|
טקסט הדף מנוקד
מַהוּ בָּתַר נִישּׂוּאִין אָזְלִינַן אוֹ בָּתַר אֵירוּסִין אָזְלִינַן
אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ מִן הַנִּשּׂוּאִין פְּסוּלוֹת מִן הָאֵירוּסִין כְּשֵׁרוֹת אֲמַר לֵיהּ לְשַׁוּוֹיֵהּ חֲלָלָה לָא קָמִיבַּעְיָא לִי דְּבִיאָה הִיא דִּמְשַׁוְּויָה חֲלָלָה כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח מַאי קִיחָה דְקִדּוּשִׁין בָּעֵינַן אוֹ קִיחָה דְנִישּׂוּאִין בָּעֵינַן אֲמַר לֵיהּ הָא נָמֵי תְּנֵיתוּהָ אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל יִכְנוֹס שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב יִקַּח אִשָּׁה הָכָא נָמֵי כְּתִיב אִשָּׁה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם וּמָה רָאִיתָ הָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ וְהָא לָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ מַתְנִי' כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא אַלְמָנָה בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת [וְלֹא יִשָּׂא אֶת מוּכַּת עֵץ] גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אַלְמָנָה לֹא יִקַּח בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵילַף אַלְמָנָה אַלְמָנָה מִתָּמָר מָה לְהַלָּן מִן הַנִּישּׂוּאִין אַף כָּאן מִן הַנִּישּׂוּאִין קָא מַשְׁמַע לַן וְאֵימָא הָכִי נָמֵי דֻּומְיָא דִּגְרוּשָׁה מָה גְּרוּשָׁה בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵירוּסִין אַף אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת תָּנוּ רַבָּנַן וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח פְּרָט לַבּוֹגֶרֶת שֶׁכָּלוּ לָהּ בְּתוּלֶיהָ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי מֵאִיר סָבַר בְּתוּלָה אֲפִילּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים מַשְׁמַע בְּתוּלֶיהָ עַד דְּאִיכָּא כׇּל הַבְּתוּלִים בִּבְתוּלֶיהָ בִּכְדַרְכָּהּ אִין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי בְּתוּלָה בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע בְּתוּלֶיהָ וַאֲפִילּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים בִּבְתוּלֶיהָ עַד שֶׁיִּהְיוּ כׇּל בְּתוּלֶיהָ קַיָּימִין בֵּין בִּכְדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה מֵתִיב רָבָא וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה בְּאִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ פְּרָט לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט הֵיכִי דָּמֵי אִלֵּימָא בִּכְדַרְכָּהּ מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם אַלְמָנָה תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ בְּעוּלָה אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וּמִשּׁוּם אַלְמָנָה אִין מִשּׁוּם בְּעוּלָה לָא רש"ימהו. לכונסה משבגרה או לא: בתר קיחה דאירוסין אזלינן. ושריא ליה או בתר נישואין אזלינן וכיון דבגרה אסירא ליה: מן האירוסין כשרות. אלמא בפסול כהונה בתר נישואין אזלינן מדלא פסיל אלמנה שנתארסה לכ''ג ומת: יכנוס. אלמא בתר אירוסין אזלינן: שאני התם דכתיב אשה. כי אם בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (דף סא.) דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס: אחת ולא שתים. תירוצא הוא אחת יש לך לרבות ולא שתים: הא אישתני גופה. בוגרת נשתנה גופה מן אירוסין לנישואין אלמנה לא נשתנית: מתני' ולא ישא את הבוגרת. פלוגתייהו מפרש בגמ': גמ ' פשיטא. אלמנה סתמא משמע: מתמר. שבי אלמנה (בראשית לח): דומיא דגרושה. ובגרושה פשיטא ליה דסתמא היא דלית לך למילף כדילפינן ג''ש באלמנה: בתולה. אי הוה כתיב בתולה יקח מקצת בתולים משמע והואי מישתרי בוגרת השתא דכתיב בתוליה מיתסרא בוגרת דמשמע דבעינן כל בתוליה: בבתוליה. בי''ת יתירא דמשמע הכי למדרש במקום בתוליה דהיינו כדרכה אם נבעלה נפסלה לכ''ג אבל בבעילה שלא כדרכה לא דלמיסר בעולה שלא כדרכה ליכא למימר מהאי קרא ולמידרש עד שיהו כל בתוליה קיימין ואפילו שלא כדרכה כדדרשינן ליה אליבא דרבי אלעזר כיון דבתולה ממעט בוגרת כ''ש בעולה שלא כדרכה הלכך כי אתא קרא למישרי אתא וכדדרשינן: ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי. אי הוה כתיב בתולה שלימה משמע ומיתסרא בוגרת השתא דכתיב בתוליה אפילו מקצת בתולים משמע לרבות בוגרת: בבתוליה. ב' יתירא משמע שתהא בבתוליה שלא אבדה מהם כלום על ידי בעילה בין כדרכה בין שלא כדרכה וכיון דאיתרבאי בוגרת להיתירא איצטריך למיסר בעולה שלא כדרכה: פסולה לכהונה. לכ''ג שמצווה על הבתולה אבל להדיוט אפילו כדרכה כשרה ואין זונה אלא הנבעלת לאסור לה: ולו תהיה לאשה. במאנס נערה בתולה כתיב: פרט לאלמנה. מן האירוסין וזה המאנס כ''ג הוא או גרושה או חלוצה מן האירוסין היא אם כהן הדיוט הוא: היכי דמי. הך ביאת אונס שבא עליה כהן גדול זה: תיפוק ליה דהויא לה בעולה. ותניא לקמן אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא: תוספותמהו בתר נישואין אזלינן. מתוך פירוש הקונטרס משמע דשמואל ידע דמיבעיא ליה אם מותר לכונסה משבגרה או לא אע''ג דמתניתין לא איירי באיסור קיחה מ''מ שמואל הוה מדמי איסור קיחה לאיסור חללה וקשה לר''י דמעיקרא פשט ליה שמואל דבתר נישואין אזלינן ובתר הכי פשט ליה דבתר אירוסין אזלינן ועוד דלא הוה ליה למימר לשוויה חללה לא קמיבעיא לי כיון דאיהו נמי ידע דלא קמיבעיא ליה אלא לענין קיחה אלא שהיה מדמה זה לזה והכי הוה ליה למימר שאני איסור קיחה מאיסור חללה ונראה לר''י דשמואל היה סבר דמיבעיא ליה אי חשיב ליה לר''מ משתמרת לביאה פסולה כיון שהקידושין היו בהיתר או לא והיה יכול להשיבו דזו ביאה כשרה היא דמותר לכנוס כדקאמר בסמוך אלא לפי דבריו שסבור דאסור לכנוס משיב לו תנינא דמן הנישואין פסולות וכיון דעיקר חללות מן הנשואין סברא הוא דבתר נישואין אזלינן אפי' הוי הקידושין בהיתר: הא לא אישתני גופה. קודם נישואין אחר שנתמנה להיות כ''ג וה''ה אם אירס בוגרת או קטנה ובגרה ואח''כ נתמנה להיות כ''ג דדוקא נתמנה ואח''כ בגרה הוא דלא יכנוס דנשתנה הגוף אחר שנתמנה וצ''ע אם אחר שנתמנה נעשית מוכת עץ או בעולה אי הוי נשתנה הגוף ולא יכנוס או לא וקצת משמע בפ''ק דקדושין (דף י.) דלא חשיבא בעולה אישתני גופה דקאמר אי תחלת ביאה קונה יכול כ''ג לקדש בביאה ואי חשוב כאישתני גופה היאך יכנוס והלא בעולה היא בשעת נישואין אם תאמר דביאה אירוסין עושה ומיהו בפ' אלו נערות (כתובות לח: ושם) חשיב בעולה שינוי הגוף גבי הא דפריך אדרבה בתולה בתולה לגזירה שוה שהרי אני קורא בה נערה אשר לא אורסה ומשני הא אישתני גופה הא לא אישתני גופה והא דאמרי' בפ' נערה בכתובות (דף מה. ושם) ודלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופה שלא בגרה התם שהיתה כבר בעולה מן הבועל לא חשיב שינוי הגוף בבעילת בעל ובעילת בועל אע''ג דהוי שינוי הגוף התם לא איירי אלא בנשתנה הגוף אחר העבירה . [וע''ע תוס' כתובות מה. ד''ה דלמא]: דומיא דגרושה. וא''ת אדרבה גרושה דומיא דאלמנה דדוקא מן הנשואין וי''ל דלחומרא מקשינן ועוד אר''י דגרושה הויא אף מן האירוסין כמו גרושה דכהן הדיוט ואע''ג דבהשולח (גיטין מא. ושם) אמרי' לא דכולי עלמא ג''ש עדיפא מהקישא שאני התם דעיקר שטר נפקא לן מגזרה שוה. [וע''ע תוס' זבחים מח. ד''ה דכ''ע]: פרט לבוגרת שכלו בתוליה. לאו דוקא כלו אלא כלומר נתמעטו קצת: אפי' מקצת בתולים. לא מצי למימר לרבי מאיר בתולה שלימה משמע בין כדרכה בין שלא כדרכה בתוליה להכשיר שלא כדרכה בבתוליה למעוטי בוגרת דלא משמע ליה למדרש מבי''ת אלא לענין שלא כדרכה בבתוליה במקום בתוליה ועוד דע''כ לר''מ בתולה מקצת בתולה דשמעינן ליה לר''מ בפרק אלמנה ניזונת (כתובות צז: ושם) דאמר מקצת כסף ככל כסף ועוד דאי אפשר דבתולה שלימה משמע למעוטי שלא כדרכה דמבתולה ליכא למעוטי שלא כדרכה דהא בקנס של נערה כתיב בתולה ואפילו הכי יש לה קנס כדאמר בפרק קמא דקידושין (דף י.) מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי וכן לענין סקילה בנערה המאורסה לא פליג רבי אלא משום דכתיב לבדו ומיהו קשה לר''י למאן דאמר בתולה שלימה משמע אמאי איצטריך גבי קנס למעוטי בוגרת תיפוק ליה מדכתיב בתולה דמשמע שלימה וכן גבי נערה המאורסה ומיהו בתולה דגבי קנס איכא למימר דאיצטריך לכדדרשינן בפרק אלו נערות (כתובות לח: ושם): אילימא בכדרכה תיפוק ליה דהויא בעולה. משמע דאסירא ליה אע''פ שהיא בעולת עצמו והא דקאמר בריש אלו נערות (שם ל. ושם) איכא בינייהו בעולה לכהן גדול היינו בעולה מאותה בעילה עצמה שנאנסה בה וכן פירש ר''ח ולא כמו שדוחק שם בקונטרס לפרש שנבעלה לאחר שלא כדרכה ועוד דא''כ הוה ליה למיפרך הניחא לר''א דאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה אלא לר''מ מאי איכא למימר: אלא לאו שלא כדרכה. משמע דמשלם קנס אביאה שלא כדרכה וכן בפ''ק דקידושין (דף י. ושם) דקאמר מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמין הקשה ריב''א מכאן על פירוש רש''י בפ' בן סורר מורה (סנהדרין עג. ושם) גבי רדף אחר חייבי לאוין ואחר חייבי כריתות דניתן להציל בנפשו ופריך ואלו נערות שיש להם קנס הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|