סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

גְּמָ' מִכְּדֵי זְרִיקָה תּוֹלָדָה דְהוֹצָאָה הִיא הוֹצָאָה גּוּפַהּ הֵיכָא כְּתִיבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה מֹשֶׁה הֵיכָן הֲוָה יָתֵיב בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה לְוִיָּה רְשׁוּת הָרַבִּים הֲוַאי וְקָאֲמַר לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לָא תַּפִּיקוּ וְתַיְתוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד דִּידְכוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמִמַּאי דִּבְשַׁבָּת קָאֵי דִּילְמָא בְּחוֹל קָאֵי וּמִשּׁוּם דִּשְׁלִימָא לַהּ מְלָאכָה כְּדִכְתִיב וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וְגוֹ' גָּמַר הַעֲבָרָה הַעֲבָרָה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב הָכָא וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וּכְתִיב הָתָם וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה מַה לְּהַלָּן בַּיּוֹם אָסוּר אַף כָּאן בַּיּוֹם אָסוּר אַשְׁכְּחַן הוֹצָאָה הַכְנָסָה מְנָלַן סְבָרָא הִיא מִכְּדֵי מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת הוּא מָה לִי אַפּוֹקֵי וּמָה לִי עַיּוֹלֵי מִיהוּ הוֹצָאָה אָב הַכְנָסָה תּוֹלָדָה וּמִכְּדֵי אַהָא מִיחַיַּיב וְאַהָא מִיחַיַּיב אַמַּאי קָרֵי לַהּ הַאי אָב וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ הַאי תּוֹלָדָה נָפְקָא מִינַּהּ דְּאִי עָבֵיד שְׁתֵּי אָבוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִי נָמֵי שְׁתֵּי תוֹלָדוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי וְאִי עָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִידֵיהּ לָא מִיחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּמְחַיֵּיב אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב אַמַּאי קָרוּ לַהּ אָב וְאַמַּאי קָרוּ לַהּ תּוֹלָדָה הָךְ דַּהֲוַאי בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא קָרֵי לַהּ אָב הָךְ דְּלָא הֲוַאי בַּמִּשְׁכָּן חֲשִׁיבָא לָא קָרֵי לַהּ אָב אִי נָמֵי הָךְ דִּכְתִיבָא קָרֵי אָב וְהָךְ דְּלָא כְּתִיבָא קָרֵי תּוֹלָדָה
וְהָא דִּתְנַן הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ וְהַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּיב זָרַק אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְנָלַן דְּמִיחַיַּיב אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁכֵּן אוֹרְגֵי יְרִיעוֹת זוֹרְקִין מַחֲטֵיהֶן זֶה לָזֶה אוֹרְגִין מְחָטִין לְמָה לְהוּ אֶלָּא שֶׁכֵּן תּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת זוֹרְקִין מַחֲטֵיהֶן זֶה לָזֶה וְדִילְמָא גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ יָתְבִי מָטוּ הֲדָדֵי בְּמַחְטִין דִּילְמָא בְּתוֹךְ אַרְבַּע הֲווֹ יָתְבִי אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא שֶׁכֵּן אוֹרְגֵי יְרִיעוֹת זוֹרְקִין בּוּכְיָאר בַּיְּרִיעָה וַהֲלֹא אוֹגְדּוֹ בְּיָדוֹ בְּנִיסְכָּא בָּתְרָא וְהָא בִּמְקוֹם פְּטוּר קָאָזְלָא אֶלָּא שֶׁכֵּן אוֹרְגֵי יְרִיעוֹת זוֹרְקִין בּוּכְיָאר לְשׁוֹאֲלֵיהֶן וְדִילְמָא גַּבֵּי הֲדָדֵי הֲווֹ יָתְבִי מָטוּ הֲדָדֵי בְּחֵפֶת וְדִילְמָא שַׁלְחוֹפֵי הֲווֹ מְשַׁלְחֲפִי וְתוּ מִי שָׁאיְלִי מֵהֲדָדֵי וְהָתָנֵי לוּדָּא אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים מִמְּלַאכְתּוֹ הוּא עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִמְּלֶאכֶת חֲבֵירוֹ וְתוּ מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְנָלַן דְּמִחַיַּיב אֶלָּא כׇּל אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְקוֹשֵׁשׁ מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲוָה בְּמַתְנִיתָא תָּנָא תּוֹלֵשׁ הֲוָה רַב אַחָא בְּרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר מְעַמֵּר הֲוָה לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְכִדְרַב דְּאָמַר רַב מָצָאתִי מְגִלַּת סְתָרִים בֵּי רַבִּי חִיָּיא וְכָתוּב בָּהּ אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת וְאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּן בְּהֶעְלֵם אַחַת וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת אַחַת וְתוּ לָא וְהָתְנַן אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת וְהָוֵינַן בַּהּ מִנְיָינָא לְמָה לִי וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת אֵימָא אֵינוֹ חַיָּיב עַל אַחַת מֵהֶם רַב יְהוּדָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּהַמַּעֲבִיר חַיָּיב וּמַתְנִיתִין פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּתוֹלֵשׁ חַיָּיב וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב פְּשִׁיטָא לֵיהּ דִּמְעַמֵּר חַיָּיב מָר סָבַר הָא מִיהַת לָא מְסַפְּקָא וּמָר סָבַר הָא מִיהַת לָא מְסַפְּקָא
תָּנוּ רַבָּנַן מְקוֹשֵׁשׁ זֶה צְלָפְחָד וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ וְגוֹ' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד אַף כָּאן צְלָפְחָד דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא עֲקִיבָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין אִם כִּדְבָרֶיךָ הַתּוֹרָה כִּיסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ וְאִם לָאו אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק

רש"י

גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה. על כרחיך תולדה היא דלא נמנית באבות מלאכות ותולדה דהוצאה היא שאין לך לתתה תולדת אב אחר דמעין הוצאה היא האמורה באבות מלאכות: מחנה לויה ר''ה היא. שהיו הכל מצויין אצל משה רבינו: מרה''י דידכו. מאהליכם: דשלימא ליה עבידתיה. שהיה הנדבה כדי להשלים: סברא היא. להיות הכנסה תולדת הוצאה שהיא מעין לה כשאר תולדות שהיא מעין מלאכות: מכדי אהאי מיחייב ואהאי מיחייב. כדתנן (לעיל פ''א ב.) פשט העני ידו לפנים: נפקא מינה. דכל אבות מלאכות: שתי אבות. דלא דמיין ושתי תולדות דשתי אבות: ולר''א כו'. במסכת כריתות בפרק אמרו לו: והא דתנן. בפירקין: בכותל. כדמוקי לה בדבילה שמינה ונדבקת: כזורק באויר. ופטור דלא נח ברשות הרבים דאין רה''ר למעלה מעשרה וברה''י נמי לא נח שאינו מקום מסוים שיהא רחבו ד' שהרי לא נח בראש הכותל אלא בפניו: כזורק בארץ. דאויר רה''ר הוא וחייב וכיון דאויר רה''ר הוא ונח בכל דהו מיחייב ורשותא לנפשיה לא הוי לא כרמלית ולא מקום פטור הואיל ובפניו נח ולא נח בראשו שיהא מקום מסוים: תופרי יריעות. מעשה רוקם: גבי הדדי. בתוך אמה אחת ואין צריכין לזרוק אלא להושיט: מטו אהדדי במחטין. כשמותחין את החוט מכין זה את זה במחט: בוכיאר. כלי שקנה של ערב נתון בו שזורקין בין שני דופני היריעה: והלא אגדו בידו. חוט של ערב הוא אוחז והקנה נכרך בחוט ואינו נשמט ממנו: בניסכא בתרא. בחוט האחרון של קנה שהקנה נשמט מהחוט והבוכיאר נופל: ניסכא. זריקה אחרונה של חוט לשון המיסך: והא במקום פטור אזלא. בין דופני היריעה ואין זה רשות הרבים אלא מקום פטור דאין רחב ד': לשואליהן. אורגי יריעה אחרת ויש לו לזה שנים: ה''ג ודילמא שואליהן גביהן הוו יתבין: מטו אהדדי בחפת. אי גבייהו הוו יתבי מגיעין ידו של זה בשל זה בשפת היריעה כשמותחין חוט הערב: בחפת. כמו חפת חלוקו (יומא ד' עז:): שלחופי הוו משלחפי. לעולם גבי הדדי הוו יתבי אלא שאין מכוונים אלא זה נמשך לפנים וזה לאחור: ואין עושה ממלאכת חבירו. שכולם מוכנים בכלי אומנותם ולא הוצרכו לישאול: מעביר ד' אמות הוה. לא תלשן ולא עימרן אלא העבירן ד' אמות לכך נהרג: מעמר. תלושין ומפוזרין היו ועמרן כדאמרן (לעיל ד' עג:) האי מאן דכניף מלחא חייב משום מעמר: מגילת סתרים. שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות: ואינו חייב אלא אחת. על כרחיך לענין שוגג קאמר ולחטאת דבמזיד תרי קטלי לא מקטלי ולהכי פריך והא אנן תנן כו': ואינו חייב על אחת מהן. מיתה יש בהן אחת שאינו נהרג עליה ולא פירש איזו היא והשתא לרב יהודה אין זו העברה שהרי נהרג מקושש עליה ולמתניתא אין תולש באותו ספק:

תוספות

הוצאה גופה היכא כתיבא. ואע''ג שהיתה במשכן כדאמר הם הורידו קרשים מעגלה כו' מכל מקום אי לאו דכתיב לא הוה מחייבי עלה לפי שמלאכה גרועה היא כדפי' לעיל (דף ב.): וממאי דבשבת קאי. ר''ח ל''ג כל זה עד אשכחן הוצאה דהא אפילו בחול קאי נפקא ליה שפיר דהוצאה מלאכה הוא דהא רחמנא קרייה מלאכה כדכתיב ואיש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש וכתיב ויכלא העם מהביא אלמא קרי להוצאה מלאכה וכן דריש בהדיא בירושלמי: הכנסה מנלן סברא הוא כו'. וא''ת מה צריך להאי סברא כיון דהוות במשכן כדאמר הם העלו קרשים לעגלה כו' דהא בסמוך משמע גבי זריקה דאם היתה במשכן הוה אתי ליה שפיר וי''ל דבזריקה נמי איכא סברא מה לי ע''י הוצאה מה לי ע''י זריקה דאי לאו סברא לא הוה מחשבינן לה תולדה דהוצאה ואי לא הוות נמי במשכן לא הוה מחייבינן עלה מסברא לפי שמלאכה גרועה היא: ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב אמאי קרי לה אב כו'. הוה מצי למימר דנפקא מינה לענין התראה כדפי' בפ' כלל גדול (לע. ל עג:) ואיכא למימר דהיינו דקמשני הך דהוות במשכן חשיבא כו'. אית דגרסי הך דהוות במשכן חשיבא קרי לה אב והך דלא הוות במשכן חשיבא קרי לה תולדה ולפי זה יש מלאכות דהוו במשכן כגון מנכש ומשקה זרעים דלא חשיבי ולא הוו אבות וכן אי גרסינן דהוות במשכן וחשיבא קרי לה אב אבל אי גרסי' הך דהוות במשכן חשיבא וקרי לה אב הך דלא הוות במשכן לא חשיבא וקרי לה תולדה לפי זה התולדות לא היו במשכן: אי נמי הך דכתיבא קרי לה אב. הך לישנא לא איצטריך אלא משום הוצאה: ודילמא שלחופי הוו משלחפי. הכי נמי הוה מצי למיפרך דילמא תוך ארבע אמות הוו יתבי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר