בקופא. מגב הפטיש ולא מחודו כמו קופא דמחטא (ב''מ דף לח:): יודע כמביא למעלה. תפלה היא יודע לפניך אותו סבך עץ קרדומות ששבר בו את ירושלים כאילו הביאו למעלה בכסא הכבוד: גבה היכלא. ובקש לעלות לרקיע: דרכו ביה מן שמיא. והשפילוהו: זחה דעתיה. מתגאה על שהיה מצליח: עמא קטילא. שכבר נגזר עליהם על כך: וטחני קמח. וטחני חטים לא נאמר אלא קמח שאין צריך טחינה: צמתך. מקום שהקלעים צומתין בצד הראש: שובל. קלע הראש שדומין לשבלים: גלי שוק עברי נהרות. פורענות זה היה הקב''ה אומר לישראל לכו וטחנו קמח כלומר טחונים אתם כבר לקמח ותחזרו ותטחן עדיין תגלי קלעי ראשיכם ושוקיכם ותלכו בגלות: אייתו לי ואינסי. ואנסה אם דם זבחים הוא: כסי ולא אידמי. שחט בהמות ולא אידמי הדם: פרטתא. שטר צוואה: ואיתגייר. נבוזראדן: גר תושב. שלא קבל עליו שאר מצות וקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים: של אותו רשע. נבוכדנצר: רפינו ולא נרפתה. שהיה הקב''ה מבקש לרפאותו להכניס מבני בניו תחת כנפי השכינה: אלו נהרות בבל. שהם רעים לשתות: צנייתא דבבל. דקלים מרים הם שעומדים בנהרות ל''א צינונייתא דבבל דקלים רעים של נהרות בבל שאין נושאים פירות לפי שהמים רעים הן לגדל פירות בסוטה (דף מו:) אמרי' קושטא הוא דאמריתו הני צנייתא דבבל מששת ימי בראשית איתנהו ונהר שתחת הני צינונייתא מי מרים נינהו: שיבבי. שכנים: פוק תא. צא ממקומך ובא אל ארץ ישראל ותכבשנה: כי אין האיש. מקרא הוא במשלי: בקריבא הוא. בקרוב הוא ויבא בעת דוחקם לפי דרכו של מקרא זה שהם שלחו לו שומעים אנו שהוא אכל מילתא דהוה אמרי ליה הוה משיב דבר זה: צרור הכסף לקח בידו. צדיקים שבהן מתו: ואכרה לי בחמשה עשר כסף. פדיתי אותה במצרים בט''ו בניסן: כסף וחומר שעורים ולתך שעורים. בזכות צדיקים שנקראו כסף חומר שעורים שלשים סאין ולתך חמשה עשר סאין אלו ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים עליהם בחולין פרק גיד הנשה (דף צב.) פעמים ששלשים כאן וט''ו בארץ ישראל ופעמים שט''ו כאן ושלשים בארץ ישראל ובמסכת חולין היכא דקא מפרש האי קרא בצדיקיא אמרי אין כסף אלא צדיקים וכן הוא אומר צרור הכסף לקח בידו: כבר קבע להם זמן. שלא יבא עד ע' שנה שתשלים גלות בבל: מתלגא וממטרא. מחמת שלגים ומטרים: תא אשינא דטורי. בא דרך תחתית ההרים וההרים יגינו עליך מן השלגים ומן המטרים. שלחו כר מושל ארץ. שלחו שליח אל נבוכדנצר שהיה מושל ארץ שיבא אל הר בת ציון דרך הסלעים וההרים: לית לי דוכתא. לא יהיה לי מקום סביב לירושלים שנוכל אני וחיילי לישב במקום מכוסה מפני הגשמים: קבריהם של ישראל. מערות שלהן סביב לירושלים ובהן אתה וחיילותיך יכולין לישב: יוציאו את עצמות מלכי יהודה. שעתידים להשליך מן הקברים העצמות שבקברים שנאמר בעת ההיא וגו': אימת אתי בר נפלי. איידי דאמרינן צרור הכסף לקח בידו שנתמעטו הצדיקים קא מיירי הא נמי במשיח וקאמ' תלמידים מתמעטין ואיידי דאמרי' ותהי האמת נעדרת אייתי הא דההוא אתרא דשמיה קושטא:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר