סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְזֶה הוּא תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי מַאי עַכְנַאי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁהִקִּיפוּ[הוּ] דְּבָרִים כְּעַכְנָא זוֹ וְטִמְּאוּהוּ תָּנָא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כׇּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִיבְּלוּ הֵימֶנּוּ
אָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה וְאָמְרִי לַהּ אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה אָמְרוּ לוֹ אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם אָמְרוּ לוֹ אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם
חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ הִטּוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִיפּוֹל גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהֶם אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה אַתֶּם מָה טִיבְכֶם לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין
חָזַר וְאָמַר לָהֶם אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ יָצָאתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה מָה לָכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם
עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא מַאי לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר סִינַי אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בְּהַר סִינַי בַּתּוֹרָה אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי נָתָן לְאֵלִיָּהוּ אֲמַר לֵיהּ מַאי עָבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא אֲמַר לֵיהּ קָא חָיֵיךְ וְאָמַר נִצְּחוּנִי בָּנַי נִצְּחוּנִי בָּנַי
אָמְרוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כׇּל טְהָרוֹת שֶׁטִּיהֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ וְאָמְרוּ מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֵלֵךְ שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ וְנִמְצָא מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ
מָה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרִיחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲקִיבָא מָה יוֹם מִיָּמִים אָמַר לוֹ רַבִּי כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁחֲבֵירִים בְּדֵילִים מִמֶּךָ אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת לָקָה הָעוֹלָם שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים וּשְׁלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בָּצֵק שֶׁבִּידֵי אִשָּׁה טָפַח תָּנָא אַף גָּדוֹל הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ עֵינָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִשְׂרַף
וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָּא בִּסְפִינָה עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ אָמַר כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ
אִימָּא שָׁלוֹם דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי מֵהָהוּא מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ לָא הֲוָה שָׁבְקָה לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִיפַּל עַל אַפֵּיהּ הָהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה וְאִיחַלַּף לַהּ בֵּין מָלֵא לְחָסֵר אִיכָּא דְּאָמְרִי אֲתָא עַנְיָא וְקָאֵי אַבָּבָא אַפִּיקָא לֵיהּ רִיפְתָּא
אַשְׁכַּחְתֵּיהּ דְּנָפֵל עַל אַנְפֵּיהּ אֲמַרָה לֵיהּ קוּם (קטלית לאחי) [קְטַלְיתֵּהּ לְאָח] אַדְּהָכִי נְפַק שִׁיפּוּרָא מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּשְׁכֵיב אֲמַר לַהּ מְנָא יְדַעְתְּ אֲמַרָה לֵיהּ כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה
תָּנוּ רַבָּנַן הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין וְהַלּוֹחֲצוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנַיִם
מַאי שְׁנָא מְאַנֶּה דִּכְתִיבִי שְׁלֹשָׁה לָאוִין וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְגֵר בִּכְלַל עֲמִיתוֹ הוּא לוֹחֲצוֹ נָמֵי שְׁלֹשָׁה כְּתִיבִי וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְלֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְגֵר בַּכְּלָל הוּא אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בִּשְׁלֹשָׁה
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה הִזְהִירָה תּוֹרָה בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת וְאָמְרִי לַהּ בְּאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת בְּגֵר מִפְּנֵי שֶׁסּוֹרוֹ רַע
מַאי דִּכְתִיב וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם תְּנֵינָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי דִּזְקִיף לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ לָא נֵימָא לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זְקֵיף בִּינִיתָא
מַתְנִי' אֵין מְעָרְבִין פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת אֲפִילּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים

רש"י

עכנאי. נחש דרכו לעשות בעגולה להכניס זנבו אצל פיו: כל טהרות שטיהר ר''א. על ידי מעשה שאירע נשאלה הלכה זו בבית המדרש שנפלה טומאה לאויר תנור זה וחזרו ועשאו על גביו טהרות וטיהרם ר''א והביאום ושרפום לפניו: לבש שחורים. ענין צער ואבל: אף הוא קרע בגדיו. שהמנודה חייב בקריעה: וחלץ מנעליו. שהמנודה אסור בנעילת הסנדל במו''ק (דף טו:): ונשמט. מן הכסא: טפח. נתקלקל: אך גדול. מכה גדולה: ר''ג. נשיא היה ועל פיו נעשה: שלא ירבו מחלוקות. שלא ירגיל היחיד לחלוק על המרובין: אימא שלום. כך שמה: בין מלא לחסר. סבורה היתה שיהא החדש חסר וקבוע ביום ל' ולא יפול ביום החדש על פניו והיה מלא ולא נקבע עד יום שלשים ואחד ולא נזהרה בו ביום ל' ונפל על פניו: מבית אבי אבא. מבית אבי המשפחה שבת נשיאים היתה והם מבית דוד: חוץ משערי אונאה. לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות: המאנה את הגר. אונאת דברים: הלוחצו. דוחקו: לא תהיה לו כנושה. לחץ הוא שדוחקו לתבוע חובו: ה''ג מאי שנא מאנה דכתיב ביה תלתא וגר לא תונה ולא תונו אותו ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא: לוחצו נמי תלתא כתיב ביה. וגר לא תלחץ ולא תלחצנו ולא תהיה לו כנושה: מום שבך אל תאמר לחברך. כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם להזכיר שם גירות: מאן דאית ליה זקיפ' בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא. מיש שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא לו: מתני' אין מערבין פירות בפירות. בעל הבית שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבנו בפירות שדה אחרת:

תוספות

זה תנור של עכנאי. יש דגרס חכנאי וכן בירושלמי וחכן זה נחש ושמא בעל התנור שהיה עושה שמו כן: לא בשמים היא. והא דאמר בפ''ק דיבמות (ד' יד. ושם ד''ה רבי) דהלכה כב''ה משום דיצאה בת קול שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות אבל התם אדרבה ב''ה רובא אי לאו דהוה מספקא לן אי אזלינן בתר רובא משום דב''ש הוו חריפי טובא ועוד דכאן לא יצאה בת קול אלא משום כבודו דר''א שאמר מן השמים יוכיחו והא דאמר התם רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ולא שמעינן ליה לר' יהושע אלא על ב''ק דהאי מעשה דר''א דהכא התם דייק מדקאמר לא בשמים היא כבר ניתנה לנו תורה מסיני משמע דבשום מקום אין משגיחין: קחייך ואמר נצחוני בני. והא דאמר בריש ע''ז (ד' ג:) מיום שחרב בהמ''ק אין שחוק לפני הקב''ה היינו קבוע והכא מילתא דבדיחותא בעלמא הוא דאמר: וקרע בגדיו וחלץ מנעליו. אין להוכיח מכאן הא דמבעיא ליה במועד קטן (ד' טו: ושם ד''ה לא) אם מנודה צריך קריעת בגדים וחלוץ מנעל דדלמא הכא לצערא בעלמא הוא דעבד הכי: מבית אבי אבא. פי' בקונטרס מבית דוד אבי משפחה שבת נשיאים היתה והם מבית דוד: חוץ משערי אונאה. לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות משמע משום דנפקא לעיל מקרא דתהלים דשערי דמעה לא ננעלו ובחנם דחק כן דהא דריש לעיל רב חסדא בהדיא מדכתיב הנה ה' נצב על חומת אנך ושמא מבית רבן גמליאל היתה מקובלת שהיה אבי המשפחה ולאו אדוד קאמר כדאשכחן נמי (ר''ה ד' כה.) דאמר רבן גמליאל מקובלני מבית אבי אבא שפעמים בא בארוכה כו': ואמרי לה במ''ו. יש מפרש משום דחשיב כי גרים הייתם וכיוצא בה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר