|
טקסט הדף מנוקד
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דַּהֲרָגוֹ דֶּרֶךְ עֲלִיָּיה שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שִׁגְגָתוֹ לְכַפָּרָה אֲבָל הֲרָגוֹ דֶּרֶךְ יְרִידָה דְּנִיתְּנָה שִׁגְגָתוֹ לְכַפָּרָה אֵימָא נִישְׁקוֹל מָמוֹנָא מִינֵּיהּ וְנִיפְטְרֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
אֲמַר לֵיהּ רָבָא הָא מִדְּתַנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה נָפְקָא דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְהֵמָה מָה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּה לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּסִימֵּא אֶת עֵינוֹ וַהֲרָגוֹ בָּהּ אֲבָל הֵיכָא דְּסִימֵּא אֶת עֵינוֹ וַהֲרָגוֹ בְּדָבָר אַחֵר אֵימָא נִישְׁקוֹל מָמוֹנָא מִינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא הָא נָמֵי מֵאִידַּךְ תַּנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה נָפְקָא דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה עַיִן תַּחַת עַיִן וְלֹא עַיִן וְנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם קָא מַשְׁמַע לַן וּלְרַבָּה דְּאָמַר חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם הַאי כׇּל חֵרֶם מַאי עָבֵיד לֵיהּ סָבַר לַהּ כְּתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא מַתְנִי' נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין לָהּ קְנָס רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר קְרָא אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה הָא אוֹרָסָה אֵין לָהּ קְנָס וְרַבִּי עֲקִיבָא אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה לְאָבִיהָ הָא אוֹרְסָה לְעַצְמָהּ אֶלָּא מֵעַתָּה נַעֲרָה וְלֹא בּוֹגֶרֶת הָכִי נָמֵי דִּלְעַצְמָהּ בְּתוּלָה וְלֹא בְּעוּלָה הָכִי נָמֵי דִּלְעַצְמָהּ אֶלָּא לִגְמָרֵי הָכָא נָמֵי לִגְמָרֵי אָמַר לָךְ רַבִּי עֲקִיבָא הַאי לָא אוֹרָשָׂה מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה שֶׁאֵין לָהּ קְנָס דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְאָבִיהָ וְהַדִּין נוֹתֵן הוֹאִיל וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קִידּוּשֶׁיהָ וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ מָה כֶּסֶף קִידּוּשֶׁיהָ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה לְאָבִיהָ אַף כֶּסֶף קְנָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה לְאָבִיהָ אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ לוֹ וְלָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר כָּאן אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה מָה כָּאן חֲמִשִּׁים אַף לְהַלָּן חֲמִשִּׁים וּמָה לְהַלָּן שְׁקָלִים אַף כָּאן שְׁקָלִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מַאי חָזֵית דַּאֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה לִגְזֵירָה שָׁוָה וּבְתוּלָה לְמַעוֹטֵי בְּעוּלָה רש"יהני מילי. דלא תקחו כופר לפטור רוצח מזיד מקטלא: היכא דהרגו. במזיד דרך עלייה בהנפת ידו הכהו מאחריו דדכוותה בשוגג לא ניתן לכפרת גלות כדכתיב ויפל דרך נפילה: מדתנא דבי חזקיה נפקא. שאין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה: לחייבו ממון. והוא הדין לפדותו ולא יהיה אסון מיהא איצטריך דאי מהיקישא הוה אמינא אדרבה לאידך גיסא מה מכה בהמה לעולם ישלם אף מכה אדם ישלם והשתא דנפקא לן פטור תשלומין למזיד מלא יהיה אסון על כרחך היקישא לפטור שוגג דרך עלייה: הכי גרסינן אלא אמר רמי בר חמא כו'. איצטריך חד מהני קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה תרתי ואף על גב דנפקא לן מולא יהיה אסון: הני מילי. דלא ענשינן ליה בתרתי היכא דסימא את עינו והרגו בה באותה מכה ומת: בדבר אחר. במכה אחרת ובבת אחת: אימא. ניענשיה דמי עין ומיתה בשביל ההריגה: הא. דסימא עינו והרגו בה: מאידך דבי חזקיה נפקא. דלא תיענשיה: ולא עין ונפש תחת עין. מיניה קיימא לן בהחובל דעין תחת עין לאו ממש דאי אמרת ממש דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית והוה ליה עין ונפש תחת עין מיהו שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא מת: סלקא דעתך אמינא חידוש הוא שחידשה תורה. בכל תשלומי קנס שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא וכיון דחידוש הוא וגזירת חוק אימא אע''ג דאיכא בהדיה מיתה לשלם: קמ''ל. חד מהנך קראי יתירא שאינו ענין לממון תניהו ענין לקנס: כתנא קמא. ודריש ליה באומר ערכו של יוצא ליהרג עלי: מתני' שנתארסה ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס: אין לה קנס. טעמא מפרש בגמרא ורישא דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו דבנתארסה ונתגרשה עסקינן וקתני יש להן קנס ר' עקיבא היא: גמ' אלא מעתה. לר' עקיבא הא דכתיב נערה למעוטי בוגרת ובתולה למעוטי בעולה: הכי נמי. דלא ממעט לגמרי ותדרוש נערה לאביה הא בוגרת לעצמה הא לא אשכחן דאישתמיט תנא ומתני בוגרת יש לה קנס ונימא רבי עקיבא היא: וקנסה לאביה. ולקמן מקשינן דר''ע אדר''ע: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה. שלו הוא בנערותה ולקמן יליף לה בפרק נערה שנתפתתה (דף מו:): מה כסף קידושיה אף על פי שנתארסה ונתגרשה. מאחר כשחוזרת ומתקדשת בתוך נערות: לאביה הוי. דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה דגבי קידושין לא כתיב מיעוטא דאשר לא אורסה כי הכא: נאמר כאן. באונס: להלן. במפתה: מה להלן. במפתה שקלים דכתיב ישקול: תוספותהני מילי היכא דהרגו דרך עלייה דלא ניתן שגגתו לכפרה. פירוש לכפרה בידי אדם אע''ג דדרך עלייה קיל טפי מדרך ירידה כדמוכח בפרק אלו הן הגולין (מכות דף ט. ושם) גבי גר תושב גולה ע''י גר תושב וכל חומרי דשמעתין לא תלי אלא במה שלא ניתן לכפרה דאינו מקפיד הש''ס במה שסקילה ושריפה חמורין מהרג וחנק: אבל סימא את עינו והרגו בדבר .. אחר אימא נשקול מיניה ממונא ונקטליה. כך גרס ר''ח דמלא יהיה אסון לא נפקא לן אלא סימא את עינו והרגו בה כי התם שבהכאה אחת הרג את האשה וגם הולדות אבל סימא את עינו והרגו בדבר אחר בבת אחת לא. להכי איצטריך כל חרם למיפטריה קשה לרשב''א דהא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה לא דריש קרא להכי דלא נשקול מיניה ממונא ונקטליה אלא שלא יתן ממון ונפטריה ושמא אילו לא נאמר קאמר כדאשכחן ריש פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מג. ושם) ובכמה דוכתי ולרשב''א נראה דהכא מסיק אליבא דתנא דבי חזקיה אבל לרבי ישמעאל ודאי לית ליה הא דתנא דבי חזקיה והא דאמר בריש הנחנקין (שם דף פד: ושם) הניחא למאן דאית ליה דתנא דבי חזקיה אלא למאן דלית ליה היקישא למה לי תנא דלית ליה דבי חזקיה היינו רבי ישמעאל ובסמוך דקאמר ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס כו' סבר לה כת''ק דר' חנניא בן עקביא הוה מצי למימר ס''ל כרבי ישמעאל: הא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא. לאו מההיא דרשה גופה קאמר דנפקא לן דהא ההיא דרשה לא שייכא כלל לסימא את עינו והרגו בדבר אחר אלא הכי דייק דכי היכי דדרשי' ולא עין ונפש תחת עין ה''נ דרשינן נפש תחת נפש ולא עין ונפש תחת נפש וסימא את עינו והרגו בד''א לא חשיב עין ונפש אלא נפש גריד' דמה שסימא את עינו בשעת הריגה לא חשיב כלום דבלאו הכי היה מת אלא שהמיתו בצער מרובה וא''ת הא מילתא נמי מתנא דבי חזקיה דלעיל נפקא דמה מכה בהמה לא חלקת בין סימא את עינה והרגה בה להורגה בד''א כו' וי''ל דמכה אדם ומכה בהמה משמע ליה בהכאה אחת וא''ת סימא את עינו והרגו בד''א תיפוק ליה דפטור מדמי עין אפי' לא הרג דבשעה שסימא את עינו היה רודף וניתן להצילו בנפשו וי''ל דמיירי בשיכול להצילו באחד מאיבריו שלא ניתן להצילו בנפשו: אמר רב אשי איצטריך כו'. תימה דמשמע דאם הרגו וקרע שיראין דידיה דמחייב דליכא למיפטריה לא מקרא דלא יהיה אסון ולא מקרא דנפש תחת נפש דהא הוי ממון ונפש תחת ממון ונפש ולעיל (דף ל:) פטר אביי זר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של חבירו וי''ל דלפי האמת נפקי כולהו מתנא דבי חזקיה וה''פ והא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא כלומר ע''כ לא איצטריך כל חרם להכי אלא כולה נפקא לן מתנא דבי חזקיה דפטור דאי הוה צריך קרא למפטריה בלא כל חרם הוה פטרינן ליה מאידך תנא דבי חזקיה וא''ת ולישני דאיצטריך כל חרם להרג חבירו וקרע שיראין וי''ל דכל חרם לא יפדה משמע ליה בממון שבא על ידי אותה חבלה שהמיתה באה על ידה: סלקא דעתך אמינא חידוש הוא קמ''ל. אע''ג דבמתני' מייתי קרא דלא יהיה אסון והכא מפיק קנס מכל חרם היינו משום דכייל מתניתין כל חייבי מיתות דקתני וכל המתחייב בנפשו כו' אי נמי מתניתין אתיא כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|