סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם וּכְתִיב הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מְרוּבּוֹת אֲבָל בְּדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מוּעָטוֹת שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עִיבּוּרִים רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּקִידוֹת דְּאָמַר מָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה
אָמַר רַבָּה לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי מִכְּדֵי מַתְנִיתִין מַאן תַּקֵּין רַבִּי וְהָא בִּימֵי דָוִד אִימַּעוּט שְׁנֵי דִּכְתִיב יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה
וְהַאי שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת הֵימֶנָּה וְדִלְמָא אִיהִי דְּלָא זָכְיָא אִיהִי כֵּיוָן דְּלָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה לָא מִיעַנְשָׁה
אִינִי וְהָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא נְסֵיב אִיתְּתָא וְאוֹלֵיד בְּנֵי וַאֲמַר לְהוּ אִי זְכַאי הֲווֹ לִי מִקַּמַּיְיתָא הָתָם דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לְהוּ לְרַבָּנַן דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא
רַב גִּידֵּל אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַבִּי חֶלְבּוֹ אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַב שֵׁשֶׁת אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אֲחַדְתֵּיהּ סוּסְכִּינְתָּא תַּלְיוּהּ בְּאַרְזָא דְּבֵי רַב וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּהוּצָא יַרְקָא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שִׁיתִּין סָבֵי הֲוֵינָא וְכוּלְּהוּ אִיעֲקוּר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא לְבַר מֵאֲנָא דְּקַיֵּימִי בְּנַפְשַׁאי הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ
גֵּירְשָׁהּ מוּתֶּרֶת וְכוּ' שֵׁנִי אִין שְׁלִישִׁי לָא
מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא מָלָה הָרִאשׁוֹן וָמֵת שֵׁנִי וָמֵת שְׁלִישִׁי לֹא תָּמוּל דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִישִׁי תָּמוּל רְבִיעִי לֹא תָּמוּל
וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא הֵי מִינַּיְיהוּ (אַחֲרִינִיתָא) [דְּאַחֲרִיתָא]
תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע אֲחָיוֹת בְּצִפּוֹרִי שֶׁמָּלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת שְׁנִיָּה וָמֵת שְׁלִישִׁית וָמֵת רְבִיעִית בָּאת לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לָהּ אַל תָּמוּלִי
וְדִלְמָא אִי אָתְיָא שְׁלִישִׁית נָמֵי הֲוָה אָמַר לָהּ אִם כֵּן מַאי אַסְהָדוּתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְדִלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת
אָמַר רָבָא הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה לֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת מְצוֹרָעִים וְהוּא דְּאִתַּחְזַק תְּלָתָא זִימְנֵי
מַאי הֲוָה עֲלַהּ כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וּמָלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת שְׁנִיָּה וָמֵת שְׁלִישִׁית בָּאָה לְפָנָיו אָמַר לָהּ לְכִי וּמוּלִי
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי חֲזִי דְּקָשָׁרֵית אִיסּוּרָא וְסַכַּנְתָּא
סְמַךְ עֲלַהּ אַבָּיֵי וַאֲזַל נַסְבַהּ לְחוּמָה בְּרַתֵּיה דְּאִיסִי בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה דְּנַסְבַהּ רַחֲבָא דְפוּמְבְּדִיתָא וּשְׁכֵיב רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וּשְׁכֵיב וְנַסְבַהּ הוּא וּשְׁכֵיב
אָמַר רָבָא וּמִי אִיכָּא דְּעָבֵיד עוֹבָדָא בְּנַפְשֵׁיהּ כִּי הַאי וְהָא אִיהוּ דְּאָמַר אָבִין דְּסַמְכָא יִצְחָק סוּמָּקָא לָאו בַּר סַמְכָא אָבִין יֶשְׁנוֹ בַּחֲזָרָה יִצְחָק סוּמָּקָא אֵינוֹ בַּחֲזָרָה וְעוֹד אֵימַר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן מִילָה בְּנִישּׂוּאִין מִי פְּלִיגִי
אִין וְהָתַנְיָא נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וָמֵת לַשֵּׁנִי וָמֵת לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לַשְּׁלִישִׁי תִּנָּשֵׂא לִרְבִיעִי לֹא תִּנָּשֵׂא
בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי מִילָה אִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּרְפֵי דְּמָא וְאִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּקְמִיט דְּמָא אֶלָּא נִישּׂוּאִין מַאי טַעְמָא אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא מַעְיָן גּוֹרֵם וְרַב אָשֵׁי אָמַר מַזָּל גּוֹרֵם
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאֵירְסַהּ וּמִית אִי נָמֵי דִּנְפַל מִדִּיקְלָא וּמִית
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרָבָא בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יוֹסֵף הֲלָכָה כְּרַבִּי וַאֲמַר לִי אִין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וַאֲמַר לִי אִין אַחוֹכֵי אַחֵיךָ בִּי
אֲמַר לֵיהּ לָא סְתָמֵי הִיא וּפְשַׁיט לָךְ נִישּׂוּאִין וּמַלְקִיּוֹת כְּרַבִּי וְסָתוֹת וְשׁוֹר הַמּוּעָד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
נִישּׂוּאִין הָא דַּאֲמַרַן מַלְקִיּוֹת דִּתְנַן מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה בֵּית דִּין כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְכִיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים עַד שֶׁתְּהֵא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת וְסָתוֹת דִּתְנַן אֵין הָאִשָּׁה

רש"י

חוצבתם. נעשה לו זכרות: נוקרתם. נעשה לה נקבות כמו אני קרתי ושתיתי מים (ישעיה לז): אין לה ולד. קרא יתירא הוא דהא כתיב עקרה: לא שנו. דשוהה עשר שנים: שלשה עיבורים. כ''ז חדשים לימי הולד וחדש לכל עיבור ועיבור לימי טומאה וטהרה דאשה מתעברת סמוך לוסתה: שלש פקידות. שהקב''ה פוקד העקרות לשמוע תפלתן בר''ה וגוזר עליהן הריון: להני כללי. דקאמר כל דורות של עכשיו שתי שנים ומחצה שהייתן: ודלמא איהי דלא זכיא. ולא תטול כתובה: כיון דלא מיפקדא אפריה ורביה. לא איכפת לה ולא ענש לה קודשא בריך הוא על עונותיה: איני והא אמרו ליה כו'. אמתני' פריך דקתני ישא אחרת שמא לא זכה להבנות ממנה ויזכה להבנות מן השניה: סוסכינתא. חולי מעוצר השתן ואדם נעקר הימנו: כהוצא ירקא. ירוק ככף תמר: שלישי לא. דהוחזקה עקרה: הי מינייהו אחרינתא. איזו מהמשניות נשנית אחרונה דנסמוך עלה אמלתא דמר ודמר דכל חד וחד הדר משיטתיה קמייתא ונקט שיטתיה דחבריה ובתרייתא עיקר דהדור בהו מקמייתא: אמר לה אל תמולי. אלמא מתניתא קמייתא אחרינתא דהאי מעשה בסוף ימיו של רשב''ג הוה מדקא מסהיד עליה ר' יוחנן שהיה אמורא וסוף התנאים והוא ראה את המעשה: דאחיות מחזקות. דכי היכי דאשה מוחזקת בג' פעמים כך היא מוחזקת בשלש אחיותיה: נכפין. חולין: איסורא וסכנתא. שאם חזקה בשני פעמים והשלישי ניתן לדחות ממנה הויא מילה שלא בזמנה ואינה דוחה את השבת: וסכנתא. סכנת נפשות: סמך עלה אביי. על הא דרב יצחק דאמר משמיה דרבי יוחנן בתלת זימני הוא דהויא חזקה: בנפשיה. בסכנת נפשו: אבין דסמכא. מה שאמר אבין משום רבי יוחנן יש לסמוך עליו: ישנו בחזרה. חוזר על תלמודו לשון אחר מצוי כל שעה לפני רבי יוחנן ואם חזר בו רבי יוחנן משום דבר שאמר תחלה שומע אבין וחוזר גם הוא בו אבל רב יצחק אינו מצוי לפניו ופעמים ששמע דבר מרבי יוחנן ולמחר חזר בו רבי יוחנן והוא אינו יודע: דאירסה. השלישי ומת: אי נמי. דנסבה וסלק לדיקלא ונפל ומת למ''ד מעין גורם לא הוחזקה זו שהרי מעיינה לא גרם לו שימות שהרי לא מת מחולי: ה''ג בעי מיניה מרב יוסף הלכה כרבי ואמר לי אין הלכה כרשב''ג ואמר לי אין אחוכי אחיך בי. שאלתי מרב יוסף אם הלכה כרבי ואמר לי הלכה ופעם אחרת שאלתיו אם הלכה כרשב''ג ואמר לי הלכה וכמדומה אני ששחק בי: ה''ג אמר ליה סתמי הוא ופשיט לך. לא שיחק בך סתומות של משנה הן יש שסתמה כרבן שמעון בן גמליאל ויש שסתמה כרבי דאיכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני ואיכא מילתא דבעינן תלתא זימני ומשום הכי פשט לך כמר וכמר כסתומים: נישואין הא דאמרן. דסתם לן תנא דידן כרבי דקתני רשאי השני שני אין שלישי לא: כונסין אותו לכיפה. אם חזר וחטא בשלישית דמחזקינן ליה ברשיעא מתרי זימני שלקה:

תוספות

ימי שנותינו בהם שבעים שנה. אע''ג דהאי קרא בתפלת משה כתיב מסתמא דוד אמרו שמצינו שחי כך אבל משה מצינו שחי יותר: בעי מיניה מרב יוסף. אר''י דנראה ששאלו הלכה כרבי או כרשב''ג והשיבו דהלכה כשניהם: דתנן מי שלקה ושנה כו'. הקשה ה''ר משה דבהנשרפים (סנהדרין פא: ושם) מוקי לה אפילו כרשב''ג ועבירות מחזקות ואמר ר''י דאע''ג דאיכא תנא התם דאמר עבירות מחזקות מתוך לשון המשנה משמע ליה לרב יוסף דקסבר מלקיות מחזקות דנראה לו דוחק דלא נקט מי שלקה ושנה אלא לאשמועינן דאיירי בעבירה שיש בה מלקות ואפי' את''ל דקסבר עבירות מחזקות שמא סבר רב יוסף דכיפה צריכה התראה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר