סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא
אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּכֹל סְפֵיקָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כְּוַדַּאי מְשַׁוֵּי לֵיהּ
דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁבָּא עַל נָשִׁים הַרְבֵּה וְאֵין יוֹדֵעַ עַל אֵיזוֹ מֵהֶן בָּא וְכֵן הִיא שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֵאֵיזֶה מֵהֶן קִבְּלָה נִמְצָא אָב נוֹשֵׂא אֶת בִּתּוֹ וְאָח נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ וְנִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מַמְזֵרִין וְעַל זֶה נֶאֱמַר וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה
וְרָבָא אָמַר לָךְ הָכִי קָאָמַר זוֹ מָה הִיא
יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה בִּמְדִינָה זוֹ וְיֵלֵךְ וְיִשָּׂא אִשָּׁה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁמָּא יִזְדַּוְּוגוּ זֶה לָזֶה וְנִמְצָא אָח נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ
אִינִי וְהָא רַב כִּי אִיקְּלַע לְדַרְדְּשִׁיר [מַכְרֵיז] וְאָמַר מַאן הָוְיָא לְיוֹמָא וְרַב נַחְמָן כִּי אִיקְּלַע לְשַׁכְנְצִיב [מַכְרֵיז] וְאָמַר מַאן הָוְיָא לְיוֹמָא
שָׁאנֵי רַבָּנַן דִּפְקִיעַ שְׁמַיְיהוּ
וְהָאָמַר רָבָא תְּבָעוּהָ לִינָּשֵׂא וְנִתְפַּיְּיסָה צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים
רַבָּנַן שְׁלוּחַיְיהוּ הֲווֹ מְשַׁדְּרִי וּמוֹדְעִי לְהוּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְרַבָּנַן יַחוֹדֵי בְּעָלְמָא הוּא דִּמְיַיחֲדִי לְהוּ דְּאָמַר מָר אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ
תָּנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשְׁתּוֹ וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ
סָפֵק וְיָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי מִיתָנָא
סָפֵק אָמַר אֲנָא בַּר מִיתָנָא הוּא וְנִכְסֵי דִּידִי (הוּא) [נִינְהוּ] וְיָבָם אָמַר אַתְּ בְּרַאי דִּידִי אַתְּ וְלֵית לָךְ וְלָא מִידֵּי בְּנִכְסֵי הָוֵי מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק וּמָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין
סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי מִיתָנָא סָפֵק אָמַר הָהוּא גַּבְרָא בַּר מִיתָנָא הוּא וְנִכְסֵי דִּידִי (הוּא) [נִינְהוּ] בְּנֵי יָבָם אָמְרִי אַתְּ (אַחֵינוּ) [אֲחוּנָא] אַתְּ וּמְנָתָא הוּא דְּאִית לָךְ בַּהֲדַן
סְבוּר רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא לְמֵימַר מַתְנִיתִין הִיא דִּתְנַן הוּא אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתָם וְהֵם יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ
וְהָכָא אִיפְּכָא הָתָם אָמְרִי לֵיהּ אַיְיתִי רְאָיָה וּשְׁקוֹל
הָכָא אֲמַר לְהוּ אַיְיתוֹ רְאָיָה וּשְׁקוּלוּ
אֲמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִי דָּמֵי הָתָם אִינְהוּ וַדַּאי וְאִיהוּ סָפֵק הָכָא אִידֵּי וְאִידֵּי סָפֵק
אֶלָּא אִי דָּמְיָא לְמַתְנִיתִין [לְהָא] דָּמְיָא לְסָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחְלוֹק בְּנִכְסֵי יָבָם גּוּפֵיהּ דְּהָתָם אָמְרִי לֵיהּ אַיְיתִי רְאָיָה דַּאֲחוּנָא אַתְּ וּשְׁקוֹל
סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחְלוֹק בְּנִכְסֵי יָבָם לְבָתַר דִּפְלַג יָבָם בְּנִכְסֵי מִיתָנָא
בְּנֵי יָבָם אָמְרִי אַיְיתִי רְאָיָה דַּאֲחוּנָא אַתְּ וּשְׁקוֹל אָמַר לְהוּ סָפֵק מָה נַפְשַׁיְיכוּ אִי אֲחוּכוֹן אֲנָא הַבוּ לִי מְנָתָא בַּהֲדַיְיכוּ וְאִי בַּר מִיתָנָא אֲנָא הַבוּ לִי פַּלְגָא דִּפְלַג אֲבוּכוֹן בַּהֲדַאי
רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב קָם דִּינָא רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר הָדַר דִּינָא
לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּאַדְמוֹן וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי דִּתְנַן מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאָבְדָה לוֹ דֶּרֶךְ שָׂדֵהוּ אַדְמוֹן אָמַר יֵלֵךְ בִּקְצָרָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ בְּמֵאָה מָנֶה אוֹ יִפְרַח בָּאֲוִיר
וְהָוֵינַן בַּהּ לְרַבָּנַן שַׁפִּיר קָאָמַר אַדְמוֹן וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהִקִּיפוּהָ אַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם מֵאַרְבַּע רוּחוֹת
אִי הָכִי מַאי טַעְמָא דְּאַדְמוֹן וְאָמַר רָבָא בְּאַרְבְּעָה דְּאָתוּ מִכֹּחַ אַרְבְּעָה וְאַרְבְּעָה דְּאָתוּ מִכֹּחַ חַד כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמָצוּ מְדַחֵי לֵיהּ
כִּי פְּלִיגִי בְּחַד דְּאָתֵי מִכֹּחַ אַרְבְּעָה אַדְמוֹן סָבַר מָצֵי אָמַר לֵיהּ מִכׇּל מָקוֹם דַּרְכַּי גַּבָּךְ הוּא וְרַבָּנַן סָבְרִי דַּאֲמַר לֵיהּ אִי שָׁתְקַתְּ שָׁתְקַתְּ וְאִי לָא מַהְדַּרְנָא שְׁטָרָא לְמָרַיְיהוּ וְלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדַיְיהוּ
לֵימָא רַבִּי אַבָּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן
וְרַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר כְּאַדְמוֹן
אָמַר לָךְ רַבִּי אַבָּא אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ כְּאַדְמוֹן עַד כָּאן לָא קָאָמַר אַדְמוֹן הָתָם אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ

רש"י

הלכתא אהלכתא. דקיימא לן משנת ר''א ב''י קב ונקי במסכת גיטין (דף סז.): קבלה. נתעברה: ונתמלא כל העולם כולו ממזרים. מספק קרו להו ממזרים: זו מה היא. לשון ספק: יתר על כן. דאפי' הכא דע''י נישואין הוה והדבר מפורסם גזר ר''א בן יעקב: מאן הויא ליומי. מי חפצה לינשא לימים שאתעכב כאן: דפקיעי. כ''ע בשמייהו וקוראין לבתו על שמו ואם יבא בנו ממקום אחר ישמע שהיא בת אביו ויפרוש: שבעה נקיים. שמא מחמת חימוד פרסה נדה בשעה שנתפייסה: שלוחייהו הוו משדרי. שבעה יומי קודם ביאתן: ממון המוטל בספק. שאין זה מוחזק בזה יותר מזה דאם זה בן המת אין ליבם בהן כלום ואם בן היבם הוא אין לו בהן כלום הלכך אין כאן מוציא מחברו להטיל עליו הראיה: ספק ובני יבם. הספק מוחזק בהן ביותר דממה נפשך אית ליה זכיה בגווייהו אבל בני יבם שמא אין להם חלק בהם שזה בן ראשון הוא וכולה שלו ומשום הכי סבור רבנן למימר היינו מתניתין בפ' נושאין על האנוסה דקתני ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון הוא לא יורש אותן לא זה ולא זה דבני ראשון מדחו ליה אצל בני אחרון ובני אחרון אצל בני ראשון והם יורשים אותו בין שניהם: והכא אמרינן איפכא. דהוא מוחזק יותר דהתם להכי מדחו ליה דאמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול והכא נמי אמר להו האי אייתו ראיה דאחוכון אנא ושקולו: מי דמי התם אינהו ודאי. שהן יודעין מכח מי הן באין לירש: אידי ואידי ספיקא נינהו. שאפילו הספק אין טוען טענת ודאי ואינו יודע מכח מי הוא בא לירש: בנכסי יבם גופיה. התם מיתוקמא מתניתין דהוא לא יורש אותן דאמרי ליה אייתי ראיה ושקול אבל בההיא דלעיל שניהם ספק ונראה בעיני דההיא מנתא דקמודו ליה שקיל ואידך הוי ממון המוטל בספק וחולקין הוא נוטל החצי ובין כולן החצי: לבתר דפלג יבם. עם ספק בנכסי מיתנא כדאמרן לעיל דחולקין: אי אחוכון אנא הבו לי מנתא גבייכו. ואי משום דשקלי אנא פלגא בנכסי מיתנא מהדרנא לכו ההוא פלגא ונחלוק הכל בשוה בין נכסי הראשון בין נכסי האחרון וכגון שהיו נכסי היבם מרובין ואביו מועטין: קם דינא. אחר שנעשה דין בנכסי המת אין זה יכול לחזור ולערער עליהם ומה שהוא שואל בנכסי היבם אמרי ליה אייתי ראיה: הדר דינא. ומהדרי ליה פלגא דנכסי מיתנא או פלג כולהו נכסי בשוה: ואבדה דרך שדהו. שהיתה שדהו מוקפת משדות אחרים והיה לו דרך על אחת מן הרוחות ואבדה ששכחו על איזה מן הרוחות היתה: ילך בקצרה. יתנו ביניהם דרך קצרה ולקמן מפרש לה: שפיר קאמר אדמון. דקסלקא דעתא שהקיפו אדם אחד מכל רוחותיו דאמר אורחיה גביה הוא: ארבעה בני אדם. דכל חד וחד מדחי ליה: דאתו מכח ארבעה. שארבעה אנשים מכרום לאלו: אי שתקת שתקת. ולא אעלה עליך בדמים יקרים:

תוספות

יחודי בעלמא הוו מיחדי. ויש כאן פת בסלו כיון שאם היה רוצה היה בא עליה וכיון שפעמים לא היה בא עליה לא מיחמדא ולא חזיא דאי לא תימא הכי גם להתיחד הוה אסור כדאמר בפ''ק דכתובות (דף ד. ושם) גבי חתן אם פרסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים ומשום נושא אשה במדינה אחרת נמי ליכא למיחש שאם היה אירע שבא עליה ונתעברה ממנו היה מוליכה עמו לעירו: וממון המוטל בספק חולקים. אפילו רבנן דסומכוס (ב''ק לה:) מודו הכא דלא שייך כאן המוציא מחבירו עליו הראיה שאין זה מוחזק יותר מזה והוי כמו הללו באין לירש והללו באין לירש דאמר במי שמת (ב''ב דף קנח:) דיחלוקו: אמר רבי אבא קם דינא. דוקא בתר דפלג אבל מקמי דפלג לא: דאמר ליה אי שתקת שתקת. פי' ולא תטול כלום ולא כמו שפירש בקונט' אי שתקת ומוזילנא לך דהא קתני יקח לו דרך במאה מנה ובפ''ק דב''ק (דף ח.) גבי מכרן לאחד כולן נכנסו תחת הבעלים והויא אשה בזיבורית אע''פ שלקח עידית באחרונה משום אי שתקת כו' ולא מצי אמרה ליה לכי תהדר כיון שאין בא להפקיע מדינא ובחד דאתי מכח חד לא מצי למימר ואי לא מזבנינא לארבעה דהא פשיטא כיון דלא אתי מכח ארבעה לא שבקינן ליה ואם תאמר וארבעה דאתו מכח חד ליהדר ההוא חד דמי קצרה וי''ל דמצי אמר ליה לא מכרתי אלא מה שיש לי בה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר