סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲמַר לֵיהּ כִּי מִשְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דִידַן מִשְׁתְּבַע וַאֲנַן לָא מַסְּקִינַן נַפְשִׁין אַשּׁוּמְשְׁמָנֵי
וְעַל דַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ לָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּמִשְׁתְּבַע וְהָתַנְיָא כְּשֶׁהֵן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל תְּנַאי שֶׁבְּלִבְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ אֶלָּא עַל דַּעְתֵּינוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין לְאַפּוֹקֵי מַאי לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאַסֵּיק לְהוּ לְאִיסְקוּנְדְּרֵי וְאַסֵּיק לְהוֹן שְׁמָא זוּזֵי
וּמִדְּקָאָמַר עַל דַּעְתֵּינוּ מִכְּלָל דַּעֲבִיד אִינָשׁ דְּמִשְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ
לָא לְאַפּוֹקֵי מִקַּנְיָא דְרָבָא דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מַסֵּיק בְּחַבְרֵיהּ זוּזֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ לְלֹוֶה זִיל פְּרַע לִי אֲמַר לֵיהּ פְּרַעְתִּיךָ אֲמַר לֵיהּ רָבָא אִם כֵּן זִיל אִישְׁתְּבַע לֵיהּ דִּפְרַעְתֵּיהּ
אֲזַל וְאַיְיתִי קַנְיָא וְיָהֵיב זוּזֵי בְּגַוֵּיהּ וַהֲוָה מִסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל וְאָתֵי עֲלֵיהּ לְבֵי דִּינָא אֲמַר לֵיהּ לְמַלְוֶה נְקוֹט הַאי קַנְיָא בִּידָךְ נְסַב סֵפֶר תּוֹרָה וְאִישְׁתְּבַע דְּפַרְעֵיהּ כֹּל מָה דַּהֲוָה לֵיהּ בִּידֵיהּ
הָהוּא מַלְוֶה רְגַז וְתַבְרֵהּ לְהָהוּא קַנְיָא וְאִישְׁתְּפֻךְ הָנְהוּ זוּזֵי לְאַרְעָא וְאִישְׁתְּכַח דְּקוּשְׁטָא אִישְׁתְּבַע
וְאַכַּתִּי לָא עֲבִיד דְּמִישְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ וְהָתַנְיָא וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוֹת מוֹאָב אָמַר לָהֶם הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם אֶלָּא עַל דַּעְתִּי וְעַל דַּעַת הַמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ'
מַאי אֲמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי קָאָמַר לְהוּ דִּלְמָא עָבֵידְתּוּן מִילֵּי וְאָמְרִיתוּן עַל דַּעְתֵּינוּ מִשּׁוּם הָכִי אֲמַר לְהוּ עַל דַּעְתִּי לְאַפּוֹקֵי מַאי לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאַסִּיקוּ שְׁמָא לַעֲבוֹדָה זָרָה אֱלוֹהַּ מִכְּלָל דַּעֲבִיד אִינִישׁ דְּמִשְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ
לָא עֲבוֹדָה זָרָה אִיקְּרִי אֱלוֹהַּ דִּכְתִיב וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם וְגוֹ'
וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן מִצְוֹת מַשְׁמַע מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ
וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן כֹּל מִצְוֹת מַשְׁמַע מִצְוַת צִיצִית דְּאָמַר מָר שְׁקוּלָה מִצְוַת צִיצִית כְּנֶגֶד כׇּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה
וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרָה מַשְׁמַע תּוֹרָה אַחַת וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרוֹת מַשְׁמַע תּוֹרַת מִנְחָה תּוֹרַת חַטָּאת תּוֹרַת אָשָׁם וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן [תּוֹרוֹת] וּמִצְוֹת [תּוֹרוֹת] מַשְׁמַע תּוֹרַת הַמִּנְחָה מִצְוֹת מַשְׁמַע מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ
וְלַישְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרָה כּוּלָּהּ תּוֹרָה כּוּלָּהּ מַשְׁמַע עֲבוֹדָה זָרָה דְּתַנְיָא חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּאִילּוּ מוֹדֶה בַּתּוֹרָה כּוּלָּהּ
וְלַישְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן עֲבוֹדָה זָרָה וְתוֹרָה כּוּלָּהּ אִי נָמֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִילְּתָא דְּלָא טְרִיחָא נְקַט
אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וְלָא וְהָא הָהוּא חִוְיָא דַּהֲוָה בִּשְׁנֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא רְמוֹ לֵיהּ תְּלֵיסַר אוּרָווֹתָא דְתִיבְנָא וּבְלַע יָתְהוֹן אָמַר שְׁמוּאֵל בְּטָרוּף כּוּלְּהוּ נַחֲשֵׁי מִיטְרָף טְרִפִי אַגַּבּוֹ טָרוּף קָאָמְרִינַן
וְלִתְנֵי טָרוּף מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן דְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד גַּבּוֹ טָרוּף לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר לוֹמַר לָךְ הַמּוֹכֵר קוֹרַת בֵּית הַבַּד לַחֲבֵירוֹ אִי גַּבּוֹ טָרוּף אִין וְאִי לָא לָא

רש"י

אדעתא דידן אישתבע. כדרך שבני אדם נשבעין ואין דרך בני אדם לקרוא לנמלים עולי מצרים: לאפוקי מאי. אמרי ליה הכי דשלא על דעתך אנו משביעין אותך: לאו לאפוקי. דיהיב ליה לבעל חובו אסקונדרי פיספסים שמשחקים בהן וקרא אותן זוזי ובכך רוצה לפטור עצמו מן השבועה מכלל דעביד איניש דנשבע לדעתא דנפשיה הכא נמי נימא הכי גבי שומשמני: לא. שומשמני ואיסקונדרי לאו מילתא היא ובהכי לא מיפטר איניש נפשיה ומשום האי טעמא לא היו אומרים לו הוי יודע כו': אלא לאפוקי מקניא דרבא. דזוזי ממש יהב ובעי למיפטר בהכי ובשאר מילי לא עביד איניש דנשבע אדעתא דנפשיה: והא תניא וכן מצינו כו' שנאמר ולא אתכם לבדכם. הכי פירושו איני משביע אתכם על דעתכם לבדכם: לאפוקי מאי. קאמר להו הכי לאו לאפוקי דאי אסיקו לה שמא לעבודת כוכבים אלוה ופלחו לה ובעו למיפטר נפשייהו דאמרי דפלחי לאלוה: לא. לאו לאפוקי משום האי קאמר הכי דאינהו לא מצו לאסוקי לעבודת כוכבים שמא אלוה ולמפטר נפשייהו דהא עבודת כוכבים איקרי אלוה מעצמה: אם כן אמאי משבע יתהון הכי על דעת המקום ועל דעתי לישבע יתהון דמקיימיתו תורה: הוה משמע תורה אחת. שבכתב . בלבד: משמע מצות המלך. שבפרשה שום תשים עליך מלך (דברים יז) שיש שם מצות: ולישבע להו הכי דמקיימיתו עבודת כובבים ותורה כולה'' אי נמי דימקיימיתו תרי''ג מצות. ולא מצי למיטעי מידי: אלא משה רבינו מילתא דלאו טירחא נקט כשאמר על דעת המקום ועל דעתי ששם נכלל הכל: אורוותא. איצטבלאות מלאות תבן: ובלע יתהון. אלמא דהוה גדול מקורת בית הבד: בטרוף קאמר. נחש מנומר לא משתכח כקורת בית הבד: והא כולהו מיטרף טריפי. הוו מצומרין: בגבו טרוף קאמרינן. ולא הוי גדול כי האי גוונא: וליתני. אם לא ראיתי נחש גבו טרוף כקורת בית הבד: מילתא אגב אורחא קמ''ל. דכי אמר בית הבד אגבו טרוף קאמר דומיא דקורת בית הבד דהוי טרוף חדקים חדקים: נפקא מינה. למוכר קורת בית הבד לחבירו: אי גבה טרוף אין. ודאי הוי קורת בית הבד:

תוספות

בטרוף. פי' שהוא מנומר שהיו כמו קורות בית הבד ול''נ דמה ענין מנומר לקורות בית הבד לכ''נ לפרש בטרוף פלט''ר בלע''ז ופריך כולהו נמי טרופין פירוש בבטן ולכך ניחא גבי קורות בית הבד:

ר"ן
דכיון דמידי דלא שייך בה גוזמא הוא ודאי שבועת שוא הויא: אלא אמר רבא לעולם דאמר שבועה אם לא ראיתי לאו אמר רב עמרם וכו'. כלומר דכי היכי דהתם (לקמן כח.) תנינן שאף בשבועה לא מחמרינן לאסור פירות עליו כדאמרינן לקמן הכא נמי דאמר יאסרו פירות עולם עלי בשבועה אם לא ראיתי וכו' כלומר ואכולהו גווני דמתניתין קאי ורבותא משום נחש כקורת בית הבד היא דס''ד אמינא נהי דבנדרים אמרינן דהפירות מותרין התם הוא משום שאף כשלא נתכוון לאסור פירות לא לקי משום שוא דנדר שוא לא אשכחן ומש''ה בדין הוא שנאמר שלא נתכוין לאסור פירות אבל בשבועה דאי לא נתכוין לאסור פירות לקי משום שבועת שוא סד''א ודאי לאסור פירות עליו נתכוין כי היכי דלא לילקי קמ''ל דאפי' בשבועה סמכינן אהאי טעמא דכתיב במתניתין דאי לאסור פירות נתכוון לא היה תולה איסורן בתנאי כזה: אדעתא דידן אשתבע. דאע''ג דלא אמרינן ליה אשתבע על דעתינו אינו נשבע על מה שיש בלבו אלא על דעתינו: כשהן משביעין אותו. למודה מקצת: אסקונדרי. חתיכות עץ קטנות שמשחקין בהם: ואסיק להו שמא זוזי. כנה את שמם מעות: א''ל פרעתיך. כלומר פרעתיך מקצת דאי כופר בכל למה ליה למנקט ספרא דאורייתא הא לא מחייב אלא שבועת היסת דליתא בנקיטת חפץ אלא ודאי מודה מקצת הוה והש''ס הכא לא חש לפרושי משום דלאו בהנהו דיני עסיק וכבר כתבתי בפרק שבועת הדיינין בסייעתא דשמיא: ה''ג ואשתבע דיהבית לך זוזך. ולא גרסינן דפרעית לך דהא איהו לאו בתורת פרעון שקליה: לא אתכם לבדכם. לא כשאתם במחשבת לבבכם שאם בא לומר שאפי' עם דורות הבאים היה כורת ברית הא כתיב בתר הכי את אשר ישנו פה כו' ואת אשר איננו פה וכו': דאי אסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה. כלומר ואע''פ שאינו במשמע הלשון הא דעתם על עבודת כוכבים: חמורה עבודת כוכבים. דכתיב בקרבן עבודת כוכבים וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות: אלא מילתא דלא טריחא נקט. ובפ' שבועות שתים בתרא (שבועות כט.) מסקינן א''כ לימא להו על דעתי על דעת המקום ל''ל כי היכי דלא תיהוי הפרה לשבועתייהו ופירשתי שם בס''ד: תליסר אורוותא דתיבנא. שיעור תליסר אורוות תבן: בטרוף. עשוי בקעים בקעים: גבו טרוף. שאין עשוי בקעים בגבו אלא בצוארו בלבד: למקח וממכר. שהמוכר קורת בית הבד לחברו סתם צריך שיהא טרוף ובירושלמי נראה דפירש טרוף מרובע דאמרינן התם אין מרובע בבריות ופריך אם כן למה ליה למתני כקורת בית הבד ומשני לית אורחא דתנא מתפיס אלא מילתא רבה דתנינא גמל הפורח באויר וליתני עכבר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר