סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לָא צָרִיךְ לְאַהְדּוֹרֵי עֲלֵיהּ כּוּלֵּי הַאי
וְדִלְמָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ זוּזֵי וְזַבֵּין אָמַר רַב אָשֵׁי הֲרֵי יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר
אִיתְּמַר גָּנַב וּמָכַר וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר הַגַּנָּב רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי
אָמַר רַב יוֹסֵף לָא פְּלִיגִי כָּאן לִפְנֵי יֵאוּשׁ הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי כָּאן לְאַחַר יֵאוּשׁ הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן
וְתַרְוַיְיהוּ אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלָא פְּלִיגִי הָא מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה כְּלִפְנֵי יֵאוּשׁ דָּמֵי וּפְלִיגִי דִּתְנַן אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה וְהָיוּ בָּהֶן מַתָּנוֹת נוֹתְנָן לְכֹהֵן וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים לָקַח הֵימֶנּוּ בְּמִשְׁקָל נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים
וְאָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁקַל לְעַצְמוֹ אֲבָל שָׁקַל לוֹ הַטַּבָּח הַדִּין עִם הַטַּבָּח
אֵימָא אַף דִּין עִם הַטַּבָּח מַהוּ דְּתֵימָא אֵין מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת קָא מַשְׁמַע לַן
וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי בְּמַאי פְּלִיגִי בִּדְרַב חִסְדָּא
רַב זְבִיד אָמַר כְּגוֹן שֶׁנִּתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בְּיַד לוֹקֵחַ וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ בְּיַד גַּנָּב
וּבְהָא פְּלִיגִי מָר סָבַר יֵאוּשׁ וְאַחַר כָּךְ שִׁינּוּי רְשׁוּת קָנֵי שִׁינּוּי רְשׁוּת וְאַחַר כָּךְ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי וּמָר סָבַר לָא שְׁנָא
רַב פָּפָּא אָמַר בִּגְלִימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָדַר לְמָרֵיהּ וְהָכָא בְּעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק קָמִיפַּלְגִי
רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן דִּינָא דְּלוֹקֵחַ דְּלִישְׁקוֹל זוּזֵי מִגַּנָּב וְלֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי דִּינָא דְּלוֹקֵחַ דְּלִישְׁקוֹל מִבַּעַל הַבַּיִת וְעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק
וְסָבַר רַב לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק וְהָא רַב הוּנָא תַּלְמִידֵיהּ דְּרַב הֲוָה וְחָנָן בִּישָׁא גְּנַב גְּלִימָא וְזַבְּנַהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא זִיל שְׁרִי עֲבִיטָךְ
שָׁאנֵי חָנָן בִּישָׁא כֵּיוָן דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ כְּלֹא הוּכַּר דָּמֵי
אָמַר רָבָא אִם גַּנָּב מְפוּרְסָם הוּא לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק וְהָא חָנָן בִּישָׁא דִּמְפוּרְסָם הֲוָה וְעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק נְהִי דִּמְפוּרְסַם לְבִישׁוּתָא לִגְנִיבוּתָא לָא מְפוּרְסַם
אִיתְּמַר גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק דְּאָמְרִי לָא אַדַּעְתָּא דְּהָנְהוּ יְהַיבְתְּ לֵיהּ מִידֵּי
מַשְׁכַּנְתָּא שָׁוֵי מָאתַן בִּמְאָה עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה אַמֵּימָר אָמַר לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק מָר זוּטְרָא אָמַר עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק
וְהִלְכְתָא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק
זְבִינָא שָׁוֶה בְּשָׁוֶה עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק שָׁוֵי מְאָה בְּמָאתַן רַב שֵׁשֶׁת אָמַר לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק רָבָא אָמַר עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק
וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק לְבַר מִגָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ
אֲבִימִי בַּר נָאזִי חֲמוּהּ דְּרָבִינָא הֲוָה מַסֵּיק בְּהָהוּא גַּבְרָא אַרְבְּעָה זוּזֵי גְּנַב גְּלִימָא אֵתְיַאּ נִיהֲלֵיהּ אוֹזְפֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחֲרִינֵי לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא
אֲמַר קַמָּאֵי גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ וְלָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ וְלָא מִידֵּי הָנָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחֲרִינֵי שְׁקוֹל זוּזָךְ וְ[אַ]הְדַּר גְּלִימֵי[הּ]
מַתְקֵיף לַהּ רַב כֹּהֵן וְדִלְמָא גְּלִימָא בְּהָנֵי זוּזֵי קַמָּאֵי יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ וְאַרְבְּעָה זוּזֵי בָּתְרָאֵי הֵימוֹנֵי הֵימְנֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּהֵימְנֵיהּ מֵעִיקָּרָא אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא מְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר הִלְכְתָא כְּרַב כֹּהֵן
נַרְשָׁאָה גְּנַב סִפְרָא זַבְּנֵיהּ לְפַפּוּנָאָה בִּתְמָנַן זוּזֵי אֲזַל פַּפּוּנָאָה זַבְּנֵיהּ לְבַר מָחוֹזָאָה בִּמְאָה וְעֶשְׂרִין זוּזֵי לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב אָמַר אַבָּיֵי לֵיזִיל מָרֵי דְסִפְרָא וְיָהֵב לֵיהּ לְבַר מָחוֹזָא תְּמָנַן זוּזֵי וְשָׁקֵיל סִפְרֵיהּ וְאָזֵיל בַּר מָחוֹזָאָה וְשָׁקֵיל אַרְבְּעִין מִפַּפּוּנָאָה
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא הַשְׁתָּא לוֹקֵחַ מִגַּנָּב עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק לוֹקֵחַ מִלּוֹקֵחַ מִיבַּעְיָא
אֶלָּא אָמַר רָבָא לֵיזִיל מָרֵיהּ דְּסִפְרָא וְיָהֵיב לֵיהּ לְבַר מָחוֹזָאָה מְאָה וְעֶשְׂרִין זוּזֵי וְשָׁקֵיל סִפְרֵיהּ וְלֵיזִיל מָרֵי[הּ] דְסִפְרָא וְלִישְׁקוֹל אַרְבְּעִין מִפַּפּוּנָאָה וּתְמָנַן מִנַּרְשָׁאָה
מַתְנִי' זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ

רש"י

לא צריך לאהדורי כולי האי. דנימא ספר פלוני ופלוני: הדין עם הראשון. דינו של בע''ה ותביעתו על הגנב היא ואין הלוקח בעל דינו ואם בא לגבותו הימנו יתן דמים ואע''ג שהוכר הגנב לא אמרינן יחזיר לוקח הכלים בחנם ויפרע מן הגנב: הדין עם השני. דינו של בעל הבית עם הלוקח הוא ויוציא הימנו כליו בחנם: לפני יאוש. לקחו מן הגנב לפני יאוש: דרב חסדא. גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה כו' בריש פירקין והאי נמי אע''ג דיהיב דמי לגנב לגבי האי מיהא גזלן הוא ומיהו היכא דלא הוכר הגנב עבוד ליה רבנן תקנת השוק ליטול מה שנתן אבל היכא דהוכר הגנב עליו להחזיר אחריו: כלפני יאוש דמי. דכהן לא מייאש מינייהו: ופליגי. כלומר ואמר רב הדין עם הראשון: מתנות. קיבה: נותן הלוקח. קיבה לכהן דמסתמא מתנות לא זבין ליה: לא שנו. לקח הימנו במשקל נותנן לכהן דמשמע דהלוקח ע''כ נותנן לכהן והוא יתבע דמים מן המוכר: אלא ששקל. הוא לעצמו: הדין עם הטבח. דינו של כהן וערעורו על הטבח הוא רב לטעמיה דאמר הדין עם הראשון דטבח כגנב ראשון ולוקח הוי שני וקאמר הדין עם הטבח אלמא רב לית ליה דרב חסדא: אינן נגזלות. דאלימא קנייה דידהו דמכח גבוה קאתו ליה וכל היכא דאיתנהו אימא דכהן נינהו ואפילו שקל לו הטבח יגבה הכהן נמי מן הלוקח קמ''ל: פליגי בלפני יאוש ובדרב חסדא. דרב לית ליה דרב חסדא: רב זביד אמר. היכא דלא אייאוש בעלים דכ''ע אית להו דרב חסדא והדין עם השני והכא כגון שנתייאשו כו': לא שנא. דקני לגמרי ואפילו בדמי לא מהדר לו: רב פפא אמר. לעולם בדלפני יאוש פליגי ותרוייהו אית להו דרב חסדא ובגלימא דגניבה כ''ע לא פליגי דהדרא למרה מיד בחנם ואין הלוקח יכול לעכבה על מעותיו וכדרב חסדא והדין עם הראשון דאמר רב לא בדין הבעל הבית קאמר אלא בדינו של לוקח קאמר: תקנת השוק. על שקנאו לוקח בשוק בפרהסיא ולא הבין בו שנגנב עשו לו תקנה שישלם לו בעל הבית מעותיו: ורבי יוחנן סבר עשו תקנה. ונהי דאית לן דרב חסדא ולא מצי לוקח למימר לבעל הבית לאו בעל דברים דידי את מיהו לאחר שישלם הגניבה יתבע מעותיו מבעל הבית ואי קשיא מ''מ דמי שקיל מה לי משום תקנה מה לי משום טענת לאו בעל דברים דידי את נפקא מינה היכא דגזל ובא אחר ואכל בלא דמים דאמרינן כדרב חסדא ואם השני נוח לו מן הראשון גובה הימנו: שרי עביטך. התר משכונך כלומר פדה משכונך שבידו: חוב. מלוה: הקף. לחנוני: לאו אדעתא. דהאי גניבה יהבתה ליה זוזי דמקמי הכא אוזפת ליה: משכנתא שוה בשוה. אין דרך לעשות כן להלוות על המשכון כל שויו הלכך לאו אדעתא דהאי משכנתא אוזפיה אלא הימוני הימניה: רב ששת אמר לא עשו. ואפילו ליטול מאה דכי היכי דמאה יתירין מתנה היא מאה דשויה נמי מתנה הוו: ורבא אמר עשו תקנה. אפילו ליטול מאתים דאורחיה למזבין בדמים יקרים: בר מגנב ופרע בחובו ובהיקיפו. דלא יהיב זוזי אהאי חפץ: הלכתא כרב כהן. דכיון דהימניה מעיקרא השתא נמי הימניה: נרשאה ופפונאה ובני מחוזאה. על שם מקומן נקראו: מתני'

תוספות

אמר ליה אביי הרי מתנות כהונה כלפני יאוש דמי ופליגי. דמשמע ליה לאביי דהדין עם הטבח דוקא וה''נ הדין עם הראשון מכאן קשה על פי' הקונטרס דפרק הזרוע (חולין דף קלד.) ואין להאריך בזה: והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק. נ''ל דלא קאי אלא אהני דפליגי בהו אמוראי אמימר ומר זוטרא [רבא ורב ששת] דאתו לפסוק כמ''ד עשו בו תקנת השוק אבל אמילתא דרבא דגנב מפורסם דלא פליג עליה שום אמורא לא קאי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר