סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

סֵירוּגוֹ מִתּוֹכוֹ מִטָּה סֵירוּגָהּ מֵעַל גַּבָּהּ
מֵיתִיבִי כְּלֵי עֵץ מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה הַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג וְאִי מִטָּה מְסוֹרֶגֶת הִיא מֵעַל גַּבָּהּ לְמָה לִי שִׁיפַת עוֹר הַדָּג אֶלָּא הָא וְהָא מִתּוֹכוֹ מִטָּה אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בְּבִזְיוֹנֵי דַּרְגֵּשׁ אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בְּאַבְקָתָא
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַמֵּי מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין זוֹקְפָהּ וְדַיּוֹ
מַתְנִי' וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מְמַחֶה בְּיָדוֹ דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁיעוּר וְכׇל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לוֹ וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ
גְּמָ' תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא אֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד אַיְּידֵי דִּתְנָא כֹּל מִילֵּי דְּמֶלֶךְ תְּנָא נָמֵי מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מֶלֶךְ מֶלֶךְ מוּתָּר בּוֹ רַב אָמַר לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְאַיֵּים עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ
כְּתַנָּאֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מֶלֶךְ מֶלֶךְ מוּתָּר בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּדֵי לְאַיֵּים עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ' שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ
וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ' וְגוֹ'
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר כַּהוֹגֶן שָׁאֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר 'תְּנָה לָנוּ מֶלֶךְ לְשׇׁפְטֵנוּ' אֲבָל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶן קִלְקְלוּ שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכׇל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ'
תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן תְּחִילָּה
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק' הֱוֵי אוֹמֵר לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ תְּחִילָּה וְאֵין 'כִּסֵּא' אֶלָּא מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ'
וַעֲדַיִין אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה תְּחִלָּה אוֹ לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק תְּחִלָּה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכׇּל אוֹיְבֵיכֶם' וְגוֹ' 'וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'' וְגוֹ' הֱוֵי אוֹמֵר לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק תְּחִלָּה
וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר 'וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב' וּכְתִיב 'וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים' וְגוֹ'
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בַּתְּחִילָּה מֶלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' וּלְבַסּוֹף מָלַךְ עַל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי הוּא רֹדֶה בְּכׇל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה
רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר תִּפְסַח בְּסוֹף הָעוֹלָם וְעַזָּה בְּסוֹף הָעוֹלָם וְחַד אָמַר תִּפְסַח וְעַזָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲווֹ יָתְבִי וּכְשֵׁם שֶׁמָּלַךְ עַל תִּפְסַח וְעַל עַזָּה כָּךְ מָלַךְ עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ
וּלְבַסּוֹף לֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וּלְבַסּוֹף לֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָים וּלְבַסּוֹף לֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל מִטָּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וְגוֹ'
וּלְבַסּוֹף לֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל מַקְלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הָיָה חֶלְקִי מִכׇּל עֲמָלִי רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר מַקְלוֹ וְחַד אָמַר גּוּנְדּוֹ
הֲדַר אוֹ לָא הֲדַר רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר הֲדַר וְחַד אָמַר לָא הֲדַר מַאן דְּאָמַר לָא הֲדַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמַאן דְּאָמַר הֲדַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וָמֶלֶךְ
פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ תָּנוּ רַבָּנַן אוֹצְרוֹת מְלָכִים לַמֶּלֶךְ וּשְׁאָר בִּיזָּה שֶׁבּוֹזְזִין מֶחֱצָה לַמֶּלֶךְ וּמֶחֱצָה לָעָם אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי וְאָמְרִי לַהּ לְרַב אַחָא בִּשְׁלָמָא אוֹצְרוֹת מְלָכִים לַמֶּלֶךְ אוֹרְחָא דְמִלְּתָא אֶלָּא שְׁאָר בִּיזָּה שֶׁבּוֹזְזִין מֶחֱצָה לַמֶּלֶךְ וּמֶחֱצָה לָעָם מְנָלַן דִּכְתִיב

רש"י

סירוגו. קשירתו: מתוכו. שיש נקבים בארכבותיו ותוחבין בהן ראשי רצועות התלויות בעור ועונבים ואין מרכיבין הרצועה על גבי ארוכות המטה: סירוגה מעל גבה. החבלים מרכיבין על ארוכות המטה מיכן ומיכן ואורג והוא סירוג: העריסה. עריסת תינוקות בריי''ץ: משישופם בעור הדג. משפשפם בעור הדג כדי להחליק הארוכות ליפותם: למה לי שיפת עור הדג. הלא אין יופיה ניכר שהרי מכוסות הן תמיד בראשי החבלים המסורגין על גבן: מטה אעולי ואפוקי בבזיוניה. בבזעים ונקבים של ארוכות מכניס ומוציא ראש החבל ומסרג: באבקתא. לולאות התלויות בנקבי ארכובותיו ובהן מכניסין ראשי רצועות התלויות בשפת העור: שנקליטיה יוצאין. נקליטין שני עצים ארוכים ומעמידין אותן באמצע דופני המטה אחד מראשותיה ואחד מרגלותיה ומפוצלין הן בראשותיהן ומניחין קנה מזה לזה ועליו פורסין הכילה ויש שמחברין אותן נקליטין למטה והיינו יוצאין שמחוברין ויוצאין מן המטה ואין יכול לכפותה מפני נקליטיה: זוקפה. על מראשותיה או על מרגלותיה וארכובותיה למעלה ודיו: מתני' ופורץ. גדרות אחרים: לעשות לו דרך. לשדהו ולכרמו: חלק בראש. חלק היפה בורר ראשון ונוטל מחצה: גמ' בפרשת מלך. בספר שמואל (א ח) בניכם ובנותיכם יקח וכיוצא בהם: רב אמר לא נאמרה פרשה. דשמואל אלא לאיים עליהם שתהא אימת מלכם עליהם אבל אינו מותר לעשות: ה''ג רבי יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם. ולא גרס ליראם ולבהלם דהא לרבי יהודה יפה כיוונו שהרי נצטוו ישראל על כך והכי גרס לה בתוספתא: שלש מצות. להכי נקט שלש הללו שהן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן כדמפרש לקמן בתחלה מלך ואחריה עמלק ואחריה בית הבחירה: בכניסתם לארץ. דבכולהו כתיב ירושה וישיבה וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך (דברים יז) בעמלק כתיב (שם כה) והיה בהניח ה' וגו' ובבנין בית הבחירה כתיב (שם יב) ועברתם את הירדן וישבתם בארץ וגו' והדר כתיב והיה המקום וגו': לא נאמרה פרשה זו. דשום תשים עליך מלך משום מצוה אלא כנגד תרעומתם שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך ולומר והיינו גם אנחנו ככל הגוים שנאמר ואמרת אשימה עתידין אתם לומר כן: ר' נהוראי אמר כו' לא גרסינן ליה בתוספתא ותדע דשיבוש הוא דהא קי''ל בעירובין (דף ינ:) דהוא רבי נחמיה הוא רבי נהוראי: עמי הארץ קלקלו. דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו: בתחילה. קודם שנשא שלמה נשים נכריות מלך אף על עליונים: וכשם שמלך על תפסח ועזה כך מלך על כל העולם כולו. והכי קאמר קרא כי הוא רודה בכל עבר הנהר כמתפסח ועד עזה: על מקלו. שהשליכו אשמדאי מכסאו כדאמרינן במסכת גיטין (דף סח:): גונדו. טליתו ובסדר טהרות (כלים. פרק טז) פירש רב האיי מקידה הוא מקידה של חרש ודומה לו חד אמר קודו וחד אמר מקלו (ויקרא רבה פרשה אחרי) והוא מקידה ששותה בה מים: מלך והדיוט. ושוב לא חזר למלכותו:

תוספות

מלך מותר וכו'. תימה למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו ועוד דבפרק הכונס צאן לדיר (ב''ק דף ס.) קאמר דדוד שאל אם היה יכול להחליף גדישין של שעורין מישראל לתת בפני בהמתו וי''ל דבפרשת המלך כתיב (שמואל א ח) יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו ועוד י''ל דבחנם היה יכול ליקח אם היה רוצה אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר לא אמכור ועי''ל דנענש לפי ששאל הכרם . לעשות ע''ז דכתיב (מלכים א כא) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיה סו) והנקדן תירץ דאינו מותר רק בשדות הרחוקים מן העיר דלא מעלי כל כך אבל כרם נבות היה אצל היכל אחאב בשומרון ועי''ל דדוקא בשדה מקנה אבל שדה אחוזה שירש מאבותיו לא כמו שהשיב נבות חלילה לי מתתי נחלת אבותי לך אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר