|
טקסט הדף מנוקד
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת אֵין מַפְסִיקִין בִּקְלָלוֹת אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כּוּלָּן
בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵין עוֹלִים לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת וּמַפְטִירִין בְּפֶסַח גִּלְגָּל וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי יוֹמָא קַמָּא בְּפֶסַח גִּלְגָּל וּלְמָחָר בְּפֶסַח יֹאשִׁיָּהוּ וּשְׁאָר יְמוֹת הַפֶּסַח מְלַקֵּט וְקוֹרֵא מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל פֶּסַח מַאי הִיא אָמַר רַב פָּפָּא מֵאַפּ"וֹ סִימָן יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין וַיְהִי בְּשַׁלַּח וּמַפְטִירִין וַיְדַבֵּר דָּוִד וּלְמָחָר כׇּל הַבְּכוֹר וּמַפְטִירִין עוֹד הַיּוֹם אָמַר אַבָּיֵי וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא לְמִיקְרֵי מְשַׁךְ תּוֹרָא קַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא פְּסַל בְּמַדְבְּרָא שַׁלַּח בּוּכְרָא בָּעֲצֶרֶת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וּמַפְטִירִין בַּחֲבַקּוּק אֲחֵרִים אוֹמְרִים בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וּמַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי עָבְדִינַן כְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיפְכָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּמַפְטִירִין הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וְיֵשׁ אוֹמְרִים וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וּמַפְטִירִין בְּחַנָּה וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי יוֹמָא קַמָּא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים לִמְחַר וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וּמַפְטִירִין הַבֵּן יַקִּיר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹרִין אַחֲרֵי מוֹת וּמַפְטִירִין כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא וּבַמִּנְחָה קוֹרִין בָּעֲרָיוֹת וּמַפְטִירִין בְּיוֹנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְותָנוּתוֹ דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ עוֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ וְגוֹ' וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ מְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּין אַלְמָנוֹת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּמַפְטִירִין הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי לִמְחַר מִיקְרָא הָכִי נָמֵי קָרֵינַן אַפְטוֹרֵי מַאי מַפְטִירִין וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַחַג קוֹרִין בְּקׇרְבְּנוֹת הֶחָג יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן קוֹרִין כׇּל הַבְּכוֹר מִצְוֹת וְחוּקִּים וּבְכוֹר וּמַפְטִירִין וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְמָחָר קוֹרִין וְזֹאת הַבְּרָכָה וּמַפְטִירִין וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד בֵּין בַּפֶּסַח בֵּין בַּסּוּכּוֹת מִקְרָא קָרֵינַן רְאֵה אַתָּה אַפְטוֹרֵי בַּפֶּסַח הָעֲצָמוֹת הַיְּבֵשׁוֹת וּבַסּוּכּוֹת בְּיוֹם בֹּא גוֹג בַּחֲנוּכָּה בַּנְּשִׂיאִים וּמַפְטִירִין בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה וְאִי מִיקַּלְעִי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת קַמַּיְיתָא בְּנֵרוֹת דִּזְכַרְיָה בָּתְרָיְיתָא בְּנֵרוֹת שְׁלֹמֹה בַּפּוּרִים וַיָּבֹא עֲמָלֵק בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ חָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת מֵאֶתְמוֹל מַפְטִירִין וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ אָמַר רַב הוּנָא רש"יברכות וקללות. דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה: אין מפסיקין בקללות. כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות: קורין כסדרן. בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי: ואין עולה להן מן החשבון. כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי: שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות: גמ' הכי גרסינן ת''ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו'. ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י''ט אלא יום אחד: בפסח גלגל. ביהושע: ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ''ו. "משכו וקחו לכם צאן "אם כסף תלוה את עמי "פסל לך "וידבר שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב: ויהי בשלח פרעה. לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים: ומפטירין וידבר דוד. שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו': עוד היום. לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה: ומפטירין בחבקוק. שמדבר במתן תורה אלוה מתימן יבוא במתן תורה: במרכבה. דיחזקאל על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן: והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא. דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא בחדש השלישי ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון: הבן יקיר לי אפרים. משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו: מפטירין בחנה. לפי שפקידתה היתה בראש השנה ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט: כי כה אמר רם ונשא. ואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נח): קורין בעריות. שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו: הנה יום בא לה'. דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות: ויקהלו. על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות: קורין כל הבכור. אלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו: ויהי ככלות שלמה. על שם ביום השמיני שלח את העם: מקרא קרינן ראה אתה. שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.): בעצמות היבשות. שיצאו ממצרים לפני הקץ: ביום בא גוג. והיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה': נרות דזכריה. רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו': נרות דשלמה. ויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו': תוספותוהאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו'. אומר ר''י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב''ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא: במנחה קורין בעריות. לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב''ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם: למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה. ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש''ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש''ס: מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש. קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר''ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי''ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|