סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשּׁוּם דְּאָפְכִי לְהוּ
תָּנוּ רַבָּנַן פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה גּוֹלֵל וּמְבָרֵךְ וְחוֹזֵר וּפוֹתֵחַ וְקוֹרֵא דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ וְקוֹרֵא
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר כִּדְעוּלָּא דְּאָמַר עוּלָּא מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יְסַיֵּיעַ לַמְתוּרְגְּמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה הָכָא נָמֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּרָכוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה
וְרַבִּי יְהוּדָה תַּרְגּוּם אִיכָּא לְמִיטְעֵי בְּרָכוֹת לֵיכָּא לְמִיטְעֵי
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב מַתְנָה הֲלָכָה פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ וְקוֹרֵא וְלֵימָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּאָפְכִי לְהוּ
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב מַתְנָה הַלּוּחוֹת וְהַבִּימוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה
אָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ עַל הַתֶּפֶר
וְאָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה גּוֹלְלוֹ מִבַּחוּץ וְאֵין גּוֹלְלוֹ מִבִּפְנִים
וּכְשֶׁהוּא מְהַדְּקוֹ מְהַדְּקוֹ מִבִּפְנִים וְאֵינוֹ מְהַדְּקוֹ מִבַּחוּץ
וְאָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲשָׂרָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם גּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה הַגּוֹלְלוֹ נוֹטֵל שְׂכַר כּוּלָּן דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עֲשָׂרָה שֶׁקָּרְאוּ בַּתּוֹרָה הַגּוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה קִיבֵּל שְׂכַר כּוּלָּן שְׂכַר כּוּלָּן סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא קִיבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כּוּלָּן
וְאָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל שֶׁנֶּאֱמַר וְאׇזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר וְהָנֵי מִילֵּי דְּשָׁמַע קָל גַּבְרָא בְּמָתָא וְקָל אִיתְּתָא בְּדַבְרָא וְהוּא דְּאָמַר הֵין הֵין וְהוּא דְּאָמַר לָאו לָאו
וְאָמַר רַבִּי שְׁפַטְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַקּוֹרֵא בְּלֹא נְעִימָה וְשׁוֹנֶה בְּלֹא זִמְרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חוּקִּים לֹא טוֹבִים וְגוֹ'
מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי מִשּׁוּם דְּלָא יָדַע לְבַסּוֹמֵי קָלָא מִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם קָרֵית בֵּיהּ אֶלָּא כִּדְרַב מְשַׁרְשְׁיָא דְּאָמַר שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר אַחַת וְאֵין נוֹחִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חוּקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם
אָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הָאוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה עָרוֹם נִקְבָּר עָרוֹם עָרוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא נִקְבָּר עָרוֹם בְּלֹא מִצְוֹת
בְּלֹא מִצְוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי נִקְבָּר עָרוֹם בְּלֹא אוֹתָהּ מִצְוָה
אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי רַבָּה מוּטָב תִּיגָּלֵל הַמִּטְפַּחַת וְאַל יִגָּלֵל סֵפֶר תּוֹרָה
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין אוֹתָן כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ תָּנוּ רַבָּנַן מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת הִלְכוֹת חַג בֶּחָג
הֲדַרַן עֲלָךְ בְּנֵי הָעִיר וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מְגִילָּה

רש"י

משום דאפכי להו. דרבי מאיר לדרבי יהודה ודרבי יהודה לדרבי מאיר: איכא למיטעי. ואומר תרגום כתוב בתורה ואתו למיכתב תרגום בתורה: אבל ברכות. הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה: הלוחות. לא ידעתי מה הן ויש מפרשין הן העשוין לספרים שלנו שאינן עשוין בגיליון: בימה. שהיו עושין למלך בפרשת המלך כדאמרינן במסכת סוטה (מא.): יעמידנו על התפר. כנגד התפר ששם ראוי להדקו יפה: הגולל ספר תורה. מענין לענין והוא יחיד וספר תורה מונח לו על ברכיו גוללו מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו ויגול מצד חוץ לצד פנים שאם יאחוז עמוד הפנימי ויגול לצד החוץ יתפשט החיצון ויפול לארץ: וכשהוא מהדקו. כשגמר מלגלול ובא להדקו יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו שמצוה להראות את [הכתב אל] העם כשמהדקו במסכת סופרים: עשרה שקראו. שנאספו וקראו השלישי או השביעי כחוק היום ולפי שאין קורין בתורה פחות מעשרה נקט י' שקראו בתורה: משתמשין בבת קול. אם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך אחריו ואין כאן משום ניחוש: קל גברא במתא. קול שאינו מצוי הוא ובת קול באה אליו: והוא דאמר הין הין או לאו לאו. שנכפל שתי פעמים: נעימה. כגון טעמי המקראות: ערום. בלא מטפחת סביב ספר תורה: ואל יגלול ספר תורה. בתוך המטפחת: וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת. למה הוצרך לכתוב כאן וידבר משה וכי כל המצות כולן לא אמרן משה לישראל מהו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן להודיע חוקי האלהים ותורותיו וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא:

תוספות

הלוחות והבימות אין בהן משום קדושה. פירש בערוך גליוני ספר תורה שלמעלה ושלמטה ושל בין דף לדף וקשיא דהא פרק כל כתבי (שבת דף קטז.) תנן בהדיא דמטמאין את הידים ויש לומר דהתם ר''ל כל זמן שהן מחוברין בספר תורה והכא מיירי היכא דגייז ואכתי קשה שהרי התם מיבעיא לן היכא דגייזי אי יש בהן קדושה אי לאו ואמאי לא פשיט ליה מהכא: גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים. פר''ח דקאי אקשר מטפחת כשקושר מטפחת סביב הס''ת יהא הקשר מבפנים כלפי הכתב שאם יהיה מאחריו כשיפתח הספר תורה יהיה צריך להופכו על הכתב להתיר הקשר ואין זה דרך כבוד. נהגו לומר כשמוציאין ספר תורה הני פסוקי דרחמי תורת ה' תמימה עדות ה' נאמנה פקודי ה' ישרים מצות ה' ברה לפי שמתן שכרם בצדם ואחר כך אומר גדלו שיש בו שש תיבות כנגד ששה צעדים של נושאי הארון (שמואל ב ו) ומ' תיבות יש בתורת ה' תמימה כנגד המ' יום שבהם ניתנה התורה ואח''כ פותחו למקום שירצה לקרות בו וקורא כהן ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה אבל לאחר שקרא בו ודאי צריך לגוללו קודם שיברך כר' יהודה: גדול שבכולן גולל. לפי שהוא כבודו וגם לפי שהוא גדול שבכולן כדיי הוא ליטול שכר כנגד כולם כדאמר רבי יהושע: מנין שמשתמשין בבת קול. בירושלמי (שבת פרק במה אשה) תני כתיב לא תנחשו ולא תעוננו ואף ע''פ שאין ניחוש יש סימן: והשונה בלא זמרה. שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שונין אותן על פה וע''י כך היו נזכרים יותר: בלא אותה מצוה. י''מ מצות אחיזה וקשה מאי רבותא פשיטא שאין לו שכר כיון שלא עשה המצוה כהוגן לכך פירש ריב''א בלא אותה מצוה שעשה באותה שעה שאם אחז ספר תורה ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה וכן אחזו לגוללו או להגיהו אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר