סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה
אֶלָּא מֵעַתָּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן מַאי עָבְדִי לֵיהּ הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא 'וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאָבֶן' 'אֹתוֹ' וְלֹא בִּכְסוּתוֹ 'אָבֶן' שֶׁאִם מֵת בְּאֶבֶן אַחַת יָצָא
וְאִצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב אָבֶן וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב אֲבָנִים דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא אָבֶן הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דְּלָא מֵת בַּחֲדָא לָא נַיְתֵי אַחֲרִיתִי (וּמִקְטְלֵיהּ) [וְנִיקְטְלֵיהּ] כְּתַב רַחֲמָנָא אֲבָנִים וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא אֲבָנִים הֲוָה אָמֵינָא מֵעִיקָּרָא נַיְיתֵי תַּרְתֵּי כְּתַב רַחֲמָנָא אָבֶן
וְהָא הַאי תַּנָּא נֶאֱמַר קָאָמַר אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קָאָמַר וְהָכִי קָאָמַר אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קְרָא הָיִיתִי אוֹמֵר גְּזֵירָה שָׁוָה עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר קְרָא גְּזֵירָה שָׁוָה לָא צְרִיךְ
רַב אָשֵׁי אָמַר מֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה יָתֵיב בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה וַאֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל חוּץ לְמַחֲנֵה לְוִיָּיה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל לַעֲשִׂיָּיה
עֲשִׂיָּיה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ חַד לִסְמִיכָה וְחַד לִדְחִיָּיה
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי לְדִידָךְ כֹּל הָנֵי הוֹצִיא דִּכְתִיבִי בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ קַשְׁיָא
אֶחָד עוֹמֵד כּוּ' אָמַר רַב הוּנָא פְּשִׁיטָא לִי אֶחָד אֶבֶן שֶׁנִּסְקָל בָּהּ וְאֶחָד עֵץ שֶׁנִּתְלֶה בּוֹ וְאֶחָד סַיִיף שֶׁנֶּהֱרָג בּוֹ וְאֶחָד סוּדָר שֶׁנֶּחְנָק בּוֹ כּוּלָּן מִשֶּׁל צִבּוּר מַאי טַעְמָא דְּמִדִּידֵיהּ לָא אָמְרִינַן לֵיהּ זִיל וְלֵיתֵיהּ וְלִיקְטוֹל נַפְשֵׁיהּ
בָּעֵי רַב הוּנָא סוּדָר שֶׁמְּנִיפִין בּוֹ וְסוּס שֶׁרָץ וּמַעֲמִידָן מִשֶּׁל מִי הוּא כֵּיוָן דְּהַצָּלָה דִּידֵיהּ מִדִּידֵיהּ הוּא אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּבֵי דִּינָא מְחַיְּיבִין לְמֶעְבַּד (בֵּהּ) [לֵיהּ] הַצָּלָה מִדִּידְהוּ
וְתוּ הָא דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר רַב חִסְדָּא הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג מַשְׁקִין אוֹתוֹ קוֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וְתַנְיָא נָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתָן לֹא הִתְנַדְּבוּ נָשִׁים יְקָרוֹת מִשֶּׁל מִי הָא וַדַּאי מִסְתַּבְּרָא מִשֶּׁל צִבּוּר כֵּיוָן דִּכְתִיב תְּנוּ מִדִּידְהוּ
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת וְנִשְׁתַּתֵּק מַהוּ מְנַפַּח רַב שֵׁשֶׁת בִּידֵיהּ נִשְׁתַּתֵּק אֲפִילּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם נָמֵי הָתָם לָא קָאָמַר הָכָא קָאָמַר מַאי
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁזִּיכָּה וָמֵת רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ חַי וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ זִיכָּה אִין לֹא זִיכָּה לָא
זִיכָּה פְּשִׁיטָא לִי אָמַר תִּיבְּעֵי לָךְ
אֲפִילּוּ הוּא כּוּ' וַאֲפִילּוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְהָתַנְיָא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה בֵּין שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו בֵּין שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחְזִירִין אוֹתוֹ מִכָּאן וָאֵילָךְ אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחְזִירִין אוֹתוֹ אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ
אָמַר רַב פָּפָּא תַּרְגּוּמַהּ מִפַּעַם שְׁנִיָּה וְאֵילָךְ
מְנָא יָדְעִי אָמַר אַבָּיֵי דְּמָסְרִינַן לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנַן אִי אִיכָּא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו אִין אִי לָא לָא
וְלִימְסַר לֵיהּ מֵעִיקָּרָא אַגַּב דִּבְעִית לָא מָצֵי אָמַר כֹּל מַאי דְּאִית לֵיהּ
מַתְנִי' מָצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִיסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵירָה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו כׇּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבֹא וִילַמֵּד עָלָיו
גְּמָ' אָמַר אַבָּיֵי וְצָרִיךְ לְמֵימַר בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי דִּילְמָא אִיכָּא דְּיָדַעי (וְאָתוּ) [וְאָתֵי] וּמַזֵּים לְהוּ
וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו לְפָנָיו אִין מֵעִיקָּרָא לָא וְהָתַנְיָא בְּעֶרֶב הַפֶּסַח תְּלָאוּהוּ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אַרְבָּעִים יוֹם 'יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי יוֹצֵא לִיסָּקֵל עַל שֶׁכִּישֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל כׇּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו' וְלֹא מָצְאוּ לוֹ זְכוּת וּתְלָאוּהוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח
אָמַר עוּלָּא וְתִסְבְּרָא יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי בַּר הַפּוֹכֵי זְכוּת הוּא מֵסִית הוּא וְרַחֲמָנָא אָמַר לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו אֶלָּא שָׁאנֵי יֵשׁוּ דְּקָרוֹב לְמַלְכוּת הֲוָה
תָּנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי מַתַּאי נַקַּאי נֶצֶר וּבוּנִי וְתוֹדָה אַתְיוּהּ לְמַתַּי אֲמַר לְהוּ 'מַתַּי יֵהָרֵג הָכְתִיב מַתַּי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים' אָמְרוּ לוֹ 'אִין מַתַּי יֵהָרֵג דִּכְתִיב מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ'
אַתְיוּהּ לְנַקַּאי אֲמַר לְהוּ 'נַקַּאי יֵהָרֵג הָכְתִיב וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג' אָמְרוּ לוֹ 'אִין נַקַּאי יֵהָרֵג דִּכְתִיב בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי'
אַתְיוּהּ לְנֶצֶר אָמַר 'נֶצֶר יֵהָרֵג הָכְתִיב וְנֵצֶר מִשׇּׁרָשָׁיו יִפְרֶה' אָמְרוּ לוֹ 'אִין נֶצֶר יֵהָרֵג דִּכְתִיב וְאַתָּה הׇשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב'
אַתְיוּהּ לְבוּנִי אָמַר 'בּוּנִי יֵהָרֵג הָכְתִיב בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל' אָמְרוּ לוֹ 'אִין בּוּנִי יֵהָרֵג דִּכְתִיב הִנֵּה אָנֹכִי הוֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ'
אַתְיוּהּ לְתוֹדָה אָמַר 'תּוֹדָה יֵהָרֵג הָכְתִיב מִזְמוֹר לְתוֹדָה' אָמְרוּ לוֹ 'אִין תּוֹדָה יֵהָרֵג דִּכְתִיב זֶבַח תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי'

רש"י

ובני ישראל עשו. בההוא קרא כתיב והרי כלל את הכל למה לי ויוציאו שמע מינה למניינא: אלא מעתה. דדרשת ויוציאו דריש נמי וירגמו כו': בלא כסותו. ערום ואע''ג דגבי צוואה כתיב ורגמו אותו דש''מ בלא כסותו איידי דכתיב אבן לדרשה כתב נמי אותו: במקלל כתיב אבן ובמקושש כתיב אבנים: והא האי תנא. דלעיל: נאמר קאמר. מגזרה שוה דפרים יליף לה והיכי אתא רב פפא לאיפלוגי עליה דתנא: והכי קאמר. תנא דברייתא אילו לא נאמר כו' כלומר הא דיליף לה מגזירה שוה לאו דוקא אלא הכי קאמר אי נמי לא הוה נפיק ממשמעותא דקרא אכתי לא הוה יכילנא למימר חוץ למחנה אחת דמייתינא שלש מחנות מגזירה שוה דפרים והשתא אפילו גזירה שוה לא צריך: הוצא. גרידא משמע הוציאו ממקומך וכי הדר כתיב מחוץ למחנה לאפוקי ממחנה ישראל קאמר: ההוא. ובני ישראל: מבעי ליה. לסמיכה ולדחייה דכתיבי בצוואה ולא מיפרשי בעשייה הדר סיים קרא ובני ישראל עשו אף סמיכה ודחייה סמיכה וסמכו כל השומעים דחייה לאו הכא כתיבא אלא מסיני ירה יירה מכאן שאחד מן העדים בא ודוחהו ומפילו מגובה בית הסקילה לארץ דבית הסקילה גבוה שתי קומות: לדידך. דדרשת הוצאה באפי נפשיה ואל מחוץ למחנה באפי נפשה כל הוצאות דפרים הנשרפים מאי דרשת בהו: שתטרף דעתו. ולא ידאג ויתמהמה בהריגתו: ונשתתק. נאלם: מהו. מי אמר אי לא אישתתק הוה ממש בדבריו וצריך לסתור את הדין ולהביא דיינין אחרים: מנפח רב ששת בידיה. כלומר רוח הוא זה שאמרת כיון שנשתתק מה הועיל אי להכי אתית למיחש אפילו אחד בסוף העולם נמי אימא בכל היוצאין ליהרג שמא יש אחד בסוף העולם שידע לו זכות: ופרכינן מי דמי התם לא אמר הכא אמר: שזיכה. שהוציא דבריו וטעמו לאור: תיבעי לך. מי אמר זיכה דוקא או דילמא ר' יוסי אורחא דמילתא קאמר שאין דרך לתלמיד לומר יש לי ללמד זכות ומשתתק וכן מיתה דמסתמא מיד אומר ראיותיו ומיהו היכא דאיתרמי אימא דסבירא ליה נמי הכי: ואפי' אפעם ראשונה ושניה. נמי קאמר ובלבד שיש ממש בדבריו ואי ליכא ממש לא מהדרינא: מנא ידעי. אם יש ממש או לאו וכי שלוחים תלמידים בעינן שיהו סוקלין: דמסרינן ליה. מפעם שניה ואילך שני תלמידי חכמים לילך עמו: מעיקרא. בתחלת הליכתם ולא יחזירוהו אפילו פעם ראשונה אא''כ יש ממש בדבריו: וצריך למימר. נמי שעבר עבירה פלונית ביום פלוני ובשעה פלונית: לפניו אין. דמשמע בהליכתו: מעיקרא לא. ארבעים יום קודם:

תוספות

לא נייתי אחריני. והא דכתיב (דברים יז) יד העדים תהיה בו בראשונה וגו' ה''א דהני מילי היכא דאותה האבן קיימת אבל אם נאבדה או נפלה לים ה''א דלא נייתי אחריני: פשיטא אחד אבן. הא דלא חשיב פתילה שנשרף בה משום דאברייתא דלקמן (דף מה:) דקתני כולן נקברים עמו קאי והתם לא שייך למיתני פתילה שנזרקה לתוך פיו:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר