סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין הָרַב יָכוֹל לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ שַׁפִּיר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּשֶׁאֵין מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת וּבְהָא פְּלִיגִי דְּמָר סָבַר יָכוֹל וּמַר סָבַר אֵין יָכוֹל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר יָכוֹל הָרַב שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא
אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל וְלָא מָצֵי קָצֵיץ וּמַאי קוֹצֵץ דְּאָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מְזוֹנוֹת
דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי בְּהֶמְתּוֹ תֶּבֶן נִקּוֹץ לַהּ אֶלָּא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מִשֶּׁלּוֹ הוּא אוֹכֵל וּמָר סָבַר מִשֶּׁל שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל
מַתְנִי' קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים לַעֲשׂוֹת בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ אִם לֹא הוֹדִיעָן פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ אִם לֹא הוֹדִיעָן מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן
שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה
גְּמָ' שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִין אֲבָל שׁוֹמְרֵי גִיתּוֹת וַעֲרֵימוֹת אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה קָסָבַר מְשַׁמֵּר כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי
וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שׁוֹמְרֵי גִיתּוֹת וַעֲרֵימוֹת אֲבָל שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים אֵינָן אוֹכְלִים לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה קָא סָבַר מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי
מֵתִיב רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא הַמְשַׁמֵּר אֶת הַפָּרָה מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאִי אָמְרַתְּ מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי אַמַּאי מְטַמֵּא בְּגָדִים אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָזִיז בָּהּ אֵבֶר
מֵתִיב רַב כָּהֲנָא הַמְשַׁמֵּר אַרְבַּע וְחָמֵשׁ מִקְשָׁאוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵאֶחָד מֵהֶן אֶלָּא מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל לְפִי חֶשְׁבּוֹן וְאִי אָמְרַתְּ מְשַׁמֵּר לָאו כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה דָּמֵי אַמַּאי אוֹכֵל
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי בַּעֲקוּרִין שָׁנוּ עֲקוּרִין וַהֲלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לְמַעֲשֵׂר שֶׁלֹּא נִיטַּל פֵּיקֶס שֶׁלָּהֶם
אָמַר רַב אָשֵׁי כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל מִסְתַּבְּרָא דִּתְנַן וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה וּבְתָלוּשׁ כּוּ' מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָא קָא אָכֵיל מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה
אֵימָא סֵיפָא וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין מַאי אֵינָן אוֹכְלִין אִילֵּימָא שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה הַיְינוּ רֵישָׁא אֶלָּא לָאו שֶׁאֵין אוֹכְלִין לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מֵהִלְכוֹת מְדִינָה וּמַאי נִיהוּ עוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה וְכׇל שֶׁכֵּן שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת
מַתְנִי' אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים הֵן שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל
וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הַגְּנֵיבָה
גְּמָ' מַאן תְּנָא אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ מַאן תָּנָא שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר רַבִּי מֵאִיר הִיא
וְהָא רַבִּי מֵאִיר אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ דְּתַנְיָא שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אִיפְּכָא קָתָנֵי
אִי הָכִי אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה נִינְהוּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין וְדִינֵיהֶם שְׁלֹשָׁה
הָהוּא רָעֲיָא דַּהֲוָה קָא רָעֵי חֵיוָתָא אַגּוּדָּא דִּנְהַר פָּפָּא שְׂרִיג חֲדָא מִינַּיְיהוּ וּנְפַלַת לְמַיָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה וּפַטְרֵיהּ אָמַר מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד

רש"י

הניחא וכו'. פלוגתא במסכת גיטין: אלא אידי ואידי כשאין מעלה. דכולי עלמא משלו הוא אוכל ובהא פליגי וכו': הכי גרסינן ולרבי יוחנן וכו'. ולא גרס אי הכי גדולים נמי דהא אמרן ידעי ומחלי: משל שמים הוא אוכל. ואפילו מעלה מזונות לא מצי קייץ אקטנים: ומאי קוצץ דר' אושעיא מזונות. שיתן להם מזונות מעיקרא הרבה שלא יוכלו לאכול מן הענבים: נקוץ לה. דהתניא לעיל רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר וכו': מר סבר. תנא דברייתא משלו הוא אוכל ולרבי יוחנן בין כשמעלה מזונות ובין שאין מעלה מזונות ובר פלוגותיה מוקי לה במעלה ותנא דידן סבר משל שמים הוא אוכל ואפילו מעלה מזונות נמי לא מצי קייץ: מתני' מהלכות מדינה. כבר נהגו כן: גמ' לא שנו. דאין שומרין אוכלין מן התורה: אלא שומרי גנות ופרדסין. דהוה ליה מחובר בשעה שאין גמר מלאכה הלכך מן התורה לא אכיל ואכיל מהלכות מדינה וכל שכן עושה במחובר כגון מנכש דאכיל ממנהג המדינה: אבל שומרי גיתות וערימות. עד שלא נגמרה מלאכתן למעשר אוכל אף מן התורה כדין עושה בתלוש: ושמואל אמר לא שנו. דאכלי מיהת מהלכות מדינה אלא שומרי תלוש אבל שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא דמשמר לאו עושה מעשה הוא הלכך לא אכיל מדאורייתא: המשמר פרה אדומה. משחיטתה ועד כינוס אפרה: מטמא בגדים שעליו. דתנן (פרה פ''ד מ''ד) כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים: גזירה שמא יזיז בה אבר. ורבנן הוא דגזרו על הטומאה ולאו מדאורייתא: מקשאות. שגדילין בהן קישואין: ארבע וחמש מקשאות. של חמשה אנשים: אמאי אוכל. הא אמרת שומרי מחובר אפילו מהלכות מדינה לא אכלי אלא על כרחך כעושה מעשה דמי ואכלי מיהו מהלכות מדינה כי מתניתין מכלל דשומרי תלוש אפילו מדאורייתא נמי אכלי: בעקורין שנו. עקורין משרשיהן עם קישואין שבהם להכי קרי ליה מקשאות ולא קרי ליה קישואין ומשום דשומרי תלוש הם אכלי מהלכות מדינה כי מתני': בשלא ניטל פקס שלהן. ואמר מר לעיל בפרקין (דף פח:) דקישואין משיפקסו: כשמואל מסתברא. דעושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה אפילו מהלכות מדינה לא אכיל וכ''ש שומרי מחובר דהוי שעה שאינה גמר מלאכה ולאו עושה מעשה הוא ומתניתין בשומר תלוש: מכלל דאיכא דלא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה. מדלא תנא אלו אוכלין סתמא ומאי נינהו או עושה במחובר בשעה שאינה גמר מלאכה או עושה בתלוש בשעה שנגמרה מלאכתו או דבר שאין גדולו מן הארץ: אימא סיפא ואלו שאינן אוכלין. וקתני הכי מאי אינן אוכלין אי נימא שאין אוכלין וכו': אלא לאו שאינם אוכלין כלל. מהשתא על כרחך מן התורה דתני ברישא דאשמעינן דאיכא אחרינא דאכיל ולא מן התורה במשמר תלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר קאמר דכיון דאינו עושה מעשה לא אכיל מן התורה ואכיל מהלכות מדינה דאילו במשמר במחובר ליכא לאוקמא דהא אפילו עושה מעשה ממש קתני סיפא דלא אכיל כלל בשעה שאינה גמר מלאכה וכ''ש משמר: מתני' שומר חנם נשבע על הכל. על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור ולקמן בהשואל (דף צד:) יליף לכולה מתניתין מקראי: על הכל. גניבה ואבידה ואונסין: גמ' מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין. על כרחך ארבעה מיני שומרין אשכחן: מאן תנא שוכר כשומר שכר דמי. דקתני מתניתין בתרוייהו פטורין מאונס ומשלמין גניבה ואבידה: רבי מאיר היא. כדמפרש ואזיל: רבה בר אבוה תנא מתניתין שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם: חיותא. בהמות: שריג. החליקה:

תוספות

דכוותיה גבי בהמתו תבן לקוץ לה. ה''ה דהוה מצי למיפרך מבנו ובתו הקטנים אי נמי כיון דלאו בני מחילה נינהו לאו כל כמיניה לצערם כלל: אלא בהא קא מפלגי מר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל. ולר' יוחנן אידי ואידי באין מעלה להן מזונות: לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסים. דאין אוכלין מן התורה משום דלאו גמר מלאכה הוא והא דאמרי' לעיל (דף פט.) המנכש בבצלים כו' וכן לעדר ולקשקש תחת הזיתים הרי זה לא יאכל היינו מן התורה אבל מהלכות מדינה אכיל: אי הכי ארבעה שומרין שלשה הוו. האי אי הכי אין בו אי אמרת בשלמא דמעיקרא נמי הוה מצי לאקשויי הכי וכן יש הרבה בגמרא:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר