סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי בְּנֵי חֵילָא דְּמָחוֹזָא
אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן הֲווֹ גָּרְסִי בְּאוֹרָיְיתָא דְּחִיקָא לְהוּ מִילְּתָא טוּבָא אָמְרִי נֵיקוּם וְנֵיזִיל וְנֶיעְבַּד עִיסְקָא וּנְקַיֵּים בְּנַפְשִׁין אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן אֲזַלוּ אוֹתִיבוּ תּוּתֵי גּוּדָּא רְעִיעָא הֲווֹ קָא כָּרְכִי רִיפְתָּא אֲתוֹ תְּרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
שַׁמְעֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ נִישְׁדֵּי עֲלַיְיהוּ הַאי גּוּדָּא וְנִקְטְלִינְהוּ שֶׁמַּנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ שַׁבְקִינְהוּ דְּאִיכָּא בְּהוּ חַד דְּקָיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא רַבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע אִילְפָא לָא שְׁמַע אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְאִילְפָא שָׁמַע מָר מִידֵּי אֲמַר לֵיהּ לָא אֲמַר מִדִּשְׁמַעִי אֲנָא וְאִילְפָא לָא שְׁמַע שְׁמַע מִינַּהּ לְדִידִי קָיְימָא לִי שַׁעְתָּא
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן אֶיהֱדַר וְאוֹקֵי בְּנַפְשַׁאי כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ רַבִּי יוֹחָנָן הֲדַר אִילְפָא לָא הֲדַר עַד דַּאֲתָא אִילְפָא מָלֵיךְ רַבִּי יוֹחָנָן
אָמְרוּ לוֹ אִי אִתִּיב מָר וְגָרֵיס לָא הֲוָה מָלֵיךְ מָר אֲזַל תְּלָא נַפְשֵׁיהּ בְּאַסְקַרְיָא דִסְפִינְתָּא אֲמַר אִי אִיכָּא דְּשָׁאֵיל לִי בְּמַתְנִיתָא דְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְלָא פָּשֵׁיטְנָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין נָפֵילְנָא מֵאַסְקַרְיָא דִסְפִינְתָּא וְטָבַעְנָא
אֲתָא הָהוּא סָבָא תְּנָא לֵיהּ הָאוֹמֵר תְּנוּ שֶׁקֶל לְבָנַיי בְּשַׁבָּת וְהֵן רְאוּיִין לָתֵת לָהֶם סֶלַע נוֹתְנִין לָהֶם סֶלַע וְאִם אָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא שֶׁקֶל אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא שֶׁקֶל
אִם אָמַר אִם מֵתוּ יִרְשׁוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם בֵּין שֶׁאָמַר תְּנוּ בֵּין שֶׁאָמַר אַל תִּתְּנוּ אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא שֶׁקֶל אֲמַר לֵיהּ הָא מַנִּי רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מִצְוָה לְקַיֵּים דִּבְרֵי הַמֵּת
אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ שֶׁהָיָה סוֹמֵא מִשְׁתֵּי עֵינָיו גִּדֵּם מִשְׁתֵּי יָדָיו קִיטֵּעַ מִשְׁתֵּי רַגְלָיו וְכׇל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין וְהָיָה מוּטָּל בְּבַיִת רָעוּעַ וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מוּנָּחִין בִּסְפָלִין שֶׁל מַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים אָמַר לָהֶם בָּנַיי פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר כָּךְ פַּנּוּ אֶת מִטָּתִי שֶׁמּוּבְטָח לָכֶם שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל פִּינּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר כָּךְ פִּינּוּ אֶת מִטָּתוֹ וְנָפַל הַבַּיִת
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָּךְ אָמַר לָהֶם בָּנַיי אֲנִי גָּרַמְתִּי לְעַצְמִי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית חָמִי וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי רַבִּי פַּרְנְסֵנִי אָמַרְתִּי לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרוֹק מִן הַחֲמוֹר לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרוֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ
הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ יִסּוֹמוּ יָדַיי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ יִתְגַּדְּמוּ רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ יִתְקַטְּעוּ וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי כׇּל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין אָמְרוּ לוֹ אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ אָמַר לָהֶם אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ
וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ דְּכׇל מִילְּתָא דַּהֲוָה סָלְקָא לֵיהּ אֲמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה זִימְנָא חֲדָא בְּעוֹ לְשַׁדּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹרוֹן לְבֵי קֵיסָר אָמְרוּ מַאן יֵיזִיל יֵיזִיל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ דִּמְלוּמָּד בְּנִיסִּין הוּא שַׁדַּרוּ בִּידֵיהּ מְלֵא סִיפְטָא דַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת אֲזַל בָּת בְּהָהוּא דִּירָא בְּלֵילְיָא קָמוּ הָנָךְ דָּיוֹרָאֵי וְשַׁקְלִינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּמְלוֹנְהוּ עַפְרָא
כִּי מְטָא הָתָם שְׁרִינְהוּ לְסִיפְטֵי חֲזָנְהוּ דִּמְלוּ עַפְרָא בְּעָא מַלְכָּא לְמִקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ אֲמַר קָא מְחַיְּיכוּ בִּי יְהוּדָאֵי אֲמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לֵיהּ כְּחַד מִינַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא הָא עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אֲבוּהוֹן הוּא דְּכִי הֲוָה שָׁדֵי עַפְרָא הָווּ סַיְיפֵי גִּילֵי הָווּ גִּירֵי דִּכְתִיב יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ
הַוְיָא חֲדָא מְדִינְתָּא דְּלָא מָצוּ לְמִיכְבְּשַׁהּ בְּדַקוּ מִינֵּיהּ וְכַבְשׁוּהָ עֲיַילוּ לְבֵי גִנְזֵיה וּמְלוֹהוּ לְסִיפְטֵיהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשַׁדְּרוּהוּ בִּיקָרָא רַבָּה
כִּי אֲתוֹ בִּיתוּ בְּהָהוּא דִּיּוּרָא אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי אַיְיתֵית בַּהֲדָךְ דְּעָבְדִי לָךְ יְקָרָא כּוּלֵּי הַאי אֲמַר לְהוּ מַאי דִּשְׁקַלִי מֵהָכָא אַמְטִי לְהָתָם סְתַרוּ לְדִירַיְיהוּ וְאַמְטִינְהוּ לְבֵי מַלְכָּא אֲמַרוּ לֵיהּ הַאי עַפְרָא דְּאַיְיתִי הָכָא מִדִּידַן הוּא בַּדְקוּהּ וְלָא אַשְׁכְּחוּהּ וְקַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ דָּיוֹרָאֵי
אִי זוֹ הִיא דֶּבֶר עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאֶלֶף רַגְלִי כְּגוֹן כְּפַר עַכּוֹ וְיָצְאוּ הֵימֶנָּה תִּשְׁעָה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶּבֶר
בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים אֵין זֶה דֶּבֶר וְעִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי כְּגוֹן כְּפַר עֲמִיקוּ וְיָצְאוּ הֵימֶנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶּבֶר

רש"י

משום דנפישי בני מחוזא. דאיכא עניי טפי וקא מיכלי קרנא: דחיקא להו. עניות: כי לא יהיה בך אביון. בך בעצמך: חיי העולם הבא. תורה: חיי שעה. עולם הזה זה סחורה: קיימא ליה שעתא. עתיד להתגדל ואין זמנו למות: שמע מינה. מדאנא שמעתיה איהדר איזיל לתורתי: עד דאתא אילפא. ממקום שהלך שם לסחורה: מלך רבי יוחנן. מינוהו ראש ישיבה עליהן מנהג הוא מי שהוא ראש ישיבה היו מגדלין אותו משלהן ומעשירין אותו כדאמרינן לגבי כהן גדול בסיפרא וביומא (דף יח.) והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו: אמרו לו. אנשי המקום לאילפא: אי אתיב מר וגריס. אם היית יושב ועוסק בתורה היינו ממליכין אותך כמו שעשינו לר' יוחנן דאילפא הוי גמיר טפי מר' יוחנן: תלא נפשיה באסקריא. כלונס עץ ארוך תקוע בלב הספינה שמניחין עליה מכסה וילו''ן בלע''ז: דשאיל לי כו'. כלומר אף על גב דעבדי עיסקא גריסנא אנא טפי מיניה: דבי ר' חייא ודבי ר' אושעיא. דהוו מסדרי מתניתא על פי רבינו הקדוש שהיה רבם: ולא פשיטנא ליה ממתני'. דאשכחנא משנה כוותיה דההיא ברייתא: תנא ליה. שנה לפניו כלומר בעא מיניה: האומר תנו שקל לבניי. מי שמת והניח ממונו ביד איש נאמן ואמר תנו שקל חצי סלע לבניי להוצאה בשבוע: וראויין לתת להן סלע. שיש לו בנים הרבה ואין מסתפקין לשבת בפחות מסלע: נותנין להם סלע. דאי הוה בדעתיה דלא למיתן להו אלא שקל היה מצוה אל תתנו להן אלא שקל והאי דקאמר תנו להן שקל ולא אמר תנו סלע משום דבעי לזרוזינהו כדאמרן בכתובות (דף ע.) כדי לזרזן במשא ובמתן כדי שיטרחו וילמדו דרך ארץ וירויחו: אם מתו ירשו אחרים תחתיהן. אע''ג דאמר תנו שקל ולא אמר אל תתנו אלא שקל גלי בדעתיה דלא בעי למיתב להו אלא שקל בשבת כי היכי דאי מתו ירשו אחרים תחתיהן: אמר ליה. אילפא: הא מני. דקתני אע''ג דלא ספקי בבציר מסלע לא יהבינן להו אלא שקל ר''מ היא דאמר במסכת כתובות במתני' (דף סט:) מצוה לקיים דברי המת דאי לאו מצוה מן הדין נותנין להן כל הראוי להן שהרי כל הממון שלהן הוא ואין בו לאותן אחרים כלום אלא לאחר מיתתן אם יש מותר יש להן ואם לאו לא יטלו ומתוך שרוצין אנו לקיים דבריו שירשו אחרים תחתיהם אנו מקמצין את הממון כדי שיהא שם מותר: והיה מטתו מונחת כו'. רגלי המטה מונחין בספלים מלאים מים שלא יעלו אליו נמלים דרך רגלי המטה מפני שהיה גידם ואם היו עולים אינו יכול ליטלם בידיו ולזורקן: דסלקי ליה. כל המאורע לו אפילו רעה: בת בההיא דיורא. לן לילה אחת באותו המלון: לסיפטיה. ארגז שלו: לכולהו. שונאיהן של ישראל: כחד מינייהו. כאחד משרי קיסר: מעפרא דאברהם הוא. כשנלחם עם המלכים: גילי. קשין: ביתו. לנו במלון: כפר עמיקו שלשה מתים בשלשה ימים. מת אחד בכל יום:

תוספות

אמרו ליה לאילפא אי יתיב מר לא הוה מלך מר. פי' כלומר לא היית מולך לראש ישיבה וי''מ בניחותא דמר קאי אר' יוחנן כלומר אי יתיב מר לא הוה מליך ר' יוחנן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר