סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁכְּבָר נִתְעַסְּקוּ בּוֹ בָּרֶגֶל כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כׇּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֵבֶל רֶגֶל מַפְסִיקוֹ וְכׇל שֶׁהוּא מִשּׁוּם עִסְקֵי רַבִּים אֵין רֶגֶל מַפְסִיקוֹ
קְבָרוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּסוֹף הָרֶגֶל מוֹנֶה שִׁבְעָה אַחַר הָרֶגֶל אַרְבָּעָה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים רַבִּים מִתְעַסְּקִין בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים אֵין רַבִּים מִתְעַסְּקִין בּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְעַסְּקוּ [בּוֹ] בָּרֶגֶל וְרֶגֶל עוֹלֶה לוֹ
מַאי לָאו אַסֵּיפָא לָא אַרֵישָׁא
אֵיתִיבֵיהּ רֶגֶל עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים כֵּיצַד קְבָרוֹ בִּתְחִילַּת הָרֶגֶל מוֹנֶה שִׁבְעָה אַחַר הָרֶגֶל ומְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וַעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו עוֹשִׂין בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵין רַבִּים מִתְעַסְּקִין בּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְעַסְּקוּ בּוֹ בָּרֶגֶל וְרֶגֶל עוֹלֶה לוֹ תְּיוּבְתָּא
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ קְבָרוֹ בָּרֶגֶל וְכֵן אוֹרִי לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי פְּדָת בְּרֵיהּ אֲפִילּוּ קְבָרוֹ בָּרֶגֶל
תָּנוּ רַבָּנַן קִיֵּים כְּפִיַּית הַמִּטָּה שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם הָרֶגֶל אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ אַחַר הָרֶגֶל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה יָמִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וּלְרַב הוּנָא אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת רָבָא אָמַר הֲלָכָה כְּתַנָּא דִּידַן דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה
רָבִינָא אִיקְּלַע לְסוּרָא דִפְרָת אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבָא לְרָבִינָא הִלְכְתָא מַאי אֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד וַאֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת
יָתֵיב רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ מִנַּיִן לַאֲבֵילוּת שִׁבְעָה דִּכְתִיב וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל מָה חַג שִׁבְעָה אַף אֲבֵילוּת שִׁבְעָה
וְאֵימָא עֲצֶרֶת דְּחַד יוֹמָא הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה מִנַּיִן לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד דִּכְתִיב וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְאַשְׁכְּחַן עֲצֶרֶת דְּאִיקְּרִי חַד יוֹמָא חַג
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁמוּעָה קְרוֹבָה נוֹהֶגֶת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה וְאֵיזוֹ הִיא רְחוֹקָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים רְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַחַת שְׁמוּעָה קְרוֹבָה וְאַחַת שְׁמוּעָה רְחוֹקָה נוֹהֶגֶת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יָחִיד מֵקֵיל וְרַבִּים מַחְמִירִין הֲלָכָה כָּרַבִּים חוּץ מִזּוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מֵקֵיל וַחֲכָמִים מַחְמִירִין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּקֵיל בְּאֵבֶל
רַב חֲנִינָא אַתְיָא לֵיהּ שְׁמוּעָה דַאֲבוּהּ מִבֵּי חוֹזָאֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד רַב נָתָן בַּר אַמֵּי אֲתָא לֵיהּ שְׁמוּעָה דְּאִימֵּיהּ מִבֵּי חוֹזָאֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אָמְרוּ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד
אֵיתִיבֵיהּ בַּמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּחֲמִשָּׁה מֵתֵי מִצְוָה אֲבָל עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים
אֲמַר לֵיהּ יְחִידָאָה הִיא וְלָא סְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה וּמֵת אָבִיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק בְּגִינְזַק וְהוֹדִיעוּהוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּבָא וְשָׁאַל אֶת אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה וּזְקֵנִים שֶׁעִמּוֹ וְאָמְרוּ נְהוֹג שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים וּכְשֶׁמֵּת בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֲחִיָּיה בַּגּוֹלָה יָשַׁב עָלָיו שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים
אִינִי וְהָא רַב בַּר אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא דְּהוּא בַּר אֲחָתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא כִּי סְלֵיק לְהָתָם אֲמַר לֵיהּ אַבָּא קַיָּים

רש"י

כל שהוא משום אבל רגל מפסיקו. שצריך להשלימו אחר הרגל כיון דכי ישב שני ימים לפני הרגל צריך להשלים ולישב חמשה ימים אחר הרגל: כל שהוא משום עסקי רבים. כלומר תנחומי רבים אין רגל מפסיקו [כדי] שיהא צריך להשלים ולעסוק בו אחר הרגל אלא מתעסקין בו ברגל: ארבעה ימים הראשונים. של אחר הרגל רבים מתעסקים בו ומשלימין לשלשה שנתעסקו ברגל שכבר נתעסקו בו ברגל שלשה ימים: ורגל. עולה. למנין שלשים: מאי לאו אסיפא. הא דתני דרגל עולה למנין שלשים היינו אסיפא אקברו ברגל ותיפשוט מינה דכי קברו ברגל עולה למנין שלשים וקשיא לרבא דאמר אינו עולה: לא ארישא. קא מהדר אקברו שני ימים קודם הרגל רגל עולה לו למנין שלשים דהתם ודאי עולה לו הואיל וכבר התחיל באבילות אבל קברו ברגל לא ידענא: בתחילת הרגל. ביום ראשון של רגל וקשיא לרבא: שכבר נתעסקו ברגל. כל שבעה: אפילו קברו ברגל. רגל עולה למנין שלשים ולא מיבעיא קברו קודם הרגל: תנא דידן. היינו תנא (דברייתא): במה דברים אמורים . שאינה נוהגת אלא יום אחד: אלא חמשה. מהני שבעה מתי מצוה דכתיב בקרא (ויקרא כא) בנו ובתו אחיו ואחותו ואשתו: יחידאה היא . ולא ר' עקיבא דלר''ע לא שנא אביו ואמו לא שנא שאר קרוביו: בגינזק. מקום: רב בר אחוה דר' חייא דהוא בר אחתיה דר' חייא. דרבי אחא מכפרי נשא לאה והוליד ממנה אייבו מתה ונשא רחל ולה בת מאיש אחר וממנה נולד רבי חייא ונשא אייבו הבת ונולד להן רב ונמצא רב בר אייבו בר אחוה דרבי חייא מאבוה ובר אחתיה מאמיה: כי סליק. רב מעירו דבבל לא''י שהיה רבי חייא שם: א''ל. רבי חייא לרב: אבא קיים. ר''ל אייבו אביך קיים הוא:

תוספות

שכבר נתעסקו בו ברגל. תנחומין וברכה בשורה והרי''ט דפירש לענין הבראה חולק על מחזור ויטר''י שפירש בשם רש''י שהיה אומר שאין עושים הבראה ברגל הואיל וליכא אבילות ולאחר הרגל נמי לא יעשוה הואיל ובטלה סעודה ראשונה פי' דמספקא ליה לרש''י אי הבראה במועד אי לאחר המועד דשמא הבראה אינו עסקי רבים הואיל ויחיד יכול לעשות ועל הבראה פירש לקמן כל יום ראשון אסור לאכול משלו אפי' אוכל שתי פעמים ביום דהא לא קאמר גמרא סעודה ראשונה אלא יום ראשון: שלשה ימים אחרונים אין רבים מתעסקין בו. פירש בתוספות דהוא הדין דמלאכתו נעשית ע''י אחרים: אמר רבי יוחנן אפילו יום אחד אפי' שעה אחת. קשיא לי דהא אית ליה לר' יוחנן הלכה כסתם משנה: מה חג שבעה. ובירושלמי דייק אימא שמונה כשמונה דחג ומשני שמיני רגל בפני עצמו הוא ומויעש לאביו אבל שבעת ימים (בראשית נ) לא מצי לאתוי דהתם קודם קבורה היה ובירושלמי משני דאין למידין מקודם מתן תורה והתם בירושלמי מייתי קראי טובא: כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין. והוא הדין יחיד מחמיר ורבים מקילין הלכה כרבים ומשום דהכא איירי ביחיד מקיל נקיט הכי וכל מקום לאו דוקא דבהרבה מקומות פוסק כדברי היחיד והיכא דאתמר אתמר ועוד דבעירוב אומר הלכה כדברי המקיל אפי' לגבי רבים מיהו התם היינו ריב''ל ולא רבי יוחנן פר' מי שהוציאוהו (עירובין מו.): יחידאה היא. ואף על גב דלעיל נקיט וחכ''א: אייבו קיים. עדיין לא השיבותיך על אייבו כך פי' בקונטרס וקשה שהיה לר' חייא לומר אמך קיימת ולא אימא דמשמע אמו של ר' חייא ועוד דרב היה לו להשיב אבא ולא היה לו לקרות אביו בשם אייבו ונראה שר''ח גורס א''ל אבא קיים א''ל אבא קיים אימא קיימת א''ל אימא קיימת פירש ר' חייא היה שואל על אביו ואמו ורב היה משיב לו על אביו ואם שלו ואין לנו להקשות מה לנו לומר דרב בר אחוה דרבי חייא ובר אחתיה בשלמא לפירוש ראשון הביאו לומר מה היה חושש ר' חייא על אביו ועל אמו של רב כי לפירוש זה נמי י''ל דהוצרך יפה שלא תאמר מה היה לו לרב להשיב על אביו ואמו שלו כמו כן היה לו להשיב שאר בני אדם קיימין אבל השתא קמ''ל שהיה משיב לו לפי שהיה אחיו של ר' חייא ונוח לו להשמיעו חדשות טובות דלא לימא צא ובשר לקרובים כדאמרינן בריש פסחים (דף ג: ושם) צא ובשר לסוסים ולחמורים וי''ג אמר . ליה אבא קיים אמר ליה אימא קיימת א''ל אימא קיימת אמר ליה אבא קיים וכפר''ח וכענין שפירש ר''ח לגירסת ר''ח ורבי חייא היה שואל על אביו ואמו שלו והוא משיב על אביו ואמו של עצמו ומה שלא היה משיב לו כמו גירסת ר''ח שאם היה משיב לו אבא קיים כשהיה שואל על אביו שלו משום דהוה משמע שהיה משיב לו על אביו של רבי חייא שהיה רגיל לקרות אבי אביו אבא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר