|
טקסט הדף מנוקד(סִימָן שסד"ך) וְתוּ לֵיכָּא וְהָא אִיכָּא שְׁלֹמֹה לָא סְלִיק מַלְכוּתֵיהּ הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מָלַךְ וְהֶדְיוֹט אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר שְׁלֹמֹה מִילְּתָא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ שֶׁמָּלַךְ עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' וְהָא הֲוָה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב מִי בְּכׇל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי הָא אִיכָּא יְרוּשָׁלַיִם דְּלָא כַּבְשַׁהּ וְהָא אִיכָּא דָּרְיָוֶשׁ דִּכְתִיב דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכׇל עַמְמַיָּא אוּמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְירִין בְּכׇל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא הָא אִיכָּא שְׁבַע דְּלָא מְלַךְ עֲלַיְיהוּ דִּכְתִיב שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין וְהָא אִיכָּא כּוֹרֶשׁ דִּכְתִיב כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מָלַךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' הָתָם אִשְׁתַּבּוֹחֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתַּבַּח בְּנַפְשֵׁיהּ בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמׇלְכוֹ אָמַר רָבָא מַאי כְּשֶׁבֶת לְאַחַר שֶׁנִּתְיַישְּׁבָה דַּעְתּוֹ אָמַר בֵּלְשַׁצַּר חַשֵּׁב וּטְעָה אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא מַאי הִיא דִּכְתִיב כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם וּכְתִיב לְמַלֹּאות לְחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה חַשֵּׁוב אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר וְעֶשְׂרִים וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ הָא שִׁבְעִים אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ וּנְבוּכַדְנֶצַּר מְנָלַן דְּאַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין מְלַךְ דְּאָמַר מָר גָּלוּ בְּשֶׁבַע גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גָּלוּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה גָּלוּ בְּשֶׁבַע לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת יְהוֹיָכִין שֶׁהִיא שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהִיא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶצַּר דְּאָמַר מָר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כִּיבֵּשׁ נִינְוֵה שְׁנִיָּה כִּיבֵּשׁ יְהוֹיָקִים וּכְתִיב וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרוֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל [בִּשְׁנַת מַלְכוּתוֹ] אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכֶּלֶא תַּמְנֵי וּתְלָתִין וּשְׁבַע הֲרֵי אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר וְעֶשְׂרִין וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ גְּמָרָא וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ הָא שִׁבְעִין אֲמַר הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ דָּנִיאֵל וְעַל מָרֵי שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְיתֵיהּ הַיְתִיו קׇדָמָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא [כַּשְׂדָּאָה] וּכְתִיב וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין אֲמַר אִיהוּ מִיטְעָא טָעֵי אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא מִי כְּתִיב לְמַלְכוּת בָּבֶל לְבָבֶל כְּתִיב מַאי לְבָבֶל לְגָלוּת בָּבֶל כַּמָּה בְּצִירָן תַּמְנֵי חַשֵּׁיב וְעַיֵּיל חִילּוּפַיְיהוּ חֲדָא דְּבֵלְשַׁצַּר וַחֲמֵשׁ דְּדָרְיָוֶשׁ וְכוֹרֶשׁ וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ הָא שִׁבְעִין כֵּיוָן דְּחָזֵי דִּמְלוֹ שִׁבְעִין וְלָא אִיפְּרוּק אֲמַר הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ בָּא שָׂטָן וְרִיקֵּד בֵּינֵיהֶן וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי וְהָא שַׁפִּיר חַשֵּׁיב אִיהוּ נָמֵי מִיטְעָא טָעֵי דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִימְנֵי מֵחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם סוֹף סוֹף כַּמָּה בְּצִירָן חֲדֵיסַר אִיהוּ כַּמָּה מְלַךְ אַרְבֵּיסַר בְּאַרְבֵּיסַר דִּידֵיהּ אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיבְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אַלְּמָה כְּתִיב בֵּאדַיִן בְּטֵילַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם אָמַר רָבָא שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הֲווֹ רש"יסימן. שלמה סנחריב דריוש כורש: לא סליק מלכותיה. לא השלים מלכותו שהרי נטרד כדאמרינן במסכת גיטין (דף סח:): הניחא למאן דאמר וכו'. במס' גיטין פ' מי שאחזו: על העליונים. על השדים: כשבת המלך. משמע בתחילת מלכותו והדר כתיב בשנת שלש: כשנתיישבה דעתו. שמתחלה היה דואג שיצאו ישראל מתחת ידו כשיגמרו שבעים שנה לגלות בבל ועכשיו נתיישבה: מאי היא. חושבניה דבלשצר וטעותיה: לפי מלאות לבבל. כסבור הוא למלכות בבל מיום שנטלה בבל מלכות וזה נבוכדנצר נטל מלכות מאסר חדון מלך אשור: חשב. בלשצר מ''ה דנבוכדנצר וכ''ג דאויל מרודך: ותרתי דידיה. דאשכחן דבלשצר מלך תלת שנין דכתיב בספר דניאל בשנת שלש למלכות בלשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל וגו': גלו בשבע גלו בשמונה. חד גלות הוא וקראי קא דריש כתיב בגלות יהויכין בשנת שמונה למלכות נבוכדנצר בסוף ספר מלכים ובספר ירמיה בסופו אשר הגלה נבוזראדן בשנת שבע אלא שמונה למלכות נבוכדנצר ושבע לכיבוש יהויקים שכבשו תחתיו בשנה שניה למלכותו ולא הגלהו ויהי לו עבד שלש שנים וי''ח וי''ט כתיב בגלות צדקיהו בסוף ספר ירמיה והיינו חורבות ירושלים שהיא י''א שנה אחר גלות יהויכין דכתיב ויהי בעשתי עשרה שנה למלך צדקיהו וגו' ומאי י''ח וי''ט י''ח לכיבוש יהויקים וי''ט למלכות נבוכדנצר: דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה. שהיתה ראש מלכות אשור שהיה מלך בנינוה: שניה כיבש יהויקים. קראי קא דריש בסדר עולם כתיב בראש ספר דניאל בשנת שלש למלכות יהויקים בא נבוכדנצר בירושלים ויתן ה' את יהויקים בידו אפשר לומר כן והלא לא מלך אלא בשנת ארבע ליהויקים שנאמר בספר ירמיהו (מה) הדבר אשר היה בשנת הרביעית ליהויקים היא שנה הראשונה לנבוכדנצר אלא מה תלמוד לומר בשנת שלש למלכות יהויקים בשנת שלשה למרדו לאחר שכיבשו עבדו שלשה שנים ומרד בו שנאמר ויהי לו [יהויקים] עבד שלש שנים וישב וימרד בו (מלכים ב כד) ולמדך כאן שעמד במרדו שלש שנים הרי ששה שנים לכיבושו ובפעם הזאת נמסר בידו והרגו ונתקיים בו קבורת חמור ייקבר (ירמיהו כב) והמליך את יהויכין בנו תחתיו ובא לו לבבל (מדרש רבה מצורע פי''ט) אמרו לו יועציו האב מרד בך והמלכת בנו מתלא אמרן מכלבא בישא גוריא טבא לא נפיק חזר עליו לתשובת השנה והגלהו והמליך צדקיהו וכן כתיב בספר מלכים בסופו נמצאת גלות יהויכין בשנת שבע לכיבוש יהויקים והרי הכתוב קורא אותה בשנת שמונה למלכות נבוכדנצר בספר מלכים בסופו למדנו שבשנה שניה למלכותו כיבשו: נשא אויל מרודך מלך בבל וגו'. למדנו שמלך אויל מרודך בשנת ל''ז לגלות יהויכין וכבר מלך נבוכדנצר שמונה שנים קודם גלות יהויכין שמונה ול''ז הרי מ''ה וכ''ג דאויל מרודך וב' דבלשצר: אפיק מאני דבית המקדש. בשנת שלישית למלכותו: אמר. אחשורוש איהו ודאי מיטעא טעי: אנא חשיבנא כו' לגלות בבל. תחילת גולה שהגלה את יכניה: כמה בצירן. משבעים משנת שתים לבלשצר תמני אותן שמונה שנים שמלך נבוכדנצר לפני הגלותו את יכניה שלא היה לו לבלשצר למנותן ומנאן: חשב. אחשורוש מב' לבלשצר עד שלש שלו: ועייל. הנך תמני תחותייהו: חדא דבלשצר. דהרי משנת שתים שלמו שבעים שנה לפי מניינו ושוב מנה שלישית: וחמשה דדריוש המדי וכורש הפרסי. דכתיב ודריוש מדאה קביל מלכותא (דניאל ו) ואחריו מלך כורש הראשון שנתן רשות לבני הגולה לעלות שנאמר כה אמר כורש וגו' (עזרא א) וקסלקא דעתך השתא שמלכו בין שניהן ה' שנים אע''ג דלא כתיב בקרא: ותרתי דאחשורוש. כבר עברו לו שתי שנים: מחרבות ירושלים. גלות צדקיהו שנשרפה העיר ובו בהדיא כתיב דלחרבות ירושלים בעי למימניא דכתיב בספר דניאל למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה: חדיסר. שכך עמד הבית אחר גלות יכניה: איהו כמה מלך ארביסר. דכתיב בשנת שתים עשרה הפיל פור הוא הגורל ולשנה אחרת נעשה הנס. הרי י''ג דמלכי אומות העולם מתשרי מנינן ונתחדשה השנה בתשרי וכתיב לשנה אחרת לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית הרי י''ד: באדין. בימי כורש בטילת עבידת בית אלהא שצוה כורש לבנות וחזר בו על ידי צרי יהודה ובנימין כמו שכתוב בספר עזרא עד שנת תרתין למלכות דריוש השני שמלך אחר אחשורוש ונקרא שלשה שמות דריוש כורש ארתחשסתא: שנים מקוטעות היו. אותן שנים שמנינן למעלה יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון כגון לדריוש המדי וכורש שמנינן להם ה' שנים לא תמצא אלא ד' דכתיב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו' ותניא בסדר עולם לא מצינו למדי שנה בכתובים אלא זו בלבד ולכורש מצינו שלשה שנים בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו' ותניא נמי בסדר עולם כורש מלך שלש שנים מקוטעות הרי שמנית שנה יתרה וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים לדריוש: תוספותאין פירוש בדף זה הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|