|
טקסט הדף מנוקד
הַכִּלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לֹא קְדוֹשִׁין וְלֹא מַקְדִּישִׁין
וְאָמַר שְׁמוּאֵל לֹא קְדוֹשִׁין בִּתְמוּרָה וְלֹא מַקְדִּישִׁין בְּעוֹשֶׂה תְּמוּרָה שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חַיָּיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר תַּנְיָא אָמַר רַבִּי כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ חָבְרוּ עָלַי תַּלְמִידָיו כְּתַרְנְגוֹלִים שֶׁל בֵּית בּוּקְיָא וְלֹא הִנִּיחוּנִי לִלְמוֹד אֶלָּא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵינוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָּיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר הֲדַרַן עֲלָךְ הֶעָרֵל מַתְנִי' יֵשׁ מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן מוּתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ וַאֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ וּשְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שְׁנִיָּיה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּיה לַיָּבָם אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמוּתֶּרֶת לַיָּבָם שְׁנִיָּיה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּיה לַבַּעַל אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמוּתֶּרֶת לַבַּעַל שְׁנִיָּיה לָזֶה וְלָזֶה אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה אֵין לָהּ לֹא כְּתוּבָה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת וְהַוָּלָד כָּשֵׁר וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה גְּמָ' מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי נָשָׂא לִיתְנֵי קִידֵּשׁ וְכִי תֵּימָא טַעְמָא דְּנָשָׂא דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל קִידֵּשׁ אָתֵי עֲשֵׂה וְדוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וְהָא כּוּלֵּהּ פִּירְקִין עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא וְלָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה דַּוְקָא נָשָׂא דְּשַׁוְּיַיהּ חֲלָלָהּ אֲבָל קִידֵּשׁ שַׁרְיָא לֵיהּ תַּנָּא נָמֵי רֵישָׁא נָשָׂא וְאַדְּתָנֵי מִשּׁוּם סֵיפָא לִיתְנֵי מִשּׁוּם מְצִיעֲתָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט אֶלָּא מִשּׁוּם בַּת בּוּקְתָּא דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה טַעְמָא דְּנָשָׂא דְּשַׁוְּיַיהּ חֲלָלָה אֲבָל קִידֵּשׁ שַׁרְיָא לֵיהּ מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי נָשָׂא וּמַאי אִירְיָא דְּקָתָנֵי אַלְמָנָה לִיתְנֵי בְּתוּלָה רש"יכלאים. פסול להקרבה דכתיב (ויקרא כב) שור או כשב פרט לכלאים כי יולד פרט ליוצא דופן והני חמשה יליף ר' אליעזר מקראי בתמורה בפ' יש בקרבנות דלא חייל קדושה עליהן ואע''ג דשאר פסולי הקרבה כגון רובע ונרבע מוקצה ונעבד ואתנן ומחיר חיילא עלייהו קדושת הגוף וצריכין מום קבוע ליפדות עליו ולאחר פדיון אסורין בגיזה ועבודה הני לא חיילי עלייהו אלא קדושת דמים כדיקלא בעלמא ונפדין בלא מום ומותרין בגיזה ועבודה לאחר פדיונן: לא קדושין בתמורה. לא מיבעיא תחלת הקדש דלא קדשי דאפי' בעל מום שקדם מומו להקדשו לא נחתא ליה קדושת הגוף כדאמר בבכורות בפ''ב (דף יד.) אלא אפילו אם המיר קודש בהן הני לא מקדשי דאילו בעל מום חיילא עליה קדושת הגוף ליאסר בגיזה ועבודה אף משיפדה דכתיב (ויקרא כז) טוב ברע אם המר ימירנו אפילו הכי אהני לא חיילא ואין מקדש לעשות תמורה אם הם קדושים והמיר חולין בהם אינן עושין תמורה והתם מותבינן במסכת תמורה וכי מאחר שאין קדושין היאך מקדישין אי אתה מוצא אלא במקדיש בהמה ואח''כ נטרפה במקדיש ולד ויצא דרך דופן אבל כלאים וטומטום ואנדרוגינוס שנפסלו משעת יצירתם אי אתה מוצא שיקדיש אלא בולדות קדשים שהיתה אמן קדושה ומה תקנתם ירעו ויסתאבו ויפדם ויאכלם והטרפה תקבר: של בית בוקיא. בקיאים וחריפים ואין מניחין תרנגול נכרי ביניהם: מתני' יש מותרות. כהן הדיוט שנשא את האלמנה. ה''ה לבתולה דכשמת נעשית אלמנה ואסורה לכ''ג אחיו ובגמרא פריך ליתני בתולה: אח כשר. כהן אסור לייבמה שנתחללה בביאת חלל כדילפינן מובת כהן כי תהיה לאיש זר בפ' אלמנה (לעיל סח.) וחלל מותר בכשרה: שקידש. אבל נשא נתחללה בביאתו ואסורה ליבמה הדיוט: שנייה לבעל ולא שנייה ליבם. אם אמו של בעל ולא של יבם כגון שהיו אחיו מן האב ולא מן האם: ולא פירות. אין משלם לה פירות נכסי מלוג שאכל משלה ואף על גב דקי''ל בכתובות (דף מז:) תקנו פרקונה תחת פירות נכסי מלוג שהוא אוכל כדתנן (שם דף נא.) לא כתב לה דאם תשתבאי אפרקינך חייב לפדותה שהוא תנאי ב''ד וזו אין חייב לפדותה דלא קרינן ביה ואותבינך לאנתו אפי' הכי לא ישלם לה פירות שאכל משלה כדמפרש בגמ' (לקמן דף פט.) תנאי כתובה ככתובה דמי וכי היכי דקנסוה רבנן דלא גביא מיניה כתובת נכסי צאן ברזל שהכניסה לו משלה בתורת כתובה קנסוה נמי דלא תגבה מיניה פירות שאכל בתנאי כתובה של פירקונה שהוא תנאי ב''ד שאין כתוב בשטר כתובה: ולא מזונות. לא מיבעיא היכא דיתבה תותיה דלא כייפינן ליה לזונה דהא בעמוד והוצא קאי אלא אפילו אם הלך למדינת הים ולותה ואכלה לא משלם וא''ת ה''ה לכשרה דהא קי''ל (בכתובות דף קט.) כמ''ד הניח מעותיו על קרן הצבי לאו מילתא היא ולא דמי התם קתני (שם דף קז:) מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס אשתו שלא הלוה לה כלום אלא בשביל בעלה פרנסה דהתם ממאן תבע היא לא לותה הוא לא בקש הימנו הלכך מצוה הוא דעבד אבל היכא דהלוה לה בתורת הלואה הוא תובעה והיא תובעת את בעלה ומשלם כדאמר לקמן בגמרא ושמא תתאלמן או תתגרש ותשלם משלה דתנן (ב''ק דף פז.) נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם: ולא בלאות. אם עדיין יש לה בלאות ושחקים מן בגדים שהכניסה לו אינה נוטלתן כשיוצאה דקנסוה רבנן: אלמנה לכ''ג כו'. מפרש בגמרא טעמא: גמ' מאי איריא דתני נשא. אנשא אלמנה קאי: ליתני קידש. דהא נמי מותרת לבעלה ואסורה ליבמה: דהוה ליה עשה. בתולה מעמיו יקח (ויקרא כא) ולא בעולה ולא תעשה אלמנה לא יקח (שם) ואין עשה דיבום דוחה את לא תעשה ועשה אבל קידש הדיוט בתולה אלמנה מן האירוסין ומת גם הוא באירוסין מייבם לה כ''ג דאתי עשה ודחי לא תעשה דאלמנה: והא כוליה פירקין. עשה דיבום ולא תעשה דאיסור הוא דרמו אהדדי ולא ולא אתי עשה דיבום ודחי ללאו דאיסור כגון ממזרת לישראל או ממזר לישראלית וכן חללה לכהן ומ''ט דהא נפקא לן בפ''ב (לעיל כ.) מועלתה יבמתו השערה: אבל קידש שריא ליה. ליבם הדיוט: ואדתני. נשא משום סיפא דמתני' ניתני קידש משום מציעתא דקתני כ''ג שקידש דלא מצי למיתני נשא: ה''ג אלא משום בת בוקתא. הא דתני נשא ברישא דפרקין משום בת בוקתא כלומר השנויה בצדה חלל שנשא כשרה כו': ליתני בתולה. וכשמת נעשית אלמנה: תוספותלא קדושין כו'. והא דלא חשיב נרבע ומוקצה ואתנן ומחיר משום דהנהו קדושין ומקדישין כדמוכח בתוספתא (דתמורה פ''ד): רבי אליעזר גר'. במשנתינו וכן בההיא דאין מטמא בגדים וההיא דלא קדושין ולא מקדישין בבכורות (דף מב.) ובתמורה (דף יא.): מתני' יש מותרות. פי' הר''ר יהודה בר' י''ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב ועוד אמר ר''י דנקטינהו לכולהו משום בבא דאסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן דאע''ג דמכח בעל (דמית קמייבם) לא אסרי לה איבם אע''ג דאסורות לבעליהן: מאי איריא דתני נשא כו'. בשאר מקומות אין דרך הש''ס לדקדק בזה דבפרק ד' אחין (לעיל כו.) שונה בכמה מקומות נשואין שתי אחיות והכא דייק משום דבמציעתא קידש קתני: והא כוליה פירקין לא תעשה הוא. פי' בקונטרס כגון ממזרת לישראל וחללה לכהן ואין נראה דבחללה נמי איכא עשה דקדושים יהיו אלא אאיסור ממזרות קאי שנזכר בכמה בבות: ולא אתי עשה ודחי לא תעשה. אף על גב דלאו דאלמנה אינו שוה בכל וגרע טפי מ''מ מייתי ראיה כיון דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה בלאו השוה בכל ה''ה דגזרינן אפי' שאינו שוה בכל: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|