סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁמָּא חַבָּר הוּא וְתַנָּא קַמָּא אַגַּב אִיצְצָא מַזְּקִי לֵיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן נָפַל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ מְעִידִין עָלָיו לְיוֹרָה מְלֵאָה יַיִן וָשֶׁמֶן מְעִידִין עָלָיו מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא אָמְרוּ שֶׁל שֶׁמֶן מְעִידִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַבְעִיר שֶׁל יַיִן אֵין מְעִידִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה אָמְרוּ לוֹ תְּחִלָּתוֹ מְכַבֶּה וְסוֹפוֹ מַבְעִיר
אָמַר רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּפַל לַבּוֹר הַגָּדוֹל וְכוּ' תַּנְיָא אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים מַאי מַעֲשֵׂה נִסִּים אִילֵּימָא דְּלָא אֲכַל וְלָא אִישְׁתִּי וְהָכְתִיב וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ
אֶלָּא דְּלָא נָיֵים דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים מַלְקִין אוֹתוֹ וְיִישַׁן לְאַלְתַּר
וְרַבִּי מֵאִיר מַאי טַעְמָא אָמַר רַב כָּהֲנָא כִּיפִּין עַל גַּב כִּיפִּין הֲווֹ וְרַבָּנַן דְּשֵׁישָׁא הֲווֹ וְרַבִּי מֵאִיר אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מְסָרֵיךְ וְנָיֵים פּוּרְתָּא
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר הַגָּדוֹל וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם עָלְתָה
אָמַר לָהּ בִּתִּי מִי הֶעֱלֵךְ אָמְרָה לוֹ זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי וְזָקֵן מַנְהִיגוֹ אָמְרוּ לוֹ נָבִיא אַתָּה אָמַר לָהֶם לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהַצַּדִּיק מִתְעַסֵּק בּוֹ יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ
אָמַר רַבִּי אַבָּא אַף עַל פִּי כֵן מֵת בְּנוֹ בַּצָּמָא שֶׁנֶּאֱמַר וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה רַבִּי חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כׇּל סְבִיבָיו
מַתְנִי' אֲפִילּוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי דַּיּוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפּוֹד וְלִקְבּוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת
גְּמָ' וְדִלְמָא לָא אָזְלִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּקָאָמְרִי הָרֵינוּ בָּאִין מִלִּסְפּוֹד וּמִלִּקְבּוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי
וְדִלְמָא קַמְצָא בְּעָלְמָא שְׁכֵיב לֵיהּ וְאַסִּיקוּ לֵיהּ עַל שְׁמֵיהּ דְּקָאָמְרִי כֵּן וְכֵן רַבָּנַן הֲווֹ הָתָם כֵּן וְכֵן סַפְדָנֵי הֲווֹ הָתָם
וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין וְכוּ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד עֵדוּתוֹ עֵדוּת הֵיכִי יָדְעִינַן אָמַר רַב יוֹסֵף בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי מֵת הַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ זֶהוּ נִתְכַּוֵּין לְהַתִּיר מֵת סְתָם זֶהוּ נִתְכַּוֵּין לְעֵדוּת
אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד עֵדוּתוֹ עֵדוּת אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי שֶׁהִתִּירָם עִם שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵנִים אָמַר לָהֶם לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד עֵדוּתוֹ עֵדוּת וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים
אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּמֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ כִּי הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל מַאן אִיכָּא בֵּי חִיוַּאי מַאן אִיכָּא בֵּי חִיוַּאי שְׁכֵיב חִיוַּאי וְאַנְסְבַהּ רַב יוֹסֵף לִדְבֵיתְהוּ הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל וַוי לֵיהּ לְפָרָשָׁא זְרִיזָא דַּהֲוָה בְּפוּמְבְּדִיתָא דִּשְׁכֵיב וְאַנְסְבַהּ רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רָבָא לִדְבֵיתְהוּ
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל מַאן אִיכָּא בֵּי חָסָא טְבַע חָסָא אָמַר רַב נַחְמָן הָאֱלֹקִים אֲכַלוּ כְּווֹרֵי לְחָסָא מִדִּיבּוּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲזַלָא דְּבֵיתְהוּ דְחָסָא וְאִינַּסְבָא וְלָא אֲמַרוּ לָהּ וְלָא מִידֵּי אָמַר רַב אָשֵׁי שְׁמַע מִינַּהּ הָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִלָּה אֲבָל אִי נָסֵיב לָא מַפְּקִינַן לַהּ מִינֵּיהּ
אִיכָּא דְּאָמְרִי אַנְסְבַהּ רַב נַחְמָן לִדְבֵיתְהוּ אֲמַר חָסָא גַּבְרָא רַבָּה אִיתֵיהּ אִם אִיתָא דִּסְלֵיק קָלָא אִית לֵיהּ לְמִילְּתָא וְלָא הִיא לָא שְׁנָא גַּבְרָא רַבָּה לָא שְׁנָא לָאו גַּבְרָא רַבָּה דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לָא
הָהוּא גּוֹי דַּהֲוָה קָאָמַר לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל קְטוֹל אַסְפַּסְתָּא וּשְׁדִי לְחֵיוָ[תַ]אי בְּשַׁבְּתָא וְאִי לָא קָטֵילְנָא לָךְ כְּדִקְטֵילְנָא לִפְלוֹנִי בַּר יִשְׂרָאֵל דַּאֲמַרִי לֵיהּ בַּשֵּׁיל לִי קְדֵירָה בְּשַׁבָּת וְלָא בַּשֵּׁיל לִי וּקְטֵילְתֵּיהּ שְׁמַעָה דְּבֵיתְהוּ וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי (שְׁהֵיתָא) [שְׁהִיָּיה]

רש"י

שמא חבר הוא. יודע ללחוש: אגב איצצא. שדוחקן כשעומד עליהם אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים ואין אוכלין אותו: ליורה מלאה יין ושמן. מרותחת על האור: שהוא מבעיר. כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת: מפני שהוא מכבה. כשניתז על האור כיבהו ואע''פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש: וסופו מבעיר. דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה: מעשה נסים. אפילו אינו מת מחמת המים היה לו למות מחמת דבר אחר: כיפין על גבי כיפין. כיפין כמין בנינים ואולמות ונשען עליהן וישן: דשישא הוי. וחלקין ומעומד אין אדם ישן: מסריך. מתחזק ונדבק עליהן מעט: חופר שיחין. לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן: שלום. שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל בו זרעו: של רחלים. זה אילו של יצחק: זקן אחד מנהיגו. זה אברהם: נביא אתה. לידע שלא תמות: מתעסק בו. בטורח עשייתו: אע''פ כן מת בנו. של ר' נחוניא בצמא שכך דרכו של מקום לדקדק עם החסידים: וסביביו נשערה. לשון חוט השערה עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו: מתני' אפילו שמע מן הנשים. שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן: דיו. ויכול לילך להעיד ולהשיא את אשתו: בין שהוא מתכוין. לעדות: גמ' קמצא בעלמא. חגב או נמלה המיתו התינוקות והעלו לה שם איש פלוני כדרך שהתינוקות משחקין: אבל נתכוין להעיד. ולא להתיר את אשתו: עדותו עדות. ותנשא אשתו: היכי משכחת לה. דלא נתכוין להעיד ולא להתיר: חיואי. שם האיש: מאן איכא בי חיואי. מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי: לפרשא זריזא. גבור חיל וישראל היה: מדיבוריה דרב נחמן. דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו ואינסבא: קטול אספסתא ושדי. קצוץ שחת לבהמותי: שמעה דביתהו. דההוא דאמר עובד כוכבים עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי:

תוספות

אמרו לו תחלתו מכבה וסופו מבעיר. אית דגרסי לעיל ליורה מלאה יין ושמן אין מעידין עליו והוי האי תנא שלישי ולספרים דגרסי לעיל מעידין עליו הוי תנא קמא וכן פר''ח דתנא דסיפא לא פליג אתנא קמא אלא מפרש טעמא דמילתיה: אין מזכירין מעשה נסים. תימה לר''י והא קאמר לעיל נפל לגוב אריות אין מעידים עליו וכן מים שאין להם סוף וי''ל דאינו ממש מעשה נסים אלא יש לתלות שאינם רעבים ובמים שאין להם סוף יש לתלות בדף של ספינה וגל טורד ומיהו יש בירושל' נפל לגוב של אריות אין מעידין עליו שמא נעשה לו נס כדניאל נפל לכבשן של אש אין מעידין עליו חוששין שמא נעשה לו נס כחנניה מישאל ועזריה רוצה לומר שנפל באש וברח לו מן האש בשום ענין. ור' מאיר חולק אברייתא דלעיל: אף על פי כן מת בנו בצמא. מכל מקום לא הוי דבר שנצטער בו הצדיק שלא עשה הבור: הרי אנו באין מלספוד כו'. ומתני' הכי פירושא הרי אנו הולכין לביתינו שבאנו מלספוד:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר