סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הַסְּפָרִים הָנֵי אִין כְּלֵי פִשְׁתָּן לָא
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַתְנִיתִין אֲפִילּוּ דִּשְׁאָר מִינֵי אָמַר בַּר הִידְיָא לְדִידִי חֲזֵי לִי יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה דְּמַפְּקִי לַהּ מְשִׁיכְלֵי דְּמָנֵי כִּיתָּנָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא
מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי מַאן לֵימָא לַן דִּבְרָצוֹן חֲכָמִים עָבְדִי דִּלְמָא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים עָבְדִי
מַתְנִי' וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד קִדּוּשֵׁי נָשִׁים וְגִיטִּין וְשׁוֹבָרִין דְּיָיתֵיקֵי מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין אִיגְּרוֹת שׁוּם וְאִיגְּרוֹת מָזוֹן
שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵיאוּנִים וּשְׁטָרֵי בֵירוּרִין גְּזֵרוֹת בֵּית דִּין וְאִיגְּרוֹת שֶׁל רְשׁוּת
גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל מוּתָּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁמָּא יִקְדְּמֶנּוּ אַחֵר לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד קִדּוּשֵׁי נָשִׁים
מַאי לָאו שְׁטָרֵי קִדּוּשִׁין מַמָּשׁ לָא שְׁטָרֵי פְסִיקָתָא וְכִדְרַב גִּידֵּל אָמַר רַב
דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ כַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִתְּךָ כָּךְ וְכָךְ עָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ קָנוּ הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנִּקְנִין בַּאֲמִירָה
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת וְלֹא מְיַבְּמִין מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ הָא לְאָרֵס שָׁרֵי
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא לְאָרֵס דְּלָא קָעָבֵיד מִצְוָה אֶלָּא אֲפִילּוּ לִישָּׂא נָמֵי דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה אָסוּר
תָּא שְׁמַע דְּתָנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל מְאָרְסִין אֲבָל לֹא כּוֹנְסִין וְאֵין עוֹשִׂין סְעוּדַת אֵירוּסִין וְלֹא מְיַבְּמִין מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ שְׁמַע מִינַּהּ
וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁמָּא יִקְדְּמֶנּוּ אַחֵר וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּכׇל יוֹם וְיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי
אֶלָּא שֶׁמָּא יִקְדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים
כִּי הָא דְּרָבָא שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּבָעֵי רַחֲמֵי וְאָמַר תִּזְדְּמֵן לִי פְּלָנִיתָא אֲמַר לֵיהּ לָא תִּיבְעֵי רַחֲמֵי הָכִי אִי חַזְיָא לָךְ לָא אָזְלָא מִינָּךְ וְאִי לָא כָּפְרַתְּ בַּה' בָּתַר הָכִי שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר אוֹ אִיהוּ לֵימוּת מִקַּמַּהּ אוֹ אִיהִי תְּמוּת מִקַּמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תִּיבְעֵי עֲלַהּ דְּמִילְּתָא
הָכִי אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִצְטְרוֹבִילִי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ מִן הַתּוֹרָה דִּכְתִיב וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר מִן הַנְּבִיאִים דִּכְתִיב וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא מִן הַכְּתוּבִים דִּכְתִיב בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת
וְאָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִצְטְרוֹבִילִי וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִצְטְרוֹבִילִי אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ וְאִם לֹא עָשָׂה כּוּלּוֹ עָשָׂה מִקְצָתוֹ וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְצָתוֹ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ רָאָה אֲחֵרִים שֶׁעָשׂוּ וְשָׂמַח
מֵתִיב רַבִּי יַעֲקֹב וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם הָתָם לְהַכְעִיס הוּא דַּעֲבוּד
תָּא שְׁמַע וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד קִינֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דַּעֲבוּד
תָּא שְׁמַע אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ וְאָמַר רַב פָּפָּא לְדִידִי חַשְׁדוּן וְלָא הֲוָה בִּי
לָא קַשְׁיָא הָא בְּקָלָא דְּפָסֵיק הָא בְּקָלָא דְלָא פָּסֵיק וְקָלָא דְלָא פָּסֵיק עַד כַּמָּה אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם דּוֹמֵי דְמָתָא יוֹמָא וּפַלְגָא
וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא פְּסַק בֵּינֵי בֵּינֵי אֲבָל פְּסַק בֵּינֵי בֵּינֵי לֵית לַן בַּהּ וְכִי פְּסַק בֵּינֵי בֵּינֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא פְּסַק מֵחֲמַת יִרְאָה אֲבָל פְּסַק מֵחֲמַת יִרְאָה לָא
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הָדַר נָבֵט אֲבָל הָדַר נָבֵט לָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אוֹיְבִים אֲבָל אִית לֵיהּ אוֹיְבִים אוֹיְבִים הוּא דְּאַפְּקוּהּ לְקָלָא
מַתְנִי' אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל הֲרֵי זֶה יִכְתּוֹב
אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת בַּמּוֹעֵד וְאֵין מַגִּיהִין אוֹת אַחַת אֲפִילּוּ בְּסֵפֶר עֶזְרָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹתֵב אָדָם תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ

רש"י

כלי פשתן. דלא נפיש טירחא: מטפחות הספרים. של פשתן: הני אין. אבל שאר כלי פשתן לא: אפילו דשאר מיני. כלומר מטפחות דשאר מינין כגון דצמר אע''ג דנפיש טירחא שרי לכבס אבל שאר כלים דשאר מינין לא אבל כלי פשתן שרי לכבס: משיכלי. ספלים: מתני' קדושי נשים. שכתב בשטר הרי את מקודשת לי דאשה נקנית בשטר: דייתיקי. שטר צוואה: פרוזבולין. שכותב מלוה בשטר שאינו משמט ולא משמיט ליה שמיטה: איגרות שום. בכך שמו בית דין שדה זו ונתנו לאחים כך וכך נגדו: איגרות מזון. פלוני קבל לזון בת אשתו: שטרי בירורים. ביררו ב''ד חלק זה לזה וחלק זה לזה: גזרות ב''ד. פסקי דינין: ואיגרות של רשות. צווי וקיום של שלטון: גמ' כדרב גידל. שכותב תנאי זה בשטר: ניקנין באמירה. בלא קנין: דקא עביד מצוה. דעוסק בפריה ורביה: כפרת בה'. באמנה דקאמר דלא מסייע צלותא כלום הואיל ולא מזמנה ליה כלומר השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מילתא: אמר. אי לא מנסבא או איהי תמות מקמאי דלא איחזי כד מנסבא לאחר ואצער בה: או איהו. עצמו ימות מקמי דתינסבא איהי לאידך ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא: נחשד בדבר. עבירה: להכעיס עבוד. וידעי דלא היה: בקלא דפסיק. לא היה ביה: קלא דלא פסיק. היה ביה: דומי. חשד כמו לא ישא בת דומה (סוטה דף כז.): אבל הדר נבט. דבתר דפסיק התחיל קלא נבט נשמע דמיון כמו במסכת תענית (דף ד.) האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא כיון דנבט נבט ופי' זה וזה לשון צמח: מתני' ואם אינו מאמינו. המלוה ללוה: או שאין לו מה יאכל. לסופר: אפילו בספר עזרא. ספר תורה של עזרא ואני שמעתי עזרה בה' ופי' ספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה: לעצמו. לקיים זה המצוה אבל לצבור למכור דדרך שכירות הוה חשיב מלאכה כדאמרינן לעיל (דף יב.) אונכרא דכיון דלאו אגרא קשקיל שרשויי בעלמא הוא ושרי:

תוספות

. הספרים. פירוש להסתפר ובמסתפר לכל אותם שהתירו חכמים וי''ג הספרים ומטפחת. הספגנין ובירושלמי קאמר עלה מטפחת הספרים [אין] מכבסין אותן במי רגלים מפני הכבוד ואין נראה לי להביא ראיה דאיירי בכתבי הקדש דאפילו דאיירי באומן המספר שייך כבוד המסתפרים שנותנין אותן בפניהם וכשמסתפרין אין כבוד להם במטונפין: העולים מטומאה לטהרה. במצורע איירי דהא מצורע אסור לכבס כדאמר לעיל (דף טו.) ומסופק אם נאמר כן בעולה מטומאת מת ונבילה שצריך לכבס בגדיו או אמרינן דוקא מצורע הואיל ואסור לכבס כל בגדיו שלו מיהו מה שפירש דבמצורע איירי קשיא לן אי אמרינן דמצורע אינו נוהג צרעתו ברגל א''כ מאי איריא עולים מטומאה לטהרה אפילו בימי צרעתו נמי מותר לכבס ברגל דלא מצי למימר לא מיבעיא קאמר כדלעיל (דף יד:) דאם כן לא שייך שמא ישהו קרבנותיהן דבשלמא גילוח הוא בשעת קרבן אבל כיבוס לא שייך לקרבן ויש לומר דכיבוס נמי שייך לקרבן: מתקיף לה אביי מאן לימא לן. ואע''ג דאביי גופיה שני לעיל מתני' אליבא דרבי יוחנן אינו סובר כן: ואלו כותבין במועד. נראה דכל הני הוו דבר האבד פן ימות הנותן או העדים או ב''ד או ילכו למדינת הים: ואיגרות רשות. בירושלמי מפרש פריסת שלום ויש מפרשים ציווי השלטון כמו אל תתודע לרשות (אבות פ''א מ''י): אין כותבין שטרי חוב. פירשו בתוספות הוא הדין שטר מכירה דהא בהדי אלו כותבין במועד לא חשיב שטר מכירה ולי נראה דהא דלא קתני משום דאין כותבין שטר מכירה אלא על הקרקע ואמרינן לעיל (דף יג.) אין מוכרין בתים אלא לצורך המועד ולצורך המועד פשיטא דשרי והוא הדין אם מכר קודם המועד ועתה רוצה לכתוב דשרי במועד דהא נמי דבר האבד רק אם היה לו אונס ולא יכול לכתוב קודם המועד: הן הן דברים הנקנין באמירה. בפ' הנושא (כתובות דף קב:) מפורש:. ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר. תימה לי אמאי לא משני הא בזוג שני הא בזוג ראשון כדמשני פרק שני דסנהדרין (דף כב.) ובפרק קמא דסוטה (דף ב. ושם):

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר