|
טקסט הדף מנוקד
תְּנַן הָתָם מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אִיבַּעְיָא לְהוּ מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ
תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַב זוּטֵי דְּבֵי רַב פַּפֵּי אֵין מְפִירִין נְדָרִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אָמַר רַב אָשֵׁי הָא לָא תְּנַן הָכִי נָדְרָה עִם חֲשֵׁיכָה מֵפֵר לָהּ עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ וְאִי אָמְרַתְּ לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אִין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת לָא מַאי אִירְיָא חָשְׁכָה אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ הַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר דְּשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ תַּנָּאֵי הִיא הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מֵעֵת לְעֵת לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַיּוֹם אִין טְפֵי לָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מֵפֵר לְמַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אִין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת לָא וְנִשְׁאָלִין לִנְדָרִים שֶׁהֵן לְצוֹרֶךְ הַשַּׁבָּת אִיבַּעְיָא לְהוּ כְּשֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי אוֹ דִלְמָא כְּשֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי תָּא שְׁמַע דְּאִיזְדְּקִיקוּ לֵיהּ רַבָּנַן לִבְרֵיהּ דְּרַב זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב זְעֵירָא אֲפִילּוּ בִּנְדָרִים שֶׁהָיָה לָהֶם פְּנַאי מִבְּעוֹד יוֹם סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר נִשְׁאָלִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת בְּיָחִיד מוּמְחֶה אִין בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת לָא מִשּׁוּם דְּמִתְחֲזֵי כְּדִינָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי כֵּיוָן דִּסְבִירָא לַן אֲפִילּוּ מְעוּמָּד אֲפִילּוּ בִּקְרוֹבִים וַאֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה לָא מִתְחֲזֵי כְּדִינָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב הֲלָכָה מְפִירִין נְדָרִים בַּלַּיְלָה וְהָא מַתְנִיתִין הִיא נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת אֶלָּא אֵימָא הֲלָכָה נִשְׁאָלִין בַּלַּיְלָה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא אֲמַר רַב הָכִי אֲמַר לֵיהּ אִישְׁתִּיק אֲמַר לֵיהּ אִישְׁתִּיק קָא אָמְרַתְּ אוֹ שָׁתֵי קָאָמְרַתְּ אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אִיזְדְּקִיק לֵיהּ רַב לְרַבָּה רש"י
תנן התם. במסכת שבת בפרק בתרא: מפירין נדרים בשבת. בעל לאשתו ואב לבתו: ונשאלין. לחכם: שהן לצורך השבת. כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין: נדרה עם חשיכה. משמע אפי' נדרים שלא לצורך השבת דמסתברא מילתא הואיל ונדרה בשבת עם חשיכה דלאו לצורך השבת נדרה דאי משום עונג אכילה ושתייה כבר אכלה מבעוד יום ואי משום תכשיטי שבת נדרה ההיא שעתא לאו זמן תכשיט הוא דהא משחשיכה רגילים להפשיט תכשיטי שבת אלא ודאי בנדרה שלא לצורך שבת קמיירי וקתני מפר לה עד שתחשך ואי אמרת שלא לצורך השבת אין מפירין בשבת מאי איריא דקתני דמשהחשיך אין יכול להפר אפי' כי נדרה בתוך השבת נמי אין יכול להפר שזה אינו לצורך השבת אלא דמדקתני דמפר לה עד שתחשך שמע מינה דמפירין אפי' שלא לצורך השבת וקשיא לרב דימי דאמר אין מפירין אלא לצורך השבת: למ''ד כל היום אין טפי לא. הלכך אפי' שלא לצורך השבת מפר שאם אינו מפר עכשיו בשבת שוב אין יכול להפר: למ''ד מעת לעת קסבר שלא לצורך השבת אין מפירין. כשנדרה בשבת מפני שיכול להפר אחר השבת: כשלא היה להן פנאי. לישאל עליהן מבעוד יום הוא דקאמר דנשאלין עליהן בשבת: או דלמא אפשר לישאל עליהן מבעוד יום. נמי נשאלין עליהן בשבת: דאיזדקיקו ליה רבנן. שנטפלו חכמים כולן להתיר לו בשבת ואפילו בנדרים שהיה לו אפשר לישאל עליהן מבעוד יום: ביחיד מומחה. לרבים הוא דנשאלין לו: אבל בג' לא. בין הדיוטות בין מומחין דכל בי תלתא מיתחזי כי דינא וקיימא לן דאין דנין בשבת: אפי' מעומד. כדאמר לעיל דרבה בר רב הונא הוה יתיב וקאים: ואפילו בקרובין ואפילו בלילה לא מתחזי כי דינא: והא מתני' היא. דקתני בהדיא מפירין בלילי שבת ומאי קמ''ל רבי אבא: אלא אימא נשאלין. נדרים לחכם בלילה: אמר רב הכי. דנשאלים נדרים בלילה: אמר ליה אישתיק. רב בשעה ששמע הדבר שתק: אמר ליה אישתיק קאמרת. כלומר מי קאמרת הוה אינש דאמרה קמיה דרב דנשאלין נדרים בשבת ושמע רב ושתק ומדאישתיק רב קאמרת דהכי סבירא ליה או דלמא הכי קאמרת דרב הוה שתי בההיא שעתא דאיתמר קמי' שמעתא ואת נפקת לברא מקמי דליפסוק למישתי ולא ידעת מאי מהדר:
תוספותאין תוס' לעמוד זה ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|