סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת הַכַּלָּה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילְעַאי שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת הַכַּלָּה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאֵין שָׁם כׇּל צוֹרְכּוֹ אֲבָל יֵשׁ שָׁם כׇּל צוֹרְכּוֹ אֵין מְבַטְּלִין
וְכַמָּה כׇּל צוֹרְכּוֹ אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי וְאָמְרִי לַהּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי וּמִינַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי עוּלָּא אָמַר כְּגוֹן דְּחָיְיצִי גַּבְרֵי מֵאֲבוּלָּא עַד סִיכְרָא
רַב שֵׁשֶׁת אָמַר כִּנְתִינָתָהּ כָּךְ נְטִילָתָהּ מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִיבּוֹא אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִיבּוֹא הָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּקָרֵי וְתָנֵי אֲבָל לְמַאן דְּמַתְנֵי לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶן גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ' גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְאַף כְּשֶׁהֵן עֲתִידִין לִיגָּאֵל שְׁכִינָה עִמָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְשָׁב מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁב עִמָּהֶן מִבֵּין הַגָּלִיּוֹת
בְּבָבֶל הֵיכָא אָמַר אַבָּיֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּהוּצָל וּבְבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא וְלָא תֵּימָא הָכָא וְהָכָא אֶלָּא זִמְנִין הָכָא וְזִמְנִין הָכָא אָמַר אַבָּיֵי תֵּיתֵי לִי דְּכִי מְרַחַיקְנָא פַּרְסָה עָיֵילְנָא וּמְצַלֵּינָא הָתָם אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל [וְלֵוִי] הֲווֹ יָתְבִי בִּכְנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא אֲתַאי שְׁכִינָה שְׁמַעוּ קוֹל רִיגְשָׁא [קָמוּ וּנְפַקוּ
רַב שֵׁשֶׁת הֲוָה יָתֵיב בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשַׁף וִיתֵיב בִּנְהַרְדְּעָא אֲתַאי שְׁכִינָה] וְלָא נְפַק אֲתוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְקָא מְבַעֲתוּ לֵיהּ אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי אֲמַר לְהוּ שִׁבְקוּהוּ
וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר זֶה בֵּית רַבֵּינוּ שֶׁבְּבָבֶל
דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב ה' מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוַאי גָּרֵיסְנָא בְּבֵיתָא וּמְצַלֵּינָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא כֵּיוָן דִּשְׁמַעִית לְהָא דְּקָאָמַר דָּוִד ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ הֲוַאי גָּרֵיסְנָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא
תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר עֲתִידִין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁיִּקָּבְעוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבֹא וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה לִלְמוֹד תּוֹרָה נִקְבָּעִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁקּוֹרִין וּמַרְבִּיצִין בָּהֶן תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
דָּרֵשׁ בַּר קַפָּרָא מַאי דִּכְתִיב לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנוּנִּים יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם לָמָּה תִּרְצוּ דִּין עִם סִינַי כּוּלְּכֶם בַּעֲלֵי מוּמִים אַתֶּם אֵצֶל סִינַי כְּתִיב הָכָא גַּבְנוּנִים וּכְתִיב הָתָם אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק אָמַר רַב אָשֵׁי שְׁמַע מִינַּהּ הַאי מַאן דִּיהִיר בַּעַל מוּם הוּא
אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא מַאי קַפֶּנְדַּרְיָא אָמַר רָבָא קַפֶּנְדַּרְיָא כִּשְׁמָהּ מַאי כִּשְׁמָהּ כְּמַאן דְּאָמַר אַדְּמַקֵּיפְנָא אַדָּרֵי אֵיעוּל בְּהָא
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אִם הָיָה שְׁבִיל מֵעִיקָּרָא מוּתָּר
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הַנִּכְנָס עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קַפֶּנְדַּרְיָא מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא שֶׁנֶּאֱמַר וּבְבֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' בַּמּוֹעֲדִים הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲווֹת יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב
עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים לֹא יִתְלוֹשׁ מִפְּנֵי עׇגְמַת נֶפֶשׁ וְהָתַנְיָא אֵינוֹ תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל אֲבָל תּוֹלֵשׁ וּמַנִּיחַ כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל תְּנַן
תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית הַקְּבָרוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ אֵין מַרְעִין בָּהֶן בְּהֵמָה וְאֵין מוֹלִיכִין בָּהֶן אַמַּת הַמַּיִם וְאֵין מְלַקְּטִין בָּהֶן עֲשָׂבִים וְאִם לִיקֵּט שׂוֹרְפָן בִּמְקוֹמָן מִפְּנֵי כְּבוֹד מֵתִים
אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַסֵּיפָא כֵּיוָן שֶׁשּׂוֹרְפָן בִּמְקוֹמָן מַאי כְּבוֹד מֵתִים אִיכָּא אֶלָּא אַרֵישָׁא
מַתְנִי' רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת
בַּשְּׁנִיָּה זָכוֹר בַּשְּׁלִישִׁית פָּרָה אֲדוּמָּה בָּרְבִיעִית הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן
לַכֹּל מַפְסִיקִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים
גְּמָ' תְּנַן הָתָם בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים

רש"י

להכנסת כלה. ללוותה מבית אביה לבית חופתה: כגון דחייצי גברי מאבולא לסיכרא. מחיצת אנשים משער העיר עד בית הקברות מקום שסופדין אותו שם: כנתינתה. של תורה: דשף ויתיב. ובנאה יכניה וסיעתו מאבנים ועפר שהביאו עמהן בגלותן לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו (תהילים קב): דכי מרחקנא פרסה. אני נכנס להתפלל בתוכו: רב ששת. סגי נהור הוה: בית רבינו. רב: וככרמל בים יבא. למדנו שעבר כרמל את הים ואימתי היה בשעת מתן תורה: כשמה. כמשמעה: אדמקיפנא אדרי איעול בהא. בעוד שאקיף שורות של בתים הללו אכנס דרך הבית הזה ואקצר את הדרך ממבוי למבוי ובית הכנסת בין שניהן: מעיקרא. קודם שנבנה בית הכנסת שם: ארישא. משום כבודן של מתים אאין נוהגין בהן קלות ראש קאי: מתני' קורין בפרשת שקלים. להודיע שיביאו שקליהן באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה כדאמרינן בגמרא: ומפסיקין לשבת הבאה. מלומר פרשה שנייה כדי שתקרא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים לסמוך מחיית עמלק למחיית המן: פרה אדומה. להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן בטהרה: ברביעית החודש הזה לכם. ששם פרשת הפסח ובש''ס ירושלמי גרסינן אמר ר' חמא בדין הוא שיקדום החודש לפרשת פרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה ומפני מה הקדימוה שהיא טהרתן של ישראל: לכל מפסיקין. מלקרות בענין היום וקורין בענין מועד מעין המאורע: למעמדות. וקורין במעשה בראשית כדקתני לקמן במתניתין: גמ' משמיעין על השקלים. בהכרזת בית דין:

תוספות

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. ולא קשיא מההיא דמס' דרך ארץ (זוטא פ''ח) דאמרי' מעשה ברבי עקיבא שמצא מת מצוה בדרך ונשאו ארבעה מילין עד שהביאו לבית הקברות וכשבא אצל ר' יהושע ור' אליעזר וספר להם אמרו לו על כל פסיעה ופסיעה שפסעת כאילו שפכת דם נקי לא היה מפני שבטל למודו אלא משום שהזיזו ממקומו ומת מצוה קונה מקומו: הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא. ממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ותני אית ליה שיעורא ואין מבטלין תלמוד תורה בשבילו אלא כדי צורכו להתעסק בו ודוקא לענין ביטול תורה אבל לענין ביטול מלאכה אסור לכל בני העיר שהרי בפרק אלו מגלחין (מו''ק דף כז: ושם) לא מחלק בענין איסור מלאכה בין מאן דקרי ותני למאן דלא קרי ותני.: . אין מרעין בהן בהמות. משום כבודן של מתים אבל האילנות שנוטעין בהן מותרין ואין בהם משום כבודן של מתים אחרי שאינן על הקברים עצמן: לכל מפסיקין וכו' וליום הכפורים. צריך לומר דמיירי במנחת יום הכפורים שחל להיות בשבת ואהא קאמר שמפסיקין מן הסדר שחל באותו שבת וקורין בפרשת עריות וכן בכל הני שאין קורין אלא ג' כגון תעניות ומעמדות וחנוכה ופורים דליכא למימר דמיירי ביום הכפורים שחרית שקורין בפרשת אחרי מות בחול ששה ובשבת שבעה דא''כ אמאי נקט יום הכפורים אפילו שאר מועדות נמי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר