|
טקסט הדף מנוקד
מַקִּישׁ קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה לְקוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה מָה קוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה אָב מֵיפַר לְחוֹדֵיהּ אַף קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה אָב מֵיפַר לְחוֹדֵיהּ
אֵימָא הָנֵי מִילֵּי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס אֲבָל בִּנְדָרִים שֶׁנִּרְאוּ לָאָרוּס לָא מָצֵי מֵיפַר אָב אִי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס מִבִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ נָפְקָא בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל כּוּ' הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא שֶׁקִּידְּשָׁהּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה וּבָגְרָה מִכְּדֵי מִיתָה מוֹצִיאָה וּבַגְרוּת מוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב מָה מִיתָה לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל אַף בַּגְרוּת לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל אֶלָּא שֶׁקִּידְּשָׁהּ כְּשֶׁהִיא בּוֹגֶרֶת הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא הַבּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ הַבּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּבוֹגֶרֶת לְמָה לִי שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בּוֹגֶרֶת בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם סַגִּי לַהּ תָּנֵי בּוֹגֶרֶת וְשֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא אִיבָּעֵית אֵימָא הָכָא דַּוְקָא וּבוֹגֶרֶת קָתָנֵי הָתָם מִשּׁוּם דְּבָעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן אִיבָּעֵית אֵימָא בּוֹגֶרֶת דַּוְקָא וְאַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא בָּזֶה נָסֵיב סֵיפָא נָמֵי בָּזֶה רש"ימקיש קודמי הויה שניה. כלומר שמת ארוס ראשון וראויה להתקדש לאחר: לקודמי הויה ראשונה. שלא נתארסה לעולם והיא יושבת נערה בבית אביה מה קודמי כו': הני מילי. דאב מיפר בקודמי הויה שניה בנדרים שלא נראו לארוס ראשון אי לא שמע להו הבעל קודם שימות דהיינו דומיא דקודם הויה ראשונה: אבל בנדרים שנראו לארוס. ששמע בהן קודם שימות ולא הספיק להפר אין האב מיפר עד שתחזור ותתארס שיפירו הוא ואחרון: וא''א דבנדרים שנראו לארוס לא מצי מיפר לחודיה למה לי למיכתב ואם היו תהיה לאקושי הוויות להדדי: מבנעוריה נפקא. דמשמע כל כמה דיתבא בבית אביה מצי מיפר לה אלא מדקא מקיש הוויות להדדי ש''מ דומיא דקודם הויה ראשונה קאמר דמצי מיפר לחודיה בנדרים שלא נראו לארוס דומיא דהויה ראשונה. פי' אחר אבל בנדרים שנראו לארוס לא מצי מיפר אי ליכא ארוס אחרון הא לא מצית אמרת דלהכי אתי היקשא לרבות נדרים שלא נראו לארוס דהא מקרא אחרינא שמעינן ליה מבנעוריה נפקא דאמרי' כל שבח נעוריה לאביה שהאב זכאי בהפרת נדריה והלכך כי אתא ואם היו תהיה לאיש לנדרים שנראו לארוס הוא דאתא: היכי דמי. דבעל מיפר בבגר: אי נימא שקדשה כשהיא נערה ובגרה. לאחר שנתארסה: מכדי מיתה מוציאה מרשות האב. שיכולה לקדש את עצמה אע''פ שהיא נערה: ובגרות מוציאה מרשות האב. דכיון שבגרה אין לאביה רשות בה לא לקדשה ולא למוכרה: מה במיתת האב לא נתרוקנה כו': אלא כשקדשה כשהיא בוגרת. וקתני שאין האב מיפר אלא הבעל: הא תנינא חדא זימנא. בהך פירקין גופיה: בוגרת ששהתה י''ב חדש. משנתארסה ר' אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר דכמאן שנכנסה ברשותו דמי ואמרינן עלה הא גופא קשיא אמרת הבוגרת ששהתה י''ב חדש והלא דין שלה ל' יום דהכי תנן במסכת כתובות (דף נז.) נותנין לבתולה שניש עשר חדש לפרנס עצמה לקנות מלבושים ותכשיטין לצורך נישואין משתבעה הבעל להינשא ולאלמנה ולבוגרת ל' יום דבוגרת אית לה מלבושין ותכשיטין והכי נמי לאלמנה ואית להו רווחא טובא בשלשים יום וכולן אם הגיע זמנן כו' אלמא דבוגרת לא בעינן י''ב חדש: תני בוגרת וכו'. האי כי דיניה והאי כי דיניה יפר ומתני' דקתני שהבעל מיפר בבגר לאחר שלשים יום שתבעה לפרנס את עצמה הוא דקאמר: מ''מ קשיא. דתרי זימני למה לי למיתני דהבעל מיפר בבגר: איבעית אימא בזו דוקא. דהך רישא דמתני' קתני דהבעל מיפר דוקא קתני לה ובוגרת וששהתה גררא נסבא משום איפלוגי ר''א ורבנן: ואיבעית אימא בוגרת דקתני בסיפא בפלוגתא דר''א ורבנן הוי דוקא והא דקתני שהבעל מיפר לאו דוקא: אלא איידי דנסיב רישא בזה יפה כח האב. איצטריך לה למיתני נסיב סיפא בזה יפה כח הבעל: תוספותאין תוס' לעמוד זה
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|