|
טקסט הדף מנוקד
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אָסוּר
כְּתַנָּאֵי אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְבִיאִין אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם גּוּשׁ מַתְנִי' מִן הַכְּרוּב אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגוֹס מִן הָאִיסְפַּרְגוֹס מוּתָּר בִּכְרוּב מִן הַגְּרִיסִין אָסוּר בְּמִקְפָּה וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הַמִּקְפָּה מוּתָּר בִּגְרִיסִין מִן הַמִּקְפָּה אָסוּר בִּשּׂוּם וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הַשּׁוּם מוּתָּר בְּמִקְפָּה מִן הָעֲדָשִׁים אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מִן הָאֲשִׁישִׁים מוּתָּר בַּעֲדָשִׁים חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין הַפַּת גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבוּשָּׁלִין רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קוּנָּם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר לָכוֹס חַיִּים גְּמָ' תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר לֶאֱפוֹת וּמוּתָּר לָכוֹס חִטִּים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לֶאֱפוֹת חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר בֵּין לָכוֹס בֵּין לֶאֱפוֹת גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר לָכוֹס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם אָסוּר בֵּין לְבַשֵּׁל בֵּין לָכוֹס הֲדַרַן עֲלָיךְ הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל רש"י(גמ') לא שנו. דשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח''ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה: אבל במקום שמביאין כו' אסור. אף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר: כתנאי כו'. לדעתא דמ''ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ''ד מביאין אסור אף בירקות גינה: משום גוש. שמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת: מתני' אסור באיספרגוס. דהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא: מותר בכרוב. דאין כרוב בכלל איספרגוס: אסור בשום. שנותנים ממנו בקדרה דהיינו בכלל מקפה: מותר במקפה. דאין מקפה בכלל שום: אסור במקפה. של גריסין: מותר בגריסין. ד''ה דאין גריסין בכלל מקפה: מן המקפה. של גריסין: ר' יוסי מתיר. דקסבר אין מקפה בכלל גריסין: אסור בשום. של מקפה: אסור באשישים. בפת שמעורב בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים: ומן אשישים כו'. דברי הכל היא: ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס. חטה וגריס סתם דלא אמר חטה חטין גריס גריסין דקסבר [ר''י גריס או חטה] מבושלים משמע חיין לא משמע ור' יהודה לא פליג עליה דתנא קמא: גמ' אסור לאפות. דאדעתא דהכי אמר חטה כדי לאפות דחטה גרגיר א' משמע ומגרגיר לא קאמר: חטין. משמע חיין: גריס. משמע מבושל: גריסין. משמע נמי חיין: הדרן עלך הנודר מן המבושל תוספותרבי יהודה אומר גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיים. מדקאמר חטה וגריס סתם ולא אמר (חטה) חטין גריסין קסבר [חטה גריס] מבושלין משמע חיין לא משמע: חטה שאני טועם מותר לאפות. דחטה לא משמע אלא חיין חטין משמע לאפות ורבי שמעון ורבי יהודה לא פליגי דלתרוייהו גריס חטה מבושלין משמע ולא חיין גריסין חטין משמע חיין אבל לא מבושלים: הדרן עלך הנודר מן המבושל
ר"ן הדרן עלך הנודר מן המבושל הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|