סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בַּאֲבֵידָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁנֶּאֱמַר עַל כׇּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר
תְּנַן הָתָם הֵיכָן פִּקְדוֹנִי אֲמַר לֵיהּ אָבַד מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן הוֹדָה עַל פִּי עַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם
הֵיכָן פִּקְדוֹנִי אָמַר לוֹ נִגְנַב מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם
קָתָנֵי מִיהָא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל אֲבָל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד לָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וַאֲפִילּוּ טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בִּשְׁבוּעָה הוּא דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל
מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר
אַתָּה אוֹמֵר בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגַנָּב עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר
תַּנְיָא אִידַּךְ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּגַנָּב עַצְמוֹ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב הֲרֵי טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב כְּתִיב מַאי מַשְׁמַע אָמַר רָבָא אִם לֹא יִמָּצֵא כְּמָה שֶׁאָמַר אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ גְּנָבוֹ יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם
וּמְנָלַן דְּבִשְׁבוּעָה
דְּתַנְיָא וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים לִשְׁבוּעָה אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁבוּעָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְדִין נֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַטָּה וְנֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַעְלָה מָה לְהַלָּן לִשְׁבוּעָה אַף כָּאן לִשְׁבוּעָה
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַיְינוּ דִּכְתִיבִי תְּרֵי קְרָאֵי אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי
אָמְרִי חַד לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד
וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דְּלָא מְיַיתַּר לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד מְנָא לֵיהּ מִגַּנָּב הַגַּנָּב
וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דְּמַיעֵט לֵיהּ טוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד גַּנָּב הַגַּנָּב מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ
אָמַר לָךְ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דְּהַאי גַּנָּב הַגַּנָּב אַפְּקֵיהּ לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מְנָא לֵיהּ
אָמַר לָךְ הֶקֵּישָׁא הוּא וְאֵין מְשִׁיבִין עַל הֶקֵּישָׁא
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב שַׁפִּיר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב גַּנָּב עַצְמוֹ מְנָא לֵיהּ
וְכִי תֵּימָא לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן מָה לְהַלָּן בִּשְׁבוּעָה אַף כָּאן בִּשְׁבוּעָה
נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה יֵאָמֵר שׁוֹר וּגְנֵיבָה וְהַכֹּל בַּכְּלָל
אִילּוּ כָּךְ הָיִיתִי אוֹמֵר מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אַף כֹּל קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא שֶׂה

רש"י

באבידה. מוצא אבידה שטוען נגנבה הימני לאחר שמצאתיה: שנאמר על כל אבידה וגו'. ובטוען טענת גנב מוקמינן ליה להאי קרא לקמן בשמעתין: תנן התם. בהגוזל עצים: משלם את הקרן. דאין כפל אלא בטענת גנב: הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. דכתיב (ויקרא ה) או מכל אשר ישבע עליו לשקר וגו' וזהו אשם גזילות ואינו בא אלא על הודאת פיו דאע''פ דלא כתב בההיא פרשה הודאה כתב רחמנא באשם גזל הגר בפרשת נשא והתודו את חטאתם וגו' וחומש נמי אינו בלא אשם: טענת אבדה. אבד הימנו: בשבועה. לאחר שנשבע לשקר כדקתני משביעך אני: בטוען טענת גנב. בבעל הבית שטוען טענת גנב בפקדון זה כדכתיב וגונב מבית האיש וגו' הכתוב מדבר וקאמר דאם ימצא שהוא גנב שישלם שנים: או אינו אלא בגנב עצמו. שבעל הבית אמת טען ונמצא הגנב שגנבו: כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב. ולקמיה מוקמינן לה בטוען טענת גנב שנמצא הוא בעצמו גנב הוי אומר דהאי קרא דלעיל נמי כשנמצא בעל הבית שקרן קאמר ולקמיה פרכינן תרי קראי למה לי: בגנב עצמו. מגיד הכתוב שגנב משלם כפל: או אינו אלא בטוען טענת גנב קאמר. דאם נמצא הוא גנב משלם כפל: ה''ג. כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים כו': אם לא ימצא כמו שאמר. שטוען נגנבה כדכתיב וגונב מבית האיש: אלא הוא עצמו גנבו. ונקרב בעל הבית כלומר והוא כבר נשבע בדבר שלא שלח ידו מה כתיב אחריו על כל דבר פשע וגו' ישלם שנים: וממאי. דהאי ונקרב בעל הבית לשבועה קאמר: לשבועה. שכיון שטוען וגונב מבית האיש ישבע שנגנבה ויפטר: או אינו אלא לדין. לפרעון דשומר חנם שטוען נגנבה ישלם דהאי קרא בשומר חנם כתיב כדאמרי' בהשואל (ב''מ דף צד:): שליחות יד למטה. בשומר שכר שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח וגו': שליחות יד למעלה. ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו: למעוטי טענת אבד. אם טען נאבדה הימנו ועדים מעידים שגנבו פטור מכפל אפילו נשבע: משלם תשלומי ארבעה וחמשה. כגנב עצמו דנפקא ליה מגנב הגנב: הקישא הוא. כיון דסמיכי להדדי הני קראי איתקש גנב וטוען טענת גנב להדדי מה גנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה אם טבח ומכר אף טוען טענת גנב משלם ארבעה וחמשה ואע''ג דאיכא למיפרך מה לגנב עצמו שכן חייב כפל בלא שבועה תאמר בטוען טענת גנב שצריך שבועה אין משיבין על ההיקש כדאמרינן להא מילתא בהגוזל עצים (לקמן דף קח:) ואיכא דאמרי הקישא כדמפרש התם הואיל וגנב משלם כפל וטוען טענת גנב משלם כפל מה גנב טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה אף טוען טענת גנב טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה ולאו מילתא היא דהאי מה מצינו בנין אב הוא ולא הקישא אלא סמיכות המקראות קרי היקש והכי נמי שמעינן התם: הניחא למ''ד חד בגנב וחד בטוען [טענת גנב] שפיר. נפקא ליה גנב מהכא אלא למ''ד כו': מדתנא דבי חזקיה. דדריש קרא אחרינא דמשתעי בגנב עצמו אם המצא תמצא בידו הגניבה וגו' והאי דנקט דרשה ולא נקט קרא משום דמקרא לא נפקא לן בהדיא אלא בעלי חיים כדכתיב משור ועד חמור עד שה חיים ומדרשה מרבה להו תנא דבי חזקיה לכולהו: יאמר שור וגניבה והכל בכלל. דמרבינן כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון חמור ושה למה לי ומשני אילו כן וכו' ולקמיה מפרש מאי קאמר הא לאו כלל ופרט וכלל הוא דקדריש ליה כעין הפרט: אף כל קרב. ולא מתרבי מכעין הפרט אלא הקרב למזבח להכי כתב שה דלא תימא כל לאתויי קרב למזבח קאתי דמה יש לך להביא שקרב למזבח ולא נכתב בפירוש שה כשהוא אומר שה הרי שה אמור הא מה אני מקיים גניבה שאני דורש בכעין הפרט:

תוספות

והעדים מעידים אותו שאכלו. אכלו נקט לרבותא אף על פי שאבדו מן העולם פטור מן הכפל בטענת אבד וסיפא נקט שנגנבו לרבותא דאע''פ שהוא בעין חייב כפל כיון שטוען טענת גנב: הוי אומר בטוען טענת גנב דבר הכתוב. דבא זה ולימד על זה: מגנב הגנב. דהגנב משמע המיוחד כמו העולה עולה ראשונה (פסחים דף נח:) הירך המיומנת שבירך (חולין דף צא.): ואידך הגנב לכדר' חייא בר אבא. אע''ג דהאי דריש לריבוי והאי למיעוט אין לחוש דהכל לפי סברת הדרש:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר