סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תָּא שְׁמַע אֵימָתַי אָמְרוּ מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל אוֹ שָׁמַע וְהֵפֵר אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ לִיתְנֵי נָמֵי אוֹ שָׁמַע וְגֵירַשׁ מִדְּלָא תָּנֵי הָכִי שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ אֵימָא סֵיפָא אֲבָל אִם שָׁמַע וְקַיָּים אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו אֵין יָכוֹל לְהָפֵר וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ לִיתְנֵי וְאִם שָׁמַע וְגֵירֵשׁ אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ אִי רֵישָׁא דַּוְקָא נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא אִי סֵיפָא דַּוְקָא נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא תָּא שְׁמַע נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם אֲפִילּוּ לְמֵאָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ דְּאִי כַּהֲקָמָה דָּמוּ מִי מָצֵי מֵיפַר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְּאוֹקֵים אָרוּס רִאשׁוֹן הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס רִאשׁוֹן אִי הָכִי מַאי אִירְיָא בּוֹ בַּיּוֹם אֲפִילּוּ לְאַחַר מֵאָה יָמִים נָמֵי כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר תָּא שְׁמַע נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם גֵּירְשָׁהּ וְהֶחְזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם אֵין יָכוֹל לְהָפֵר שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ אָמְרִי הָכָא בִּנְשׂוּאָה עָסְקִינַן וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין יָכוֹל לְהָפֵר מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין


רש"י

אי רישא דוקא נסיב סיפא משום רישא. כלומר לא תקשה סיפא לרישא אע''ג דמרישא שמעינן דגירושין כהקמה דמו ובסיפא שמעינן דכשתיקה דמו לא קשיין אהדדי דאימא רישא דוקא דגירושין כי הקמה דמו והאי דלא תני סיפא שמע וגירשה משום דלא נסיב לה אלא משום רישא ותנא לא בעי לאוסופי מידי בסיפא טפי מרישא: א''נ סיפא נמי דוקא. דגירושין כשתיקה דמו: הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארום ראשון. קודם שגירשה ואהכי מצי מיפר ארוס אחרון הא לאו הכי לא דגירושין כי הקמה דמו: מאי איריא. אי נתארסה לאחר בו ביום דמצי למיפר לה: אפילו לאחר מאה ימים נמי. אם נתארסה לאחר ליהוי ארוס אחרון מיפר הואיל ולא נראו לארוס ראשון: אין הבי נמי. אלא הב''ע בשלא שמע ארוס ראשון אבל שמע האב. והואיל דבו ביום שמע צריך להפר בו ביום כדכתיב ביום שמעו: הכא בנשואה עסקינן. הא דקתני גירשה והחזירה כגון שנשאת ונדרה וגירשה ביום ששמע והחזירה בו ביום דעכשיו יצאה שעה אחת לרשות עצמה ואע''פ שהחזירה נעשית כנשואה לאחר דלא מצי מיפר דעכשיו הן קודמין כדתנן (לעיל דף עא.) זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה מפירין נדריה הא יצאה לרשות עצמה אין מפירין משום דאין הבעל מיפר בקודמין:

תוספות

אין תוס' לעמוד זה

ר"ן
ת''ש אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב וכו'. פרשתי למעלה (דף סח.): אימא סיפא. אדדייקת מרישא דגרושין כהקמה דמו [דייק] מסיפא דכשתיקה דמו: אי רישא דוקא. דלא מצי למיתני גרושין משום דכהקמה דמו נסיב סיפא משום רישא דלא בעי למיתנא בסיפא גוונא חדתא אלא לאפוכינהו לגווני דרישא אי סיפא דוקא דלא מצי תני בסיפא גירושין משום דכשתיקה דמיין נסיב רישא משום סיפא דלא בעי למיתנא ברישא אלא גווני דמצי לאפוכי להו בסיפא: ת''ש נדרה והיא ארוסה וכו' ש''מ גרושין כשתיקה דמיין. דכיון דקתני בו ביום על כרחין בדאיכא שמיעה עסקינן וקס''ד דשמיעה דארוס היא ולהכי תנא בו ביום לאשמועינן דגרושין כשתיקה דמיין דאי שמיעה דאב היא מאי רבותא כי קתני בו ביום: ודחינן בשלא שמע ארוס ושמע אב ומשום שמיעה דאב הוא דקתני בו ביום ולאו לאשמועינן רבותא אלא דינא הכי הוא דכיון דאיכא שמיעה דאב דוקא בו ביום אבל למחר וליומא אחרינא לא: ת''ש נדרה בו ביום וכו'. וקס''ד דבארוסה עסקינן וקתני אין יכול להפר אלמא גרושין כהקמה דמיין והלכך על כרחך מתניתין דקתני בו ביום בשלא שמע ארוס ראשון ושמע אב עסקינן דאי שמע ארוס כיון שגרשה אפילו נתארסה בו ביום לא מצי מיפר: אמרי הכא בנשואה עסקינן. לעולם אימא לך דגרושין כשתיקה דמיין והכא היינו טעמא משום דבנשואה עסקינן או בתחילה או בסוף ומש''ה לא מצי מיפר דאין הבעל מיפר בקודמין הלכך אי ארוסה בתחלה ונשואה בסוף היא לא מצי מיפר דאין הבעל מיפר בקודמין ואי נשואה בתחלה וארוסה בסוף היא נמי לא מצי מיפר דכיון שנשאת פקע ליה אב וארוס אינו יכול להפר אלא בשותפות ונקט ליה לטעמא דאין הבעל מיפר בקודמין משום דהיינו טעמא מחמת שנסתלק לו אב דאי לאו הכי בעל גרע מארוס בתמיה: ולענין הלכה כתב הרמב''ן ז''ל כיון דבעיין לא אפשיטא נקטינן לחומרא דגרושין כהקמה דמו והיכא דנדרה ושמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה לא מצי מיפר לה אבל הרשב''א ז''ל כתב דנהי דבעיין לא איפשיטא מהנך מתנייתא דמייתי' עלה אפשיטא לה ממימריה דשמואל דאמר לעיל (דף עא.) מנא ה''מ דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לראשון דאלמא קבלה מרביה דכי תנן במתני' בו ביום משום שמיעת ארוס נקט ליה ולא משום שמיעת אב וכיון דשמואל אמר הכי לא שבקינן מאי דפשיטא ליה לשמואל משום מאי דאסתפקא להו בגמרא וכי תימא א''כ מ''ט לא [פשטינן] בעיין ממימריה דשמואל איכא למימר דממתני' או ממתניתא בעו למפשטה ולא ממימרא דאמוראי ודכוותה הא דבעיא לן לעיל בפ' אין בין המודר (דף לה:) הני כהני שלוחי דידן נינהו או שלוחי דשמיא ולא איפשיטא התם אע''ג דהוה ליה למפשטה ממימריה דרב המנונא דאמר בפ''ק דקדושין (דף כג:) דשלוחי דשמיא הוו משום דממתני' או ממתניתא הוה בעי למפשטה ולא ממימרא דאמוראה והא נמי דכוותה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר