סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מָשָׁל דַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לְאֶחָד הָיָה לוֹ תֵּל בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וּלְאֶחָד הָיָה לוֹ חָרִיץ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ בַּעַל חָרִיץ אָמַר מִי יִתֵּן לִי תֵּל זֶה בְּדָמִים בַּעַל הַתֵּל אָמַר מִי יִתֵּן לִי חָרִיץ זֶה בְּדָמִים
לְיָמִים נִזְדַּוְּוגוּ זֶה אֵצֶל זֶה אָמַר לוֹ בַּעַל חָרִיץ לְבַעַל הַתֵּל מְכוֹר לִי תִּילְּךָ אָמַר לוֹ טוֹל אוֹתוֹ בְּחִנָּם וְהַלְוַאי
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכּוּלָּן לֹא הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב וְאִילּוּ הֲסָרַת טַבַּעַת הֶחְזִירָתַן לְמוּטָב
תָּנוּ רַבָּנַן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת נִתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא פִּחֲתוּ וְלֹא הוֹתִירוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה חוּץ מִמִּקְרָא מְגִילָּה
מַאי דְּרוּשׁ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה וּמָה מֵעַבְדוּת לְחֵירוּת אָמְרִינַן שִׁירָה מִמִּיתָה לְחַיִּים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
אִי הָכִי הַלֵּל נָמֵי נֵימָא לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל עַל נֵס שֶׁבַּחוּצָה לָאָרֶץ יְצִיאַת מִצְרַיִם דְּנֵס שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הֵיכִי אָמְרִינַן שִׁירָה
כִּדְתַנְיָא עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הוּכְשְׁרוּ כׇּל אֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ לֹא הוּכְשְׁרוּ כׇּל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה
רַב נַחְמָן אָמַר קְרִיָּיתָהּ זוֹ הַלֵּילָהּ רָבָא אָמַר בִּשְׁלָמָא הָתָם הַלְלוּ עַבְדֵי ה' וְלֹא עַבְדֵי פַרְעֹה אֶלָּא הָכָא הַלְלוּ עַבְדֵי ה' וְלֹא עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אַכַּתִּי עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲנַן
בֵּין לְרָבָא בֵּין לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא וְהָא תַּנְיָא מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ לֹא הוּכְשְׁרוּ כׇּל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרוּ לְהֶכְשֵׁירָן הָרִאשׁוֹן
וְתוּ לֵיכָּא וְהָכְתִיב וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים אֶחָד מִמָּאתַיִם צוֹפִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל
מִיהְוֵה טוּבָא הֲווֹ כִּדְתַנְיָא הַרְבֵּה נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֶלָּא נְבוּאָה שֶׁהוּצְרְכָה לְדוֹרוֹת נִכְתְּבָה וְשֶׁלֹּא הוּצְרְכָה לֹא נִכְתְּבָה
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר אָדָם הַבָּא מִשְׁתֵּי רָמוֹת שֶׁצּוֹפוֹת זוֹ אֶת זוֹ רַבִּי חָנִין אָמַר אָדָם הַבָּא מִבְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹמְדִין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמַאן נִינְהוּ בְּנֵי קֹרַח דִּכְתִיב וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ תָּנָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם בְּגֵיהִנָּם וְעָמְדוּ עָלָיו
שֶׁבַע נְבִיאוֹת מַאן נִינְהוּ שָׂרָה מִרְיָם דְּבוֹרָה חַנָּה אֲבִיגַיִל חוּלְדָּה וְאֶסְתֵּר שָׂרָה דִּכְתִיב אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק יִסְכָּה זוֹ שָׂרָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יִסְכָּה שֶׁסָּכְתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ דָּבָר אַחֵר יִסְכָּה שֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְּיוֹפְיָהּ
מִרְיָם דִּכְתִיב וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת מֹשֶׁה אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב שֶׁהָיְתָה מִתְנַבְּאָה כְּשֶׁהִיא אֲחוֹת אַהֲרֹן וְאוֹמֶרֶת עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּבְשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ אוֹרָה עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ אָמַר לָהּ בִּתִּי נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתִיךְ
וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לַיְאוֹר עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְאָמַר לָהּ בִּתִּי הֵיכָן נְבוּאָתִיךְ הַיְינוּ דִּכְתִיב וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה לָדַעַת מָה יְהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ
דְּבוֹרָה דִּכְתִיב וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת מַאי אֵשֶׁת לַפִּידוֹת שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ
וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תּוֹמֶר מַאי שְׁנָא תַּחַת תּוֹמֶר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַבְשָׁלוֹם מִשּׁוּם יִחוּד דָּבָר אַחֵר מָה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם
חַנָּה דִּכְתִיב וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָמָה קַרְנִי וְלֹא רָמָה פַּכִּי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּפַךְ לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר מְנַשְּׁיָא אַל תִּקְרֵי בִּלְתֶּךָ אֶלָּא לְבַלּוֹתֶךָ שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם מִדַּת בָּשָׂר וְדָם מַעֲשֵׂה יָדָיו מְבַלִּין אוֹתוֹ אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַלֶּה מַעֲשֵׂה יָדָיו
וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ אֵין צַיָּיר כֵּאלֹהֵינוּ אָדָם צָר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וּמֵטִיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם
אֲבִיגַיִל דִּכְתִיב וְהָיָה הִיא רוֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְיוֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר בְּסֵתֶר הָהָר מִן הָהָר מִיבְּעֵי לֵיהּ
אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל עַל עִסְקֵי דָם הַבָּא מִן הַסְּתָרִים נָטְלָה דָּם וְהֶרְאֲתָה לוֹ אָמַר לָהּ וְכִי מַרְאִין דָּם בַּלַּיְלָה אָמְרָה לוֹ וְכִי דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בַּלַּיְלָה אָמַר לָהּ

רש"י

משל דאחשורוש והמן כו'. כלומר יש ללמוד מאחשורוש שאף בדעתו היה להשמידן:להחזירן למוטב. שגזרו עליהן תעניות לתשובה כדכתיב צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים: חוץ ממקרא מגילה. ואם תאמר נר חנוכה כבר פסקו הנביאים אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי: מעבדות לחירות. ביציאת מצרים אמרו שירה על הים: הלל נמי נימא. שהיא שירה: הכי גרסי' אמר רבא בשלמא התם כו' ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו: אכתי עבדי אחשורוש אנן. דלא נגאלו אלא מן המיתה: בין לרבא. דאמר להכי לא אמרי הלל דאכתי עבדי אחשורוש הוו הא לאו הכי אמרינן: בין לרב נחמן. דאמר קריאת מגילה במקום הלל: הוכשרו שאר ארצות לומר שירה. על נס המאורע להם: ותו ליכא. נביאים: נבואה שהוצרכה לדורות. ללמוד תשובה או הוראה וכל הנך מ''ח הוצרכו ובהלכות גדולות מנויין מסדר עולם אברהם יצחק יעקב משה ואהרן יהושע פנחס ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים (שופטים ב) זה פנחס ויבא איש האלהים אל עלי (שמואל א ב) זה אלקנה עלי שמואל גד נתן דוד שלמה עידו קרא אל המזבח בבית אל מיכיהו בן ימלה בימי אחאב עובדיה אחיה השילוני ויהוא בן חנני בימי אסא עזריה בן עודד חזיאל [הלוי] מבני מתניה אליעזר בן דודו ממורישה כולן בימי יהושפט בדברי הימים (ב' יט) ובימי ירבעם בן יואש הושע עמוס ובימי יותם מיכה המורשתי ובימי אמציה אמוץ אמוץ אמר לאמציה מדוע דרשת אלהי אדום ואליהו ואלישע ויונה בן אמיתי ישעיה בימי מנשה יואל נחום חבקוק בימי יאשיה צפניה אוריה מקרית יערים ירמיה בגולה יחזקאל דניאל בשנת שתים לדריוש ברוך נריה שריה מחסיה חגי זכריה מלאכי ומרדכי בלשן בסדר עולם ועל דניאל אמרינן לעיל (דף ג.) אינהו נביאי ואיהו לאו נביא אלא אפיק דניאל ועייל שמעיה שאמר לרחבעם אל תעלו ואל תלחמו עם אחיכם בני ישראל שנים לא ידעתי: נתבצר להם. לשון גבוה כמו ובצורות בשמים (דברים ט): כשהיא אחות אהרן. ועדיין לא נולד משה: פתילות למקדש. משכן שילה: משום יחוד. שהוא גבוה ואין לו צל ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית: לב אחד. שרף יש לו כמו אילן אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו: רמה קרני ולא רמה פכי. זו היא נבואתה שנתנבאית על שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן במשיחת דוד ושלמה כתיב קרן השמן ובמשיחת שאול ויהוא כתיב פך: וכי רואין דם בלילה. שנאמר (שמואל א' כה) אם אשאיר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר שמע מינה דהוה בלילה וכי מראין דם בלילה אם טמא או טהור הלא צריך להבחין מראיתו אם מה' דמים הטמאים באשה הוא: וכי דנין דיני נפשות בלילה. והא כתיב (ירמיהו כא) דינו לבוקר משפט וכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש (במדבר כה):

תוספות

משום יחוד. כשבאין אליה בני ישראל למשפט: דכתיב ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה'. וה''נ הוה מצי לאתויי כל הפרשה שכל הנבואה על סנחריב נבוכדנצר והמן כמו שתרגם יונתן אלא קרא דריש פרשתא נקט:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר