סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּבָאוּ עֵדִים אַקַּמַּיְיתָא וְהוֹדָה אַבָּתְרָיְיתָא מַאי
מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ וְהָא אִיחַיַּיב לֵיהּ עִילָּוֵיהּ כְּפֵילָא אוֹ דִלְמָא שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ וְהָא שְׁבוּעָה בָּתְרָיְיתָא הוֹאִיל דְּלָא קָא מְחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא
אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע אָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָּנַבְתִּי מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם
וְהָא הָכָא עֵדִים הוּא דִּמְחַיְּיבִי לֵיהּ כְּפֵילָא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ אִין אֲבָל הוֹדָה אַחַר עֵדִים לָא
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ אַמַּאי הוֹדָה אַחַר עֵדִים לָא מִכְּדִי הָא שְׁבוּעָה לָא קָא מְיחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא
אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְר(תּ)וֹ מִן הַחוֹמֶשׁ שְׁמַע מִינַּהּ
בָּעֵי רָבִינָא חוֹמֶשׁ וּכְפֵילָא בִּתְרֵי גַבְרֵי מַאי הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁמָּסַר שׁוֹרוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְטָעֲנוּ בּוֹ טַעֲנַת גַּנָּב חַד נִשְׁבַּע וְהוֹדָה וְחַד נִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים מַאי
מִי אָמְרִינַן בְּחַד גַּבְרָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא מְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא הַאי נְשַׁלֵּם כְּפֵילָא וְהַאי נְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא אוֹ דִלְמָא עִלָּוֵי חַד מָמוֹנָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא נְשַׁלֵּם עֲלֵהּ חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא וְהָכָא נָמֵי חַד מָמוֹנָא הוּא תֵּיקוּ
בָּעֵי רַב פָּפָּא תְּרֵי חוּמְשֵׁי אוֹ תְּרֵי כְפֵילֵי בְּחַד גַּבְרָא מַאי הֵיכִי דָּמֵי שֶׁטָּעַן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה אִי נָמֵי כְּגוֹן שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים מַאי
מִי אָמְרִינַן תְּרֵי גַּוְונֵי מָמוֹנָא קָאָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא נִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא וְהָכָא חַד גַּוְונָא הוּא אוֹ דִלְמָא תְּרֵי מָמוֹנֵי אָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא לִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא וְהָכָא נָמֵי תְּרֵי מָמוֹנֵי נִינְהוּ
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רָבָא וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת שְׁמַע מִינַּהּ
תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר וְנִשְׁבַּע וְשִׁילֵּם וְהוּכַּר הַגַּנָּב כֶּפֶל לְמִי אַבָּיֵי אָמַר לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן רָבָא אָמַר לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ
אַבָּיֵי אָמַר לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן כֵּיוָן דְּאַטְרְחֵיהּ בִּשְׁבוּעָה לָא מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא רָבָא אָמַר לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ כֵּיוָן דְּשִׁילֵּם מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא
וְקָא מִיפַּלְגִי בְּדִיּוּקָא דְמַתְנִיתִין דִּתְנַן הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ
נִשְׁבַּע וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם וְנִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן
אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא דְּקָתָנֵי שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע טַעְמָא דְּלֹא רָצָה לִישָּׁבַע

רש"י

ובאו עדים. דכשנשבע היתה אצלו לחייב כפל והדר הודה איהו אבתרייתא: מאי. מיחייב חומש אהך שבועה בתרייתא או לא: והא איחייב ליה כפילא. עליה דהאי ממון: או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש. כגון אי הוה מודה השתא אקמייתא אחר העדאת עדים הוה מיפטר מחומש אבל השתא דאבתרייתא אודי והך שבועה לא חייבתיה כפילא תחייביה חומשא והכא ליכא למימר יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה דכי אמרינן ליה היכא דאתו סהדי אשבועה שניה דאמרינן אשבועת חנם לא מחייבי כפילא אבל היכא דאודי עלה קיימא לן לעיל (דף קו.) השביע עליו חמשה פעמים כו' דלענין חומש ואשם לא שני ליה בין שבועת עצמו לשבועת דיינין ובלבד שיכפור ממון: אמר לאחד מן השוק. שאין שומר על שורו: משביעך אני. משום הודה מעצמו דסיפא נקט אבל משום כפל בלאו שבועה נמי מיחייב: תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא מאי. הכי גרסינן: לקרן אחת. אם כפר וחזר וכפר וה''ה לתרין כפילי: תבעוהו בעלים לשומר חנם ונשבע. שנגנבה ונפטר ואח''כ שילם לפנים משורת הדין: כיון דאטרחיה. שומר לבעלים עד שהביאוהו לבית דין ונשבע אע''ג דהדר שילם לא מקנו ליה בעלים לשומר כפילא בשעת תשלומים: שהרי אמרו וכו'. ויכול היה ליפטר בשבועה:

תוספות

ובאו עדים אקמייתא. תימה דע''כ כשבאו עדים אקמייתא ואומרים באותה שעה ראינוהו ברשותו ונמצא שמכחישין גם שבועה שניה שנשבע שאבד וכשהודה אחר עדים אמאי משלם חומש הא קתני לעיל בברייתא דהיכן פקדוני כו' הודה מעצמו משלם קרן וחומש משמע דוקא הודה מעצמו אבל אחר עדים לא ויש לומר דלעולם בטענת אבד הודה לאחר עדים נמי משלם חומש כדמשמע בסמוך דקאמר מכדי האי שבועה לא מחייבא ליה כפל תחייביה חומש אלא שמע מינה ממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש משמע הא היכא דליכא כפל בהעדאת עדים כמו בטענת אבד דמתחייב חומש בהודה אחר עדים ולעיל לאו דוקא נקט מעצמו אלא הוא הדין אחר עדים ואיידי דתנא בסיפא הודה מעצמו גבי טוען טענת גנב תנא נמי ברישא: חד [נשבע] והודה וחד [נשבע] ובאו עדים. נראה דוקא נקט מתחילה הודה דאי מתחילה כפר חד ובאו עדים ואח''כ הודה חד הוו עדים קודמין להודאה ומחייבין תרוייהו כפילא דעדים כשבאו להעיד על שניהם העידו אבל כשהודה חד קודם אע''פ שאח''כ באו עדים יש לומר דפטור והכי משמע בכולה הך שמעתא דמודה בקנס ואח''כ באו עדים דפטור: טען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת אבד. נראה דל''ג והודה דאם הודה מיד הויא ברשותו להתחייב באונסים משעה שנשבע לשקר ומה שיחזור ויטעון שוב אבד אין כופר כלום ואפי' אמר לאחר שבועה אבד אלא נראה דלא הודה אלא לאחר שבועה שניה ומיהו תימא מאי קמבעיא ליה לרב פפא הא מתניתין היא דמייתי לעיל (דף קו.) השביע עליו ה' פעמים בין בפני ב''ד בין שלא בפני ב''ד וכפר עליו חייב על כל אחת ואחת: וחזר וטען טענת גנב ונשבע. תימה היאך השביעוהו בית דין כיון שנפטר בבית דין בשבועה ראשונה ואפילו חזר וטען שלאחר שבועה ראשונה נגנב מ''מ למה השביעוהו והלא משבועה ראשונה שנשבע לשקר חייב באונסים נמצא שלא כפר כלום במה שטען שנגנב אחר שבועה ראשונה ואין לומר שבאו לפני בית דין אחר שלא ידעו שכבר נפטר והשביעוהו וכיון שנשבע על פי בית דין (אע''ג) שלא ידעו מיחייב כפל והא דאמרינן לעיל שכבר יצא בשבועה ראשונה היינו שאותו בית דין עצמו השביעוהו וטעו דאין סברא לחלק כלל ונראה דמיירי דאמר ליה בעל הפקדון שוב לאחר שנמצא שקרן בשבועה ראשונה רצוני שתהא עליו שומר חנם כבתחילה וחזר וטען לאחר שעשיתני שומר חנם נגנב ופוטר עצמו שהרי לא נתחייב באונסין במה שעשאו בפירוש ש''ח אבל תימה דא''כ לא הוי חד ממונא דהשתא הפקידו אצלו פעם שניה ומה לי לקחו בידו ונתן לו ומ''ל שלא לקחו אלא אמר ליה בעודו בידו תהא עליו שומר חנם: ותרי כפילי. מחמת שנעשה פסול בשבועה שניה משעה שנמצא לא שקרן בראשונה אין לפוטרו משום דחשוד על השבועה מדרבנן הוא דמיפסל כדמוכח בשבועות (דף מה.) דקתני ושכנגדו חשוד על השבועה ומשמע התם דמדרבנן הוא וכיון דמדאורייתא שבועתו שבועה מחייב כפל: רבא אמר למי שהפקדון אצלו. וא''ת דהכא סבר רבא דאע''ג דאטרחיה לבי דינא מקני ליה כפילא ובפרק המפקיד (ב''מ דף לה.) גבי ההוא גברא דאפקיד כיפי גבי חבריה קאמר רבא שפיר עבד דלא אהדר ליה הכא אטרחיה לבי דינא התם לא אטרחיה לבי דינא ויש לומר דהתם שאני דאטרחיה לבי דינא ולא פרע ליה מידי אלא רב נחמן אגבייה לאפדנא מיניה אבל הכא אע''ג דאטרחיה לבי דינא קצת שנשבע לו תחילה מכל מקום הרי שילם לו לבסוף ולא אטרח בי דינא הלכך מקני ליה כפילא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר