סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַתְנִי' נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה מְטַפְּחוֹת
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בְּזֶה וָזֶה לֹא מְקוֹנְנוֹת נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת
אֵיזֶהוּ עִינּוּי שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת קִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא הוּא אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כׇּל פָּנִים וְגוֹ'
גְּמָ' מַאי אֲמַרַן אָמַר רַב וַיי לְאָזְלָא וַיי לַחֲבִילָא
אָמַר רָבָא נְשֵׁי דְּשַׁכְנְצִיב אֲמַרַן הָכִי וַיי לָאָזְלָא וַיי לַחֲבִילָא וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן גּוּד גַּרְמָא מִכַּכָּא וְנִמְטֵי מַיָּא לְאַנְטִיכִי
וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן עֲטוֹף וְכַסּוֹ טוּרֵי דְּבַר רָמֵי וּבַר רַבְרְבֵי הוּא וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן שְׁייוֹל אִצְטְלָא דְמֵלָתָא לְבַר חוֹרִין דִּשְׁלִימוּ זְווֹדֵיהּ
וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן רָהֵיט וְנָפֵיל אַמַּעְבָּרָא וִיזוּפְתָּא יָזֵיף וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן אֲחַנָא תַּגָּרֵי אַזַּבְזָגֵי מִיבַּדְקוּ וְאָמַר רָבָא נְשֵׁי דְשַׁכְנְצִיב אָמְרָן מוֹתָא כִּי מוֹתָא וּמַרְעִין חִיבוּלְיָא
תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל וְגוֹ' עַד וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה דְּיִסְפֹּד יִסְפְּדוּנֵיהּ דְּיִקְבַּר יִקְבְּרוּנֵיהּ דְּיִטְעֹן יִטְעֲנוּנֵיהּ דִּידַל יְדַלּוּנֵיהּ
וְאִיכָּא דְאָמְרִי דְּלָא יְדַל יְדַלּוּנֵיהּ דִּכְתִיב כִּי טוֹב אֲמׇר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה וְגוֹ'
תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְנַחֲמוֹ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא אֲמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן דְּעוּ שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בְּאַגָּדוֹת אַל יִכָּנֵס אֶחָד מִכֶּם לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וַאֲנִי אַחֲרוֹן
פָּתַח רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר רַבּוּ עֲוֹנוֹתָיו תְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו הִטְרִיחַ רַבּוֹתָיו פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה
נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר וַאֲחֵיכֶם כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא מִצְוָה אַחַת דִּכְתִיב וַיַּקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם אֵלָיו כָּךְ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
נַעֲנָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאָמַר וְסָפְדוּ לוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אוֹתוֹ וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה אֲבִיָּה בֶּן יָרׇבְעָם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא דָּבָר אֶחָד טוֹב דִּכְתִיב בֵּיהּ יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב כָּךְ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
מַאי דָּבָר טוֹב רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא חַד אָמַר שֶׁבִּיטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ וְעָלָה לָרֶגֶל וְחַד אָמַר שֶׁבִּיטֵּל פַּרְדְּסָאוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יָרׇבְעָם אָבִיו עַל הַדְּרָכִים שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל
נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים [אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן] יִשְׂרְפוּ לָךְ וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת שֶׁהֶעֱלָה יִרְמְיָה מִן הַטִּיט כָּךְ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִימּוֹן [בְּבִקְעַת מְגִידּוֹ] וְאָמַר רַב יוֹסֵף אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמֵיהּ דְּהַאי קְרָא לָא הֲוָה יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר
בְּעִידָּנָא הָהוּא יִסְגֵּי מִסְפְּדָא בִּירוּשְׁלֶם כְּמִסְפְּדָא דְּאַחְאָב בַּר עָמְרִי דִּקְטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִימּוֹן בַּר טַבְרִימּוֹן וּכְמִסְפֵּד דְּיֹאשִׁיָּה בַּר אָמוֹן דִּקְטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִידּוֹ
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא דָּבָר אֶחָד טוֹב דִּכְתִיב וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מׇעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם כָּךְ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי כְּתִיב בֵּיהּ בְּצִדְקִיָּהוּ בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְתִיב וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמֵּת נְבוּכַדְנֶאצַּר בְּיָמָיו
וְאָמַר רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי כְּתִיב בֵּיהּ בְּיֹאשִׁיָּהוּ לָכֵן הִנְנִי אוֹסִיפְךָ עַל אֲבוֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וּכְתִיב וַיּוֹרוּ הַיּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה
אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין מְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לוֹמַר דָּבָר עַד שֶׁיִּפְתַּח אָבֵל שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַהֲדַר וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִנַּיִן לָאָבֵל שֶׁמֵּיסֵב בָּרֹאשׁ שֶׁנֶּאֱמַר אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם
יְנַחֵם אַחֲרִינֵי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק יִנָּחֵם כְּתִיב
מָר זוּטְרָא אָמַר מֵהָכָא וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים מִרְזָח נַעֲשֶׂה שַׂר לִסְרוּחִים
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מִנַּיִן לְחָתָן שֶׁמֵּיסֵב בָּרֹאשׁ שֶׁנֶּאֱמַר כְּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר מָה כֹּהֵן בָּרֹאשׁ אַף חָתָן בָּרֹאשׁ
וְכֹהֵן גּוּפֵיהּ מְנָלַן דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְקִדַּשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא קָשָׁה יְצִיאַת נְשָׁמָה מִן הַגּוּף

רש"י

מתני' בלא פירוש: גמ' לחבילא. חבלא: גוד גרמא מככא. נפלו הלחיים: נמטו מיא לאמטיכי. כלומר הדרי מיא למפרע כלפי למעלה: שייול איצטלא דמלתא. כלומר יפה מיתה כמלבוש של מילת: דשלימו זוודיה. שכלו לו מזונותיו שהוא עני: עטוף. חושך: אזבזגי. קיניה: מותא. כל אדם מת: (מרעא חבילא). מרעין חיבולייא. האיסורין הן בבית: דידל ידלוניה. כלומר מגביהין בהספד למי שמגביה קולו להספד אחרים: הטריח רבותיו. שבאין לנחמו: משמרתו. שהושיב ירבעם שלא לעלות לרגל: מעמד במרכבה. שלא יכשלו: ינחם אחרים משמע. שמנחמין יושבין בראש: סרוחים. לשון רבים: לפתוח בראש. לקרות בס''ת: ולברך. ברכת המזון:

תוספות

בלע המות'. כדי לסיים בדבר הטוב משום דמועד קטן הוא סוף סדר מועד ומה''ט מתרץ הרב רבי יעקב מאורליינ''ש הא דאתחיל סדר נשים בט''ו נשים אע''ג דאתחיל בפורענותא לא מתחיל כדאמרינן ביש נוחלין (ב''ב דף קח.) ותירץ דסומכין פורענות דמועד קטן אצל פורענות דיבמות דסמכינן פורענותא לפורענותא ונחמתא לנחמתא: צדקיהו מלך יהודה. צדיק גמור היה. אבל במקרא לא מצינו יותר כי אם שצוה להעלות ירמיהו מן הטיט: ינחם כתיב. בכתובות (דף סט:.) פירשנו בענין אחר שלא כפירוש הקונטרס דהכא: וליטול מנה יפה ראשון. פי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול כדאמרינן פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) הנותן עיניו בחלק יפה כו' מיהו נראה לי דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה ואע''פ שאומרים בפ' הזרוע (חולין קלג.) ונתן ולא שיטול מעצמו אין זה לוקח מתנות כי אם רואה שפיר מה שהוא רוצה ואומר ליתן לו: [וע' תוס' גיטין נט: בד''ה וליטול מנה]:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר