סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ
מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא וּבֵין רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִצְרִי שֵׁנִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה
דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר כִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁבִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה וּפוֹסֵל בָּהּ אַף כֹּל שֶׁבִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה פּוֹסֵל
וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כִּי כֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל פּוֹסֵל לְאַפּוֹקֵי מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל דְּאָמַר קְרָא בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת בִּתּוֹ אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר עוּלָּא גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה
דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל פּוֹסֵל
וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל אַף כֹּל שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל אֲפִילּוּ נְקֵבוֹת לְאַפּוֹקֵי גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי דִּנְקֵבוֹת הָווּ כְּשֵׁרוֹת לָבֹא בַּקָּהָל דְּאָמַר מָר עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית
אָמַר רַב חִסְדָּא הַכֹּל מוֹדִים בְּאַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁפְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה מַאן מֵיקֵל בְּהָנֵי תַּנָּאֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְקָאָמַר כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ לְמַעוֹטֵי מַאי לְמַעוֹטֵי אַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁפְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה
לְאַפּוֹקֵי מִדְּהָנֵי תַּנָּאֵי דִּתְנַן הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל אַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁכְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה מַאי טַעְמָא הָוֵי סְפֵק סְפֵיקָא וּסְפֵק סְפֵיקָא לְקוּלָּא
וַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר לִי הִלֵּל שׁוֹנֶה עֲשָׂרָה יוּחֲסִים עָלוּ מִבָּבֶל וְכוּלָּם מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה וְאַתְּ אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
וּרְמִי דְּרַב אַדְּרַב וּרְמִי דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל דְּאִיתְּמַר אֲרוּסָה שֶׁעִיבְּרָה רַב אָמַר הַוָּלָד מַמְזֵר וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַוָּלָד שְׁתוּקִי
רַב אָמַר הַוָּלָד מַמְזֵר וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַוָּלָד שְׁתוּקִי וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת אֵיפוֹךְ רַב אָמַר הַוָּלָד שְׁתוּקִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַוָּלָד מַמְזֵר
תַּרְתֵּי לְמָה לִי צְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דְּרוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ אֲבָל הָתָם דְּרוֹב פְּסוּלִים אֶצְלָהּ אֵימָא מוֹדֵי לִשְׁמוּאֵל
וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ בְּהָא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיתְלְ[יַ]הּ בְּאָרוּס אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לִשְׁמוּאֵל צְרִיכָא
וְאִי בָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ וּמַאי מַמְזֵר דְּקָאָמַר רַב לָאו מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת אֶלָּא דְּאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַוָּלָד שְׁתוּקִי דְּאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל אִי הָכִי הַיְינוּ דְּרַב אֶלָּא מַאי שְׁתוּקִי שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה
פְּשִׁיטָא הַשְׁתָּא מִדִּין יִשְׂרָאֵל מְשַׁתְּקִינַן לֵיהּ מִדִּין כְּהוּנָּה מִיבְּעֵי אֶלָּא מַאי שְׁתוּקִי שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי אָבִיו פְּשִׁיטָא מִי יָדְעִינַן אֲבוּהּ מַנּוּ לָא צְרִיכָא דִּתְפַס
וְאִי בָּעֵית אֵימָא מַאי שְׁתוּקִי בְּדוּקִי שֶׁבּוֹדְקִים אֶת אִמּוֹ וְאוֹמֶרֶת לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי נֶאֱמֶנֶת כְּמַאן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָאָמַר שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא דִּתְנַן הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת וְאָמְרוּ לָהּ מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים נֶאֱמֶנֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל
צְרִיכָא דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָתָם רוֹב כְּשֵׁירִים אֶצְלָהּ אֲבָל הָכָא דְּרוֹב פְּסוּלִים אֶצְלָהּ אֵימָא לָא צְרִיכָא
תַּנְיָא וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כּוּתִי לֹא יִשָּׂא כּוּתִית מַאי טַעְמָא אָמַר רַב יוֹסֵף עֲשָׂאוּהוּ כְּגֵר לְאַחַר עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת דְּתַנְיָא גֵּר עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת מִכָּאן וְאֵילָךְ אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת
וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה מִמֶּנּוּ
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי הָתָם גֵּר יָשָׁן וּמַמְזֶרֶת חֲדָשָׁה אָמְרִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא דְּקָא נָסֵיב מַמְזֶרֶת הָכָא אִידֵּי וְאִידֵּי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל

רש"י

כל שאתה נושא בתו. לכהן קאמר ולקמן מפרש: מצרי שני איכא בינייהו. לתנא קמא כל מצרי סתם האסור בקהל קאמר ואפילו שני ומיהו שלישי לאו מצרי קרי ליה דישראל מעליא הוא: מכהן גדול באלמנה. שמצינו שמחללה בביאתו כדילפינן לה לקמן (דף עז.) מלא יחלל שני חילולין במשמע מדלא כתיב לא יחל אחד לה ואחד לזרעו ופוסל את אשה בביאתו: אף כל כו'. ומצרי שני ביאתו בעבירה הוי: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו. לרבי יוסי פוסל דהא יש מזרעו שהוא פסול שהזכרים אסורים איסור עולם ולרבי שמעון הואיל ובתו כשרה דעמוני ולא עמונית אלמנתו נמי כשרה: מה כהן גדול באלמנה שזרעו ממנה פסול. חלל: אלמנת עיסה. בכתובות (דף יד.) מפרש אלמנת ספק חלל שהיתה מעורבת בספקות בעלה היה ספק והיא באה מכחו דהויא לה ספק ספיקא: למעוטי אלמנת עיסה. דהואיל דאי אתה נושא בתו שמא חלל היה ותנן (לקמן עז.) בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם אי אתה נושא אלמנתו: ספק ספיקא. בעלה היה ספק והיא באה מכחו להיפסל: הלל שונה. משנה אחת בברייתא עשרה יוחסין כו' וכל האסורין שבהם מותרין לבא זה בזה: ארוסה שעיברה. ואין ידוע אם מארוס אם מאיש אחר: הולד שתוקי. שמא מארוס וכשר שמא מאחר ופסול: ורב אמר הולד ממזר. ודאי דאמרינן מרובא דעלמא הוא והכל פסולין אצלה אלמא לרב ספק כודאי משוי ליה כתנא קמא דאמר ספיקן בודאן מותר: דאי איתמר בהא. גבי שתוקי דמתניתין הבא מן הפנויה: בההוא קאמר רב. הלכה כרבי אליעזר דאסור בממזרת משום דרובא הוי כשרים אצלה והא דאסור בבת ישראל משום דשתוקי הוא: מדין כהונה. אם היה הארוס כהן: מי ידעינן אבוה מנו. דניפוק נכסי משאר יורשי של הארוס וניתיב להאי: דתפיס. נכסי הארוס משמת ואמר אבי היה ואשמעינן שמואל דמפקינן להו מיניה: הכי גרסינן תניא וכן רבי אלעזר אומר כו': עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות. לפי שנתיישנו בישראל ונראין כישראל ואסור בפסולות לקהל שמא יאמרו ישראל נשא פסולה: התם. גבי גר וממזרת: גר ישן. והרואה אינו מכירו לפנים דסבור שהוא ישראל הבא מישראלית: והממזרת חדשה. כלומר ידועה וניכרת לממזרת: אמרי ישראל נסיב ממזרת. הרואה אומר ישראל נושא ממזרת: אידי ואידי כהדדי הוא. ואי גרים ישנים הם המחזיקין את זה בכשרות מחזיקין גם את זו בכשרות:

תוספות

ושניהם לא למדוה אלא מכ''ג באלמנה. וא''ת מאי קאמר דלמדוה מכ''ג והא עיקר דרשה נפקא לן בפ' אלמנה לכה''ג (יבמות דף סח.) מכי תהיה לאיש זר דכיון שנבעלה לפסול לה פסלה וי''ל דה''ק דלא תיקשי להו מכה''ג באלמנה דמצינו למילף מיניה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כדמפרש גמרא בסמוך וכן צריך לומר בריש מסכת נדה (דף ג.) גבי שניהם לא למדוה אלא מסוטה: וכולן מותרין לבא זה בזה. וא''ת מאי וכולן ופי' בקונטרס כל האסורין מותרין לבא זה בזה קשה לר''י דמידי כל האסורין קתני ונראה לר''י לפרש דכל אחד ואחד מותר במינו והיינו דלא כרבי אלעזר דמתניתין דלדידיה ספיקן בספיקן אסור עוד יש לומר ומותרין לבא זה בזה כסדר דמתני' ונראה דהלכה כרבי אלעזר דהא רב פסיק כוותיה והלכה כרב באיסורי לגבי שמואל. ועוד דרבא נמי סבר דהלכה כרבי אלעזר בפרק החולץ (יבמות דף לז.) גבי ספק בן ט' לראשון ובן ז' לאחרון והלכה כרבא: כותי לא ישא כותית. וא''ת היאך מסופק מ''ט והא רבי. אליעזר גופיה קאמר במתניתין (לעיל דף עד.) דספיקן בספיקן אסור וכותי הוא מן הספיקות כדתנן במתניתין ונראה להר''מ דהכי פירושו שהרי אם שניהם ממזרים היתר גמור הוא ואפילו אם אחד ממזר והאחד אינו ממזר מכל מקום גר הוא ומותר בממזרת ולא דמי לשאר ספיקות דמתניתין דשתוקי ואסופי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר