סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לְאִשָּׁתָא תִּילְתָּא לַיְיתֵי שִׁבְעָה סִילְוֵי מִשִּׁבְעָה דִּיקְלֵי וְשִׁבְעָה צִיבֵי מִשִּׁבְעָה כְּשׁוּרֵי וְשִׁבְעָה סִיכֵּי מִשִּׁבְעָה גְּשׁוּרֵי וְשִׁבְעָה קִיטְמֵי מִשִּׁבְעָה תַּנּוּרֵי וְשִׁבְעָה עַפְרֵי מִשִּׁבְעָה סֻנְרֵי וְשִׁבְעָה כּוּפְרֵי מִשִּׁבְעָה אַרְבֵי וְשִׁבְעָה בּוּנֵי כַּמּוֹנֵי וְשִׁבְעָה בִּינֵי מִדִּיקְנָא דְכַלְבָּא סָבָא וְלִצְיְירִינְהוּ בַּחֲלָלָא דְבֵי צַוְּארָא בְּנִירָא בַּרְקָא
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְאִשָּׁתָא צְמִירְתָּא לִישְׁקֹל סַכִּינָא דְּכוּלֵּהּ פַּרְזְלָא וְלֵיזִיל לְהֵיכָא דְּאִיכָּא וַורְדִּינָא וְלִיקְטַר בֵּיהּ נִירָא בַּרְקָא יוֹמָא קַמָּא לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו וְגוֹ' לִמְחַר לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה לִמְחַר לִיחְרוֹק בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְלֵימָא וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וְגוֹ' אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי וְלֵימָא וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם וְגוֹ' אֶלָּא לְיוֹמָא קַמָּא לֵימָא וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו וְגוֹ' וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ' וְלִמְחַר לֵימָא וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וְלִמְחַר וַיֹּאמֶר ה' אַל תִּקְרַב הֲלֹם וְכִי פָּסֵק לֵיהּ לִיתַתֵּיהּ וְלִיפְסְקֵיהּ וְלֵימָא הָכִי הַסְּנֶה הַסְּנֶה לָאו מִשּׁוּם דִּגְבִיהַתְּ מִכׇּל אִילָנֵי אַשְׁרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתֵּיהּ עֲלָךְ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמָיְיכַתְּ מִכׇּל אִילָנֵי אַשְׁרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתֵּיהּ עֲלָךְ וְכִי הֵיכִי דַּחֲמִיתֵיהּ אִשָּׁתָא לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וַעֲרַקַת מִן קֳדָמוֹהִי כֵּן תִּחְמֵינֵיהּ אִשָּׁתָא לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִית וְתִיעְרוֹק מִן קֳדָמוֹהִי
לְסִימְטָא לֵימָא הָכִי בַּז בַּזְיָיה מַס מַסְיָיא כַּס כַּסְיָיה שִׁרְלַאי וַאֲמַרְלַאי אִלֵּין מַלְאֲכֵי דְּאִישְׁתְּלַחוּ מֵאַרְעָא דִסְדוֹם וּלְאַסָּאָה שְׁחִינָא כְּאִיבִין בְּזָךְ בַּזַיִךְ בַּזְבְּזִיךְ מַסְמְסִיךְ כַּמּוֹן כָּמִיךְ עֵינִיךְ בִּיךְ עֵינִיךְ בִּיךְ אַתְרִיךְ בִּיךְ זַרְעִיךְ כְּקָלוּט וּכְפִרְדָּה דְּלָא פָּרָה וְלָא רָבְיָא כָּךְ לָא תִּפְרֵה וְלָא תִּרְבֵּה בְּגוּפֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִית
לְכִיפָּה לֵימָא הָכִי חֶרֶב שְׁלוּפָה וְקֶלַע נְטוּשָׁה לָא שְׁמֵיהּ יוֹכַב חוֹלִין מַכְאוֹבִין לְשֵׁידָא לֵימָא הָכִי הֲוֵית דִּפְקִיק דִּפְקִיק הֲוֵית לִיט תְּבִיר וּמְשׁוּמָּת בַּר טִיט בַּר טָמֵא בַּר טִינָא כְּשַׁמְגַּז מְרִיגַז וְאִיסְטְמַאי
לְשֵׁידָא דְּבֵית הַכִּסֵּא לֵימָא הָכִי אַקַּרְקָפֵי דַאֲרִי וְאַאוֹסֵי דְגוּרַיְיתָא אַשְׁכַּחְתּוּן לְשֵׁידַאי בַּר שְׁרִיקָא פַּנְדָּא בְּמֵישָׁרָא דְכַרָּתֵי חֲבַטְתֵּיהּ בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא חֲטַרְתֵּיהּ
וּבְנֵי מְלָכִים בְּזֹגִין מַאן תַּנָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם רָבָא אָמַר בְּאָרִיג בִּכְסוּתוֹ וְדִבְרֵי הַכֹּל
מַתְנִי' יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל וּבְשֵׁן שׁוּעָל וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב מִשּׁוּם רְפוּאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין אַף בַּחוֹל מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי
גְּמָ' יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל דְּעָבְדִי לְשִׁיחְלָא וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל דְּעָבְדִי לְשִׁינְתָּא דְּחַיָּיא לְמַאן דְּנָיֵים דְּמִיתָא לְמַאן דְּלָא נָיֵים וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב דְּעָבְדִי לְזִירְפָּא
מִשּׁוּם רְפוּאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְהָתַנְיָא אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּירוֹתָיו סוֹקְרוֹ וְצוֹבֵעַ אוֹתוֹ בְּסִיקְרָא וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים בִּשְׁלָמָא טוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים כִּי הֵיכִי דְּלִיכְחוֹשׁ חֵילֵיהּ אֶלָּא סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא מַאי רְפוּאָה קָעָבֵיד כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזְיוּהּ אִינָשֵׁי וְלִיבְעוֹ עֲלֵיהּ רַחֲמֵי כִּדְתַנְיָא וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לְרַבִּים וְרַבִּים יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים אָמַר רָבִינָא כְּמַאן תָּלֵינַן כּוּבְסֵי בְּדִיקְלָא כִּי הַאי תַּנָּא
תָּנֵי תַּנָּא בְּפֶרֶק אֱמוֹרָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אֲמַר לֵיהּ כּוּלְּהוּ אִית בְּהוּ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי לְבַר מֵהָנֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ מֵבִיא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמַנִּיחַ לֵיהּ עַל קׇדְקֳדוֹ וְלֵימָא הָכִי חַד חַד נָחֵית בָּלַע בָּלַע נָחֵית חַד חַד אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי לְאִדְּרָא לֵימָא הָכִי נִנְּעַצְתָּא כְּמַחַט נִנְעַלְּתָא כִּתְרִיס שַׁיָּיא שַׁיָּיא

רש"י

לאשתא תילתא. שחפת שלישית שבאה מג' ימים לג' ימים: סילוי. ענבים קטנים: ושבעה ציבי. קסמים: כשורי. קורות: ושבעה סיכי. יתידות קייבל''ש בלע''ז: משבעה גשורי. גשרים: ז' סינרי. צנור הדלת חור האסקופה שציר הדלת סובב בו: כופרי. זפת שזופתין הספינות: ארבי. ספינות: ושבעה בוני כמוני. גרעיני כמון ל''א בוני כמון גרסי' מלא אגרוף: ושבעה ביני מדיקנא דכלבא סבא. שבעה נימי מזקן כלב זקן: אשתא צמירתא. חולי שמחממת וקודחת את הגוף: וורדיני. סנה: ליחרוק. אישקרני''ר כמו דמיבלע חירקייהו דאלו טריפות (חולין דף נמ:): ויאמר משה משום סיפיה מדוע לא יבער הסנה: כי סר. שיסור החולי: אל תקרב הלום שלא יקרב זה החולי אליו: ליתתיה ולפסקיה. סמוך לקרקע ליתתיה ישפיל: דמייכת שאתה שפילה: דחמיתא אשתא. שראית האש: לסימטא. שחין קרו''ג בלע''ז: בזבזיה מסמסייה כסכסייה. שמות המלאכים על שם שקורעים וממסמסים ומכסכסים אותו בז לשון בזעא: מארעא דסדום. כך הוא הלחש ולא מסדום באו: בזך בזיך. אין לו משמעות אלא כך הוא הלחש: עיניך ביך מראיך ביך שלא תאדים יותר: אתריך ביך. שלא תרחיב: כקלוט. שנקלט זרעו בשרירי בטנו שלא יוליד: לכיפה. אונפול''ש אבעבועות כך לשון רבי יצחק ברבי מנחם נ''ע ולשון רבותי לכיפה למי שכופהו שד: לימא הכי. לחש בעלמא הוא: הוית דפקיק דפקיק הוית. לחש הוא: ליט תבר ומשומת. מקולל ונשבר ומשומת יהא שד זה ששמו בר טיט בר טינא: לשידא דבית הכסא. אם הזיק לימא לחש זה: אקרקפי דארי. בראש הארי זכר: ואאוסי דגורייתא. ובחוטם לביאה נקבה: אשכחתא לשידאי בר שריקאי פנדאי. כך שמו: במישרא דכרתי חבטיה. בערוגת כרשין הפלתיו: בלועא דחמרא חטרתיה. בלחי החמור הלקיתיו: מאן תנא. דקתני וכל אדם ואפילו עני שבישראל: רבי שמעון. בפרק שמונה שרצים: בני מלכים. הלכך לעני נמי חזיא ולא גנותא דידיה דליתחזיא כיוהרא ושליף אי נמי דמגו דחידוש הוא שליף ומחוי: באריג בכסותו. דלא שליף ליה ומחוי: מתני' דרכי האמורי. ניחוש הוא וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח): גמ' לשיחלא. לכאב האוזן ותולין באזנו: לשינתא יש שעשאו כדי שיישן ויש כדי שלא יישן: דחייא. של שן שועל חי: לזירפא. נפח מכה דכל פרזלא זריף והאי מסי לזירפא: שיש בו משום רפואה. שנראית רפואתו כגון שתיית כוס ותחבושת מכה ופרכינן הא אין בו כו' כגון לחש שאין ניכר שיהא מרפא יש בו משום דרכי האמורי בתמיה: דליכחוש חיליה. שעל ידי שהוא שמן וכחו רב פירותיו נושרין: דליחזיוה אינשי. ולסימנא עבדי ליה לאודעי דמשיר פירותיו: טמא טמא. הוא עצמו אומר טמא רחקו מעלי: כובסי. אשכול תמרים וסימן הוא שמשיר פירותיו: בפרק אמוראי. בפרק אחד ששנוי בתוספתא דמסכת שבת בהלכות דרכי האמורי: א''ל. רבי חייא לתנא: כולהו אית בהו. כל השנויות שם אל תטעה לומר באחד מהן אין בו משום דרכי האמורי אלא בכולן אתה שונה יש בו לבר מהני ב' אלו שאפרש לך: מי שיש לו עצם וכו' ולחש דנעצתה כמחט אלו ב' לבדם אין בהם: חד חד נחית. לחש הוא: לאדרא. עצם של דג שישב לאדם בושט: שייא שייא. לחש הוא רד רד:

תוספות

בני מלכים יוצאין בזגין מאן תנא ר''ש היא כו'. פי' הקונטרס וליכא למיחש דילמא מחייכי בהו ואתו לאתויי וא''ת מכל מקום ליחוש דילמא איפסיק ואתי לאתויי כדאמרינן לעיל גבי עבד דלא יצא בחותם שבצוארו וי''ל דהכא מיירי בתלוים בשלשלת דלא מיפסקי וריב''א פירש דבירושלמי מוקי לה בקטנים דאפילו אי פסיק ומייתי לה ליכא איסור והכי איתא בירושלמי ר' זעירא אומר בזוג שבצוארו ומהו כל אדם דקתני במתניתין בין קטנים עשירים בין קטנים עניים מתניתין פליגא עליה דרבי זעירא ולא בזוג שבצוארו כאן בגדולים כאן בקטנים פירוש ההוא דלא יצא בזוג שבצוארו בגדולים דלמא מיפסיק ואתי לאתויי והא דשרי הכא בקטנים דליכא למיחש כדפי' מ''מ יש לדקדק אמאי נקט בני מלכים כיון דליכא חששא אי מייתי להו קטן בידים וי''ל דאי לאו בני מלכים הוו מחייכו עליה בני מלכים כל שעה ואי אפשר שלא ישמע אביו מעולם ויטלם אביו בידו ואתו לאתויי אבל אי בני מלכים לא מחייכי אם כן אפילו אי מיפסיק ליכא למיחש דילמא מייתי להו אבוה דלא שכיח שיהא אביו בצדו בשעה שיפסוק:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר