שבת קכג ע"ב

לעמוד הבא

מסכת דף חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַפִּיקְטְוִיזִין בַּשַּׁבָּת וְרַב שֵׁשֶׁת הָתָם לָאו אוֹרְחֵיהּ הָכָא אוֹרְחֵיהּ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְרַב נַחְמָן הָתָם פְּקִיד הָכָא לָא פְּקִיד מַתְנִי' קָנֶה שֶׁל זֵיתִים אִם יֵשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאִם לָאו אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בַּשַּׁבָּת גְּמָ' אַמַּאי פְּשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ הוּא וּפְשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ אֵינָן מְקַבְּלִין טוּמְאָה מַאי טַעְמָא דּוּמְיָא דְּשַׂק בָּעֵינַן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּהַפֵּךְ בְּזֵיתִים הוֹפְכוֹ וְרוֹאֶה בּוֹ מַתְנִי' רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה גְּמָ' אָמַר רַב נַחְמָן הַאי אוּכְלָא דְקַצָּרֵי כְּיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה דָּמְיָא אָמַר אַבָּיֵי חַרְבָּא דְאוּשְׁכָּפֵי וְסַכִּינָא דְאַשְׁכָּבְתָּא וַחֲצִינָא דְנַגָּרֵי כְּיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה דָּמֵי תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה כֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת מִקְצוֹעַ שֶׁל דְּבֵילָה וְזוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן שֶׁל קְדֵרָה וְסַכִּין קְטַנָּה שֶׁעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן הִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת חוּץ מִן מַסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה מַאי הִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ אֲמַר אַבָּיֵי הִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אִין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ לָא וַעֲדַיִין בְּיָדוֹ אַחַת אִין בִּשְׁתֵּי יָדָיו לָא עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וַאֲפִילּוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִכְּדֵי הִתִּירוּ קָתָנֵי מַה לִּי לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ מַה לִּי לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אֶלָּא אָמַר רָבָא הִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּבֵין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ מֵחַמָּה לַצֵּל וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אִין מֵחַמָּה לַצֵּל לָא וַעֲדַיִין בְּאָדָם אֶחָד אִין בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לָא עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת אֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי מְדוֹכָה אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן מֵחַמָּה לַצֵּל אֵיתִיבֵיהּ וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ הָכָא נָמֵי מֵחַמָּה לַצֵּל אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בִּימֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ דִּכְתִיב בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דּוֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵימוֹת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר קָנִין וּמַקְלוֹת גְּלוּסְטְרָא וּמְדוֹכָה כּוּלָּן קוֹדֶם הַתָּרַת כֵּלִים נִשְׁנוּ קָנִין דִּתְנַן לֹא סִידּוּר הַקָּנִין וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת מַקְלוֹת דִּתְנַן מַקְלוֹת דַּקִּין חֲלָקִין הָיוּ שָׁם וּמַנִּיחוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵירוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַנִּיחַ

רש"י

אפיקטויזין. להקיא שותה משקים ומקיא ולא לרפואה אלא להריק את מעיו שיוכל לאכול ולשתות [היום] הרבה כדאמרינן בפרק חבית ואף על גב דלא גזור בה משום שחיקת סממנין דהא לאו לרפואה היא אסור משום דמתקן גברא: הכא אורחיה. והרי הוא כמי שמאכילו ומשקהו: ליטול בה את הקוץ. אלמא תקוני גברא במידי דלאו לרפואה דליכא משום שחיקת סממנין שרי: פקיד. הקוץ הזה אינו מחובר בו אלא מופקד ונתון שם והוצאה זו אינו תיקון: הכא לא פקיד. ודמי למלאכה שמסדרן ומכניסן למקום חבור: מתני' קנה של זיתים. לאחר מסיקתן צובר במעטן ושמנן מתאסף בתוכן ונוח לצאת ויש לו קנה להפכן בו ולבדוק אם כמרו כל צרכן ומגיען לבית הבד: אם יש קשר בראשו. כעין פקק של קנה קולמוס: מקבל טומאה. דכלי הוא לפי שעב בראשו קצת: ואם לאו. לא דמי לכלי ובגמרא מפרש לה: גמ' ואמאי. כי יש בו קשר בראשו נהי נמי דקשר משוי ליה מנא מיהו פשוטי כלי עץ הוא שאפילו חלול הוא אין חללו עשוי לקבל כלום: הופכו ורואה. בחלל ראשו שמשתייר שם על ידי שהוא פקוק בקשר מן השמן הזב מן הזיתים ובודק בו אם הגיעו לעצור וזו היא לו קבלה בחלל שלו ואם לאו שאין קשר בראשו אין השמן נראית שם מפני שאינו פקוק וכולו חלל הלכך לאו לקבל הוא עשוי והוי פשוטי כלי עץ ובין כך ובין כך ניטל בשבת דהא כלי הוא להפוך בו זיתים: מתני' מסר הגדול. מגירה גדולה שעשויה לקצוץ קורות: ויתד של מחרישה. הוא כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה קולטר''א בלע"ז דהנך קפיד עלייהו ומייחד להם מקום דלא חזו למלאכה אחרת: גמ' אוכלא דקצרי. כלי נחושת העשוי כנפה נקבים נקבים והוא של כובסים ונותנו על הבגדים ומזלף בו המים עליהן וי''מ שמגמרין מוגמר מתחתיו והבגדים מונחין עליו ומתגמרין דרך הנקבים: חרבא דאושכפי. סכין של רצענין: וסכינא דאשכבתא. סכין של בית המקולין שהקצבין מקצבין בו בשר: חצינא. דולויר''א כל הני קפדי עלייהו משום דמפגמי ומקצי להו בידים: ג' כלים. ותו לא ולקמן אמרינן דבימי נחמיה בן חכליה בבית שני גזרו על טלטול כל הכלים כדי לגדור גדר להחמיר באיסורי שבת מפני שהיו מקילין בה: מקצוע. איזמל שמחתכין בו דבלה יעשהו במקצועות מתרגמינן באיזמליהון (ישעיהו מד): זוהמא לסטרון. כף גדולה שמסלקין בו זוהמא של קדרה: וסכין קטן. שחותכין בו לחם ובשר ואוכלין דהני תדירין בתשמיש: התירו. עוד כשראו שחזרו להזהר קצת באיסור שבת וחזרו והתירו כשנזהרו יותר וחזרו והתירו ולקמיה מפרש מאי כולהו הנך התירו: עד שאמרו. עוד חזרו והתירו את הכל עד שאמרו הכל ניטלין חוץ מן המסר הגדול כו': התירו. לטלטל דבר שעיקר מלאכתו בחול להיתר לדבר המותר בשבת התירו לטלטל לצורך גופו אם הוצרך להשתמש בגוף הכלי אבל לא משום שהוצרך למקומו: וחזרו והתירו. את אלו לצורך מקומו: וחזרו והתירו אף מי שמלאכתו לאיסור. והוצרך לו בשבת לגופו למלאכת היתר ומיהו לא הותרו אלו לצורך מקומו: כל הכלים. הללו שאמרנו חוץ מן המסר הגדול דלא שרי לא לצורך גופו ולא לצורך מקומו ואביי דמתרץ הכי הדר ביה לגבי רבה דאמר לעיל קורנס של נפחים שנינו דדבר שמלאכתו לאיסור שרי לצורך גופו: א''ל רבא מכדי. לצורך התירו בפעם ראשונה: מה לי גופו מה לי מקומו. תרווייהו צורך נינהו: מחמה לצל. שאינו צריך לו עכשיו לא לגופו ולא למקומו אלא חס עליו שמא יתבקע בחמה: עד שאמרו. היינו עוד היתר אחרינא כל הכלים אפי' גדולים ומיהו לכדאוקימנא של היתר אפי' מחמה לצל ושל איסור לצורך גופו או מקומו: אין מטלטלין אותה. בשלמא לדידי אין מטלטלין אותה לצורך מקומה קאמר אלא לדידך אמאי: משנה זו. דלעיל בראשונה היו אומרין ג' כלים ותו לא משום דהוו מזלזלים בשבתות דכתיב בימים ההמה וגו': קנים ומקלות כו'. משניות הן כדמפרש ואזיל: קודם התרת כלים. מנין האחרון שהותרו כולן לצורך גופן לאביי ולרבא אף לצורך מקומו: לא סידור הקנים. שהיו נותנין במערכת לחם הפנים בין חלה לחלה להפרידן ליכנס הרוח ביניהן שלא יתעפשו: ולא נטילתן. מן המערכה ישנה: דוחה את השבת. אלא נכנס בע''ש ונוטל הקנים ולמחר מסלק המערכה הישנה ומסדר החדשה בלא קנים ולמוצאי שבת נכנס ונותן הקנים ביניהן זו נשנית קודם היתר מנין הראשון דהא מלאכתן להיתר וקאסר להו לצורך גופן: מקלין דקין וחלקין היו. בעזרה בפסח שחל להיות י''ד בחול:

תוספות

וסכינא דאשכבתא. פירש בקונטרס סכין שהקצבים מקצבין בה בשר וי''מ סכין ששוחטין בה שמקפיד שלא תיפגם ויש ליזהר שלא לטלטלו אפי' לצורך גופו דהוי כיתד של מחרישה דאפי' ר''ש מודה כדאמרינן בסוף מכילתין (דף קנ'.): מקצוע של דבילה. לא חשיב אלא כלים דלאו בני קיבול דהא פשיטא דכוסות וקערות וצלוחיות היו מטלטלין: איתיביה אביי מדוכה. בשלמא לדידי מוקמינן לצורך מקומו וה''מ לשנויי כר' נחמיה כדשני לעיל ואביי נמי הוה ידע דהא משני ליה רבה הכי לעיל אלא פריך לרבא אולי יאמר תירוץ אחר ורבא לא בעי לשנויי כר' נחמיה דלית הלכתא כוותיה ורבה דמשני ליה כר' נחמיה משום דמשמע ליה אין מטלטלין אותם בשום ענין: הכא נמי מחמה לצל. והא דנקט לקצב עליו בשר אע''ג דלצורך גופו ומקומו נמי שרי לאשמעינן דאפילו בהא פליגי ב''ש דלא שרו מחמת שמחת יו''ט: לא סידור קנים. אע''ג דאין שבות במקדש כמה שבותים אשכחן במקדש שגזרו פעמים לצורך כי הכא בקנים ומקלות לפי שהיו מחללים את השבת: הרי היא ככל הכלים. אע''ג דקודם התרת כלים נשנית איכא למימ' ככל הכלים כעין כוסות וקערות:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,

מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC

לעמוד הקודם

שבת קכג ע"ב

לעמוד הבא