סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא מַלְיָא אֲבָל זֶרַע אֵין לָהּ דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא סְרִיקָא אֵימָא לָא צְרִיכָא
[סִימָן (אָמַר לֵיהּ) לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיהָ בְּמִיתָה נַעֲשֶׂה וְלֹא נַעֲשֶׂה בְּוָלָד יִבֻּם וּתְרוּמָה יִבּוּם וּתְרוּמָה סִימָן]
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּאסְקַרְתָּא לְרָבָא לֹא נַעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן יִבּוּם מִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹסְלָהּ מִן הַתְּרוּמָה לֹא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים
תַּלְמוּד לוֹמַר דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם
וְנַעֲשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה מִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים מָקוֹם שֶׁעָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹסְלָהּ מִן הַתְּרוּמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים תַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶרַע אֵין לָהּ וְהָא אֵין לָהּ
וְנַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְעִנְיַן יִבּוּם מִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי מָקוֹם שֶׁעָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן יִבּוּם אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי תַּלְמוּד לוֹמַר וּבֵן אֵין לוֹ וְהָא אֵין לוֹ
וְלֹא נַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לִתְרוּמָה מִקַּל וְחוֹמֶר מָה בִּמְקוֹם שֶׁעָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם לֹא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי תַּלְמוּד לוֹמַר אֵין לָהּ וְהָא יֵשׁ לָהּ
הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ מוּתָּרוֹת
מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ מֵת בַּעְלִיךְ וְנִיסֵּת וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה
וְאֵין לָהּ כְּתוּבָּה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה וְאִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה תַּחְזִיר
וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמֵּא לָהּ וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִים לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ
הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה וְאֵין יוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין אֶת כְּתוּבָּתָהּ וְאִם מֵתוּ אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ וְאֵין הַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר
וְאִם נִיסַּת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין תֵּצֵא וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן
לֹא נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין תֵּצֵא וְחַיֶּיבֶת בְּקׇרְבָּן יִפָּה כֹּחַ בֵּית דִּין שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקׇּרְבָּן הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לִינָּשֵׂא וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה חַיֶּיבֶת בְּקׇרְבָּן שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִינָּשֵׂא
גְּמָ' מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא נִשֵּׂאת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין אֶלָּא בְּעֵדִים מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין וּבְעֵד אֶחָד אַלְמָא עֵד אֶחָד נֶאֱמָן
וּתְנַן נָמֵי הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד וְאִשָּׁה מִפִּי אִשָּׁה וְאִשָּׁה מִפִּי עֶבֶד וּמִפִּי שִׁפְחָה אַלְמָא עֵד אֶחָד מְהֵימַן
וּתְנַן נָמֵי עֵד אֶחָד אוֹמֵר אָכַלְתָּ חֵלֶב וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָכַלְתִּי פָּטוּר טַעְמָא דְּאָמַר לֹא אָכַלְתִּי הָא אִישְׁתִּיק מְהֵימַן אַלְמָא עֵד אֶחָד מְהֵימַן מִדְּאוֹרָיְיתָא
מְנָא לַן דְּתַנְיָא אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ וְלֹא שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ אֲחֵרִים יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁוֹ יְהֵא פָּטוּר תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ הוֹדַע אֵלָיו מִכׇּל מָקוֹם
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דַּאֲתוֹ תְּרֵי וְלָא קָא מַכְחִישׁ לְהוּ קְרָא לְמָה לִי אֶלָּא לָאו חַד וְכִי לָא קָא מַכְחִישׁ לֵיהּ מְהֵימַן שְׁמַע מִינַּהּ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן וּמִמַּאי דְּמִשּׁוּם דִּמְהֵימַן דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא שָׁתֵיק וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דָמְיָא
תֵּדַע דְּקָתָנֵי סֵיפָא אָמְרוּ שְׁנַיִם אָכַלְתָּ חֵלֶב וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָכַלְתִּי פָּטוּר רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב אָמַר רַבִּי מֵאִיר קַל וָחוֹמֶר אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל
אָמְרוּ לוֹ מָה אִם יִרְצֶה לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי רֵישָׁא

רש"י

סריקא. ריקה כמו אילן סרק (ב''ב דף כז:): ולא נעשה מתים כחיים. ותחזור לזיקה אם ימות בנה לאחר זמן: דרכיה דרכי נועם. וזו שהיה לה בן ולא נזקקה ליבם וניסת לשוק ומת בנה אם תאמר תחלוץ הרי היא מתגנה על בעלה הילכך על כרחך בן אין לו בשעת מיתה קאמר והרי יש לו: מתני' האשה באו ואמרו לה כו': בעד אחד כדדייקינן בגמרא מסיפא: תצא מזה ומזה. כשאר אשת איש שזינתה דהך לאו אנוסה היא ואע''ג דהימנוהו רבנן לעד אחד באשה משום עיגונא טעמא מאי משום דהיא גופא דייקא עד דידעה בקושטא ומינסבא והא דלא דייקא קנסי לה: וצריכה גט מזה ומזה. אם תרצה להנשא לאחר וטעמא דבעיא גט משני מפרש בגמרא: מזונות. ואפילו מה שלותה ואכלה תחתיו: בלאות. ואפילו שחיקת בגדים שהיו לה לא תוציא משם: והולד ממזר מזה ומזה. אם ילדה משני ממזר גמור ואם שוב החזירה ראשון וילדה לו הוי ממזר מדבריהם: נפסלה מן הכהונה. משום זונה: מן המעשר. קנסא וכן תרומה דרבנן: יורשין כתובתה. בגמרא פריך כתובה מאי היא: חולצין. אחיו של ראשון מדאורייתא חולץ ורבנן גזור דלא לייבם ואחיו של שני חולץ מדרבנן משום גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה כו' כדמפרש בגמ' (לקמן פח:) גבי גט: ביאתה או חליצתה. ארישא פליג דקתני לא מייבמין: ואין הולד ממזר. אם החזירה הראשון: ניסת שלא ברשות ב''ד. שבאו שני עדים ואמרו מת בעליך וניסת מעצמה שהרי לא היתה צריכה להיתר ב''ד: מותרת לחזור לו. דאנוסה היא: ופטורה מן הקרבן. דיחיד שעשה בהוראת ב''ד פטור: שלא על פי ב''ד. אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני: גמ' הא אישתיק מהימן. ולא אמרינן חולין לעזרה קא מייתי: אי נימא תרי. אמרו לו אכלת חלב: וכי לא מכחיש ליה מהימן. אלמא עד אחד מהימן באיסור והיתר דקא מייתי חטאת אפומיה ומיתאכלא דאי לא מהימן היכי מתאכלא דלמא חולין בעזרה נינהו: ומה אם ירצה לומר מזיד הייתי. הרי זה נאמן לפטור עצמו מקרבן דאין עדים מצו להכחישו בהא הילכך אי אמר נמי לא אכלתי נאמן ומדאיפליגו בהא מכלל דרישא עד אחד אומר אכלת כו ' דדייק מינה הא אישתיק חייב דברי הכל היא:

תוספות

האשה. איידי דאיירי לעיל ביש מותרות בפסול תרומה ומעשר קתני נמי הא פירקא בתריה דאיירי נמי בהכי דקתני היתה בת לוי נפסלה מן המעשר בת כהן מן התרומה: הולד ממזר מזה ומזה. אר''י דאפילו לאחר שנתן הראשון גט הוי ממזר מן השני מידי דהוה אראשון שהולד ממזר ממנו: מכלל דרישא ברשות ב''ד ובעד אחד אלמא עד אחד מהימן מנלן. למאי דס''ד השתא דעד אחד מהימן מדאורייתא הא דקרי ליה ברשות ב''ד לפי שיש דברים שאין נאמן להם וצריכה לישאל לב''ד להתירה לינשא על פיו אבל בשנים הדבר ידוע שהיא מותרת ואע''ג דסבור עכשיו דנאמן מן התורה כמו שנים מ''מ אסורה לחזור דבעד אחד הוה לה למידק אע''פ שהאמינתו תורה: רבי מאיר מחייב. וממשכנים אותו אם אומר שלא להבי' ולא דמי לשאר חייבי חטאות דניחא להו בכפרה ולא בעי משכוני:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר