סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין חֲלִיצַת קָטָן כְּלוּם
קְטַנָּה שֶׁחָלְצָה וְכוּ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ
אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים אִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה
מַאן חֲכָמִים רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הֲווֹ יָתְבִי פְּתַח חַד מִינַּיְיהוּ וַאֲמַר הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כׇּל הַיָּמִים
וְחַד אָמַר עֵינָיו לְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אַדְּהָכִי אֲתָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לְגַבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ בְּמַאי עָסְקִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ בִּתְפִלָּה אֲמַר לְהוּ כָּךְ אָמַר אַבָּא הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּימוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ
אַדְּהָכִי אֲתָא רַבִּי לִמְתִיבְתָּא אִינְהוּ דַּהֲווֹ קַלִּילֵי יְתִיבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אַגַּב יוּקְרֵיהּ הֲוָה מְפַסַּע וְאָזֵיל
אֲמַר לֵיהּ אַבָּדָן מִי הוּא זֶה שֶׁמְּפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ אֲמַר לֵיהּ אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁבָּאתִי לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי אֲמַר לֵיהּ וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבִּי
אֲמַר לֵיהּ וְכִי מֹשֶׁה הָיָה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמַר לֵיהּ וְכִי מֹשֶׁה אַתָּה אֲמַר לֵיהּ וְכִי רַבְּךָ אֱלֹהִים הוּא אָמַר רַב יוֹסֵף שַׁקְלֵיהּ רַבִּי לְמַטְרַפְסֵיהּ דְּקָאָמַר לֵיהּ רַבְּךָ וְלָא רַבִּי
אַדְּהָכִי אַתְיָא יְבָמָה לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְאַבָּדָן פּוֹק בִּדְקַהּ לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּךְ אָמַר אַבָּא אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה
אֲמַר לֵיהּ תָּא לָא צְרִיכַתְּ כְּבָר הוֹרָה זָקֵן קָמְפַסַּע אַבָּדָן וְאָתֵי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ יְפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ הֵיאַךְ יְפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְאַבָּדָן קוּם בְּדוּכְתִּיךְ תָּאנָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִצְטָרַע אַבָּדָן וְטָבְעוּ שְׁנֵי בָנָיו וּמֵאֲנוּ שְׁתֵּי כַלּוֹתָיו אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּכַסְּפֵיהּ לְאַבָּדָן בְּהַאי עָלְמָא
אָמַר רַבִּי אַמֵּי מִדְּבָרָיו שֶׁל בְּרַבִּי נִלְמוֹד קְטַנָּה חוֹלֶצֶת בִּפְעוּטוּת רָבָא אָמַר עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים וְהִלְכְתָא עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת
חָלְצָה בִּשְׁנַיִם וְכוּ' אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן חֲדָא זִימְנָא דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה
צְרִיכִי דְּאִי אִיתְּמַר הָךְ קַמַּיְיתָא הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִילָּה אֲבָל דִּיעֲבַד אֲפִילּוּ תְּרֵי קָא מַשְׁמַע לַן אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג אֶלָּא כְּתַנָּא קַמָּא הֲוָה אָמֵינָא דִּיעֲבַד אֲבָל לְכַתְּחִילָּה לִיבְעֵי חֲמִשָּׁה צְרִיכָא
מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ כּוּ' בֵּינוֹ לְבֵינָהּ מִי יָדַעְנָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ
אִיבַּעְיָא לְהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ אַבָּרַאי וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הָאֲסוּרִין אוֹ דִלְמָא מַעֲשֶׂה שֶׁחָלְצוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִין אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּבֵית הָאֲסוּרִין הָיָה מַעֲשֶׂה וּלְבֵית הָאֲסוּרִין בָּא מַעֲשֶׂה

רש"י

זו דברי ר' מאיר. דאמר בהאשה רבה (לעיל צו.) עשו חליצת בן תשע כגט בגדול: אבל חכמים אומרים. דפליגי עליה התם ואמרי עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול אבל בחליצה לא ס''ל כותיה: אין חליצת קטן כלום. אפי' לפוסלה עליו: זו דברי ר' מאיר. דשמעינן ליה דאמר קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין: אשה ואיש. דכתיב (דברים כה) ואם לא יחפוץ האיש ולא קטן ואשה נמי אע''ג דלא כתיב מיעוטא בעינן גדולה כאיש דאיתקש לה דכתיב בההוא קרא ועלתה יבמתו השערה: עיניו למטה. כלפי ארץ ישראל משום דשכינה התם קיימא כדכתיב והיו עיני ולבי שם: אתא רבי למתיבתא. למדרש ואיבעי כל חד למיתב אדוכתיה: ר' ישמעאל בר' יוסי בעל בשר הוה כדאמרי' בהשוכר את הפועלים (ב''מ פד.): מפסע ואזיל. הולך לאט: אבדן. תלמידו של רבי היה: שקליה רבי למטרפסיה. לגמולו על ששמע ולא מיחה: פוק בדקה. אם הביאה שתי שערות: לא צריכת. למיבדקה: כבר הורה זקן. רבי יוסי: נצטרע אבדן. עונשו של לשון הרע נגעים: מדבריו של ברבי. ר' יוסי כל ברבי לשון אדם גדול: קטנה חולצת. משהיא כפעוטות כבר שית כבר שבע דתנן במס' גיטין (דף נט.) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין הלכך לענין חליצה הואיל ולא כתיב מיעוט כשירה משהיא בפרק הזה שיודעת מעט להבחין: לעונת נדרים. שנה אחת קודם לזמן שתי שערות כדתנן בפרק יוצא דופן (נדה מה:) בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקים אם יודעת לשם מי נדרה והקדישה דבריה קיימין: אין הלכה כאותו הזוג. אלא כתנא קמא דבעי ג': והאמר רב נחמן כו'. בריש פירקא (דף קא:): קמ''ל אין הלכה כאותו הזוג. דאע''ג דאי עבד הוא כדקתני חלצה בשנים וקתני מכשירין: הני מילי דסגי בתלתא דיעבד. כדקתני חלצה בשלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול פסולה הא כולם כשרים חליצה כשירה אבל לכתחלה ליבעי חמשה כרבי יהודה קמ''ל גבי פלוגתא דרבי יהודה הלכתא כת''ק:

תוספות

קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצה פסולה. וא''ת אמאי לא עריב ותני להו קטנה בהדי חרש וחרשת וקטן וי''ל (כדמוכח) משום דבקטנה פליג רבי יוסי בגמ' ואם תאמר מ''מ כיון דתנא פסולה אמאי תני שתחלוץ משתגדיל ועוד דלא תני ליה גבי קטן וי''ל דאי לא הוה תני גבי קטנה ה''א דחליצתה פסולה מדרבנן דהא דמקשינן אשה לאיש אינו מן התורה להכי תני תחלוץ משתגדיל יתור לשון לאשמועינן דחליצת קטנה אינה כלום כמו חליצת קטן ומיהו בירושלמי גרסי' בסדר המשנה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה משמע שסובר דהא דמקיש רבי מאיר אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לרבי יוסי חולצת לכתחלה כדאשכחן בעובדא דלקמן ובירושלמי נמי מוקי לה כר''מ.: אבא יודן בירושלמי ואבדן לישנא קלילא: מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש. והא דאמר בפ' קמא דסנהדרין (דף ז:) אזהרה לדיין שלא יפסע על ראשי עם קדוש היינו היכא שלא יצא לצורך עם קדוש אי נמי אפילו יצא לצורך יש לו לקצר דרכו כל מה שיכול כדאמרינן (קידושין דף לב:) אזהרה לזקן שלא יטריח מויראת ובהוריות (דף יג:) תניא בני חכמים ות''ח בזמן שהצבור צריכין להם מפסיעין על ראשי העם כו' יצא לצורך נכנס ויושב במקומו פירוש לצורך העם ובתוספתא גרסינן בהדיא יצא לצורך העם: רבא אמר משתגיע לעונת נדרים. ואם תאמר דבפרק יוצא דופן (נדה מו. ושם) קאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין ומסיק כי קאמר רבא למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה אלמא קטנה לא חלצה ואר''ת דרבא איירי הכא אליבא דרבי יוסי אבל איהו גופיה סבר עד שתביא שתי שערות והא דמסיק הכא והלכתא עד שתביא שתי שערות סיומא דמילתא הוא ובפרק התקבל (גיטין סה. ושם) דקאמר רבא גבי שלש מדות בקטן הגיע לעונת נדרים נדרו נדר והקדשו הקדש וכנגדן בקטנה חולצת מדה זו עושה אליבא דרבי יוסי ועוד דר''י הוכיח שם מכח ההיא דמי שמת (ב''ב קנה.) דרבה גרס ולא רבא: לכתחלה בעי חמשה. מכאן יש ללמוד דאין צריך חמשה אפי' לכתחלה ומיהו לפרסומי מילתא עבדינן בחמשה: רבי שמעון ורבי יוחנן הסנדלר מכשירים בשנים. ולאו דוקא שנים אלא לשון עדות בעלמא נקט שנים ובקונטרס ל''ג שנים: ובא מעשה לפני ר' עקיבא בבית האסורין. וא''ת והא במתני' משמע בהדיא שחלצה בבית האסורין דקתני מעשה שחלצה בינו לבינה בבית האסורין ובא מעשה לפני רבי עקיבא ויש לומר דבהרבה ספרים גרסי' בא מעשה לפני ר' עקיבא בלא וי''ו וקאי נמי בבית האסורין ארבי עקיבא ואם תאמר והיכי פשיט שהמעשה בא לפני רבי עקיבא בבית האסורין ולא בא אבראי ויש לומר דיודע הגמרא שבא לפניו בבית האסורין כדאמר בירושלמי רבי יוחנן הסנדלר עבר קומי חבושין דרבי עקיבא היה מכריז ואמר מאן בעי מחטין ומאן בעי צנורין חלצה בינו לבינה מהו אדיק ליה רישיה מן כוותיה אמר ליה אית לך כושין אית לך כשר:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר