|
טקסט הדף מנוקד
וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים [אֶלָּא] הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְחוּפֶּה עוֹר וַהֲרֵי תְּפִילִּין דִּמְחוּפּוֹת עוֹר וְתַנְיָא הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא חוֹלֵץ תְּפִילִּין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנָס הָתָם מִשּׁוּם שִׁין דְּאָמַר אַבָּיֵי שִׁין שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְאָמַר אַבָּיֵי דָּלֶת שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְאָמַר אַבָּיֵי יוֹד שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי
וְלֹא בְּשִׁרְיוֹן וְלֹא בְּקַסְדָּא וְלֹא בְּמַגָּפַיִים שִׁרְיוֹן זַרְדָּא קַסְדָּא אָמַר רַב סַנְוָארְתָא מַגָּפַיִים אָמַר רַב פֻּזְמָקֵי מַתְנִי' לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בַּמַּחַט הַנְּקוּבָה וְלֹא בְּטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְּכוֹלֵיאָר וְלֹא בְּכוֹבֶלֶת וְלֹא בִּצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן וְאִם יָצְתָה חַיֶּיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן גְּמָ' אָמַר עוּלָּא וְחִילּוּפֵיהֶן בְּאִישׁ אַלְמָא קָסָבַר עוּלָּא כָּל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִישׁ לָא חֲזֵי לְאִשָּׁה וּמִידִּי דַּחֲזֵי לְאִשָּׁה לָא חֲזֵי לְאִישׁ מֵתִיב רַב יוֹסֵף הָרוֹעִים יוֹצְאִין בְּשַׂקִּין וְלֹא הָרוֹעִים בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא כָּל אָדָם אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל הָרוֹעִים לָצֵאת בְּשַׂקִּין [אֶלָּא] אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר עוּלָּא נָשִׁים עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין מַכְנִיסָן זוּג זוּג אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה וְאִי אָמְרַתְּ נָשִׁים עַם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן וְהָא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת הָתָם קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין הוּא וְשַׁבָּת זְמַן תְּפִילִּין הוּא הָוֵה לֵיהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת וְהָא הוֹצָאָה כִּלְאַחַר יָד הִיא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בָּאִשָּׁה גִּזְבָּרִית עָסְקִינַן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תֵּרַצְתָּ אִשָּׁה אִישׁ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא אָמַר רָבָא פְּעָמִים שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ טַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם לְהוֹלִיכָהּ לַקּוּפְסָא וּמַנִּיחָתָהּ בְּיָדָהּ עַד שֶׁמַּגַּעַת לַקּוּפְסָא וּפְעָמִים שֶׁהָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת לְבַעֲלָהּ טַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם לְהוֹלִיכָהּ אֵצֶל אוּמָּן לְתַקֵּן וּמַנִּיחָהּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל אוּמָּן וְלֹא בְּכוֹלֵיאָר וְלֹא בְּכוֹבֶלֶת מַאי כּוֹלֵיאָר אָמַר רַב מַכְבַּנְתָּא כּוֹבֶלֶת אָמַר רַב חוּמַרְתָּא דְפִילוֹן וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי חוּמַרְתָּא דְפִילוֹן תָּנוּ רַבָּנַן לֹא תֵּצֵא בְּכוֹבֶלֶת וְאִם יָצְתָה חַיֶּיבֶת חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא תֵּצֵא וְאִם יָצְתָה פְּטוּרָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכוֹבֶלֶת לְכַתְּחִלָּה בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי מֵאִיר סָבַר מַשּׂאוֹי הוּא וְרַבָּנַן סָבְרִי תַּכְשִׁיט הוּא וְדִילְמָא שָׁלְפָא וּמַחְוְיָא וְאָתְיָא לְאֵיתוֹיֵיהּ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר מַאן דִּרְכַּהּ לְמִירְמֵיהּ אִשָּׁה שֶׁרֵיחָהּ רַע אִשָּׁה שֶׁרֵיחָהּ רָע לָא שָׁלְפָא וּמַחְוְיָא וְלָא אָתְיָא לְאֵתוֹיֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְיטוֹן לָא קַשְׁיָא הָא כִּי קָאֵי אַדְּרַבִּי מֵאִיר הָא כִּי קָאֵי אַדְּרַבָּנַן כִּי קָאֵי אַדְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר חַיָּיב חַטָּאת אָמַר אִיהוּ פָּטוּר כִּי קָאֵי אַדְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי פָּטוּר אֲבָל אָסוּר אָמַר אִיהוּ מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה רש"ישלא יאחזנו. דלא הוי תכשיט שלו אלא דרך מלבוש: במכוסה עור. דליכא גנותא אי מעייל לבית הכסא ולא בעי למישקליה: חולץ תפילין. ואע''ג דמכוסה עור שהארבע אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור: התם משום שי''ן. שעשויה מעור החיצון עצמו קומט בו ג' קמטין כעין שי''ן משדי והדלי''ת והיו''ד עשויין בקשר שקושר הרצועה אחת לצפון ואחת למזרח כמין ד' ורצועה קטנה מאד תלויה בה ואין בה אלא כפיפה כמין יו''ד וכופאה בעוד העור לח והיא כפופה לעולם: זרדא. ברוני''א: סנוארתא. כובע עור תחת כובע המתכת: פזמקי. אנפלייאות של ברזל במלחמה: מתני' בכוליאר. מפרש בגמרא וכן כובלת: פלייטון. בלסמ''א משחא דאפרסמא: חייבת חטאת. קסבר לאו תכשיט נינהו: גמ' אמר עולא וחילופיהן באיש. אטבעת קאי דטבעת שיש עליו חותם אם יצא פטור ואם אין עליו חותם ויצא חייב חטאת: בשקין. שמתכסין בהן מפני הגשמים שקין מלבוש שק: אלא כל אדם. אלמא אע''ג דלא רגילי ביה מגו דלגבי האי תכשיט לגבי האי נמי תכשיט הוא: המוצא תפילין. בשבת בשוק או בדרך: מכניסן. לעיר דרך מלבוש: זוג זוג. כדרך שהוא לובש בחול אחד בראש ואחד בזרוע וחולצן וחוזר ומניח זוג אחר ומכניסן וכן כולן: ואחד האשה. ואע''ג דלאו תכשיט דאשה נינהו מגו דהוו תכשיט לאיש שרי אף לאשה: לילה זמן תפילין הוא וכן שבת. הלכך לעולם זמנם הוא ואין להם זמן קבוע שתהא מצותן מצות עשה שהזמן גרמא להפטר נשים מהן הלכך נקט לילה ושבת משום דפלוגתא בתרווייהו ואי הוי סבירא ליה לרבי מאיר בחד מינייהו דלאו זמן תפילין הוא נמצא זמן קבוע לתפילין והוו להו נשים פטורות: נשים חייבות. הלכך תכשיטין הן לה: והא הוצאה כלאחר יד הוא. אמתני' קאי והוצאת טבעת שמוציאתה דרך מלבוש באצבע וזה שאינו תכשיט לה אמאי חייבת חטאת הרי לא הוציאה כדרך כל המוציאין שכל המוציא דבר שאינו תכשיט לו מוציאין אותו בידים ולא דרך מלבוש: גזברית. ששולחת חותמות תמיד לממונין תחתיה לאמר תנו כך וכך מעות לפלוני והרי חותמה בידה הלכך רגילה היא להניחה באצבעה ומיהו תכשיט לא הוי לדידה דאין דרך נשים בכך ומיהו דרך הוצאתה של זו בכך: איש מאי איכא למימר. דקאמר עולא וחילופיהם באיש דמחייב אטבעת שאין עליה חותם והא הוצאה כלאחר יד הוא שאין דרכו להוציא בזו דרך מלבוש: לקופסא. אישקריינ''ה בלע''ז כדי להצניעה שם וי''מ שהקופסא חתומה בו וכשפותחה חוזרה וחותמת בה ולא נהירא דאם כן מנחתה באצבעה עד שמחזירתה לבעלה מיבעי ליה: אצל אומן לתקנה ומניחה באצבעו. אלמא דרך הוצאה היא: מכבנתא. נושקא''ה ע''ש שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק: חומרתא דפילון. קשר שקשור בו סם ששמו פילון וריחו ערב ובלע''ז בלסמ''ו ואשה שריחה רע טוענתו עליה: ורבנן סברי תכשיט הוא. הלכך אם יצאת פטורה ומיהו לכתחלה לא תצא דילמא שלפא ומחויא: למרמיה. להניח בצוארה כמו שקיל ורמי: ה''ג ואשה שריחה רע לא שלפא ומחויא. שגנות הוא לה: והתניא ר' אליעזר פוטר. והכא שרי לכתחלה: הא. דקתני פוטר: כי קאי אר' מאיר. בההיא מתנית' לא איירו רבנן אלא ר''מ לחודיה וגבי חיוב דר''מ שייך למיתני רבי אליעזר פוטר ואע''פ שהוא מתיר לכתחלה: הא כי קאי ארבנן. במתנית' דלעיל דאיירו רבנן בה ואמרו פטור פריש ר' אליעזר בהדיא למילתיה לאיפלוגי עלייהו ואמר יוצאה לכתחלה: תוספותוהתניא ר' אושעיא אומר ובלבד כו'. תימה לר''י דילמא משום מראית העין דוקא הוא אסור מדרבנן כמו קושר בשיר ובטבעת דהשתא ליכא למיגזר דאפילו מייתי לה ליכא איסורא מדאורייתא ואומר ר''י דשלא יאחזנו בידו משמע אפילו בקומצו דליכא מראית העין אלא איסורא דאורייתא איכא ואפילו למ''ד. כל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור הכא לא שייך למיגזר דאפילו עומד בשוק ונושאן בקומצו אין כאן מראית העין: שי''ן של תפילין. ול''ג דלי''ת ויו''ד של תפילין כו' כדמוכח בפ' במה מדליקין (לעיל כח:) גבי הא דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים כו' ומוקי לה לרצועותיהן ולא פריך דלי''ת של תפילין הלכה למשה מסיני כדפריך גבי שי''ן: וחילופיהן באיש. אור''ת דאחיוב חטאת קאי: וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. פירוש דהוי משוי וליתסר וא''ת והא הוצאה כלאחר יד היא ושריא משום בזיון תפילין וי''ל כיון דמשוי הוא ויכול לבא לידי חיוב חטאת היכא דמוציא בלא שינוי משום בזיון לא שרינן ליה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|