|
טקסט הדף מנוקד
לוֹמַר שֶׁאֵין מְקָרְעִין שְׁטַר כְּתוּבָּה
מַתְנִי' פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כׇּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ כֵּיצַד אָמַר קוּנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כּוּלָּן שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כּוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין הוּתַּר הָאֶמְצָעִי הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָזֶה קׇרְבָּן וְלָזֶה קׇרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִים הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בִּמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַיַּיִן קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב אָמְרוּ לוֹ הֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַבְּצָלִים מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכׇל הַבְּצָלִים גְּמָ' הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין מַאן תַּנָּא אָמַר רָבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם וְכוּ' וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל וְכוּ' וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי מַתְנִי' פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִוסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר הֲרֵי זֶה מוּתָּר קוּנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי מִזּוֹ נָדַרְתָּ אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירָהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּולְתָּן וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל שָׁאוּל בְּכֶינָה גְּמָ' מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֲפִילּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ וְכוּ' רש"ימתני' אותן הימים. ימים טובים ושבתות שבהן מותר ושאר ימות השנה אסור: הותר הראשון הותר לכולן. כדאוקימנא בפ' ד' נדרים שתלאן כולן בראשון: אמר שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד. אע''פ שאמר כל טענותיו בתוך כדי דיבור: גמ' אמר רבא. מתני' דמשוי חילוק בין היכא דאמר כולכם להיכא דאמר לזה קרבן ולזה קרבן: ר''ש היא דאמר עד שיאמר [שבועה] לכל אחד ואחד. דתנן במסכת שבועות היו חמשה תובעין אותו וכו' ר''ש אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר לכל אחד ואחד שבועה לא לך ונמצא בכולן לשקר אבל אמר שבועה לא לך ולא לך אינו חייב אלא אחת להכי נמי מתני' היכא דאמר קונם שאיני נהנה לכולכם והותר באחד הותר בכולן: ותיפוק לי דאין רע. אמאי קא מהדר תנא דהיכא דאמרו לו והלא המיושן יפה למעיים דלא הוי נדר דמשמע דוקא יפה דאי לא הוי לא רע ולא יפה לא הותר ותיפוק ליה דלא הוי נדר דאינו רע וה''ל נדר בטעות: ועוד יפה קתני. והכי נמי גבי אשה זו לא מפני שהיא כעורה ונעשת יפה אח''כ או שחורה ונעשת לבנה אלא נאה ולבנה מעיקרא: וייפוה. שקישטוה והלבישוה ונראית יפה: מעשה לסתור. דרישא קתני אם היא נאה מעיקרא הוי נדר בטעות אבל אם נעשת נאה ע''י קישוט כגון הך דר' ישמעאל ה''ל נולד ואין פותחין בנולד והדר קא מפיק מעשה (הוא) אפי' היכא דנעשת נאה ע''י קישוט פותחין לו: חסורי מיחסרא והכי קתני. רבי ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשת נאה ע''י קישוט אינו נדר ופותחין לו ומעשה נמי וכו': תוספותפותחין לאדם בימים טובים. במי שנדר שלא לשתות יין עד שלשים יום אומרים לו אילו היית יודע שיש ביניהם שבתות וימים טובים מי היית נודר: נדר. שהותר מקצתו הותר כולו: שאיני נהנה לזה ולזה. לעיל פרק ארבעה נדרים (דף כו:) אוקימנא דתלאן זה בזה דאמר קונם שאני נהנה לפלוני לכך הותר הראשון הותרו כולן דתלויין בו הותר האחרון שאין האחרים תלויין בו: שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן. דכיון דאמר קרבן לכל אחד וא' כל אחד נדר בפני עצמו ולא נתבטל נדר של חבירו ובגמרא מוקי לה כר''ש דאמר צריך שבועה לכל אחד ואחד דלרבנן דפליגי עליה כי נמי אמר קרבן שאני נהנה לזה ולזה הוי כל אחד קרבן: ר''ש הוא דאמר אינו חייב קרבן שבועה לכל חד וחד עד דאמר שבועה לכל אחד ואחד ורבנן פליגי דכי אמר שבועה לא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד והכי נמי בקרבן לקמן הוי כל חד נדר באפיה נפשיה: ותיפוק ליה דאין רע. איין ישן ואבצל פריך למה לי למימר שהוא טוב: ועוד יפה. כלומר חדא ועוד קאמר. דחקו בספקא צ''ע ואית ספרים דלא גרסינן ליה: האי לזילותא מכוון. והרי אין [כאן] זילזול ומשני דשפיר הוי זילזול: בכבוד עצמו ובכבוד אשתו. ולא אמרי' שיתבייש ואמר לאו אדעתא דהכי נדרי: כעורה והיא נאה מותרין. בלא שאלה דהוי נדר טעות: לא מפני שנעשית לבנה. כלומר אז לא הייתי מתיר דהוי נולד: ומעשה. בגמרא פריך מעשה לסתור: וייפוה. מפרש בגמרא שעשה לה שן זהב והוי נולד: בכה ר' ישמעאל. מתוך רחמנות:
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|