סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

שהחדש מתכסה בו. לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה: אלא אם כן קדשו החדש כו'. וה''ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב''ה: מלך וציבור. כשהקב''ה דן אותם מלך נכנס תחילה: משפט עבדו. שלמה קאמר ליה: דליפוש חרון אף. בשביל עונות צבור: מנלן. ששנת שמיטה מקודשת מר''ה ואסור בעבודת הקרקע: וקדשתם שנת החמשים מה ת''ל. מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים: לא נפטרים לבתיהן. דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור: ולא משתעבדין. דכתיב וקדשתם את שנת החמשים: ועטרותיהן בראשיהן. אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי: שנים אתה מקדש. כששנת יובל נכנסה מצוה על ב''ד לומר מקודשת השנה: ואי אתה מקדש שום חדש. כר''א בר''ש דאמר לקמן בפרק שני (ד ' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא: לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים. דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה: יכול כך מתקדשת בסופה. אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים: ואל תתמה. אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה: שהרי מוסיפין מחול על קודש. כדאמרינן לקמן בשמעתין: ת''ל יובל היא. מיעוטא היא:

תוספות

בתחילת שעה ט''ו דהיא שעה שלישית של יום וסימן וי''ד פי' ביום ו' בסוף שעה י''ד היה המולד מאחר שלא היה ר''ה עד יום ו' שקידש אדם הראשון החדש נמצא שנברא העולם בכ''ה באלול ואותה שנה של תוהו שמונין משום דיום אחד בשנה חשוב שנה וכשתדקדק על מולד ניסן של תוהו שלפני תשרי של יישוב שבו נברא אדם תמצא מולד ניסן ברביעי בתשע שעות תרמ''ב חלקים שאתה צריך להשליך ב' ד' תל''ח לאחריו ב' ימים ד' שעות תל''ח חלקים ומולד תשרי של תוהו שלפניו שנמצא ב' ה' ר''ד ולתקופה מניסן של תוהו מונין שהיתה התקופה בתחילת ליל ארבעה ונמצאת תקופת תשרי של יישוב של אחריו ביום ד' ט''ו שעות כדאמרינן בפרק כיצד מעברין אין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום וז' שעות ומחצה נמצא דשתי תקופות ט''ו שעות ונמצא דקדמה תקופת תשרי למולד א' כ''ג פי' יום אחד כ''ג שעות ונמצא דקדמה תקופת ניסן את המולד ז' ט' תרמ''ב דל חצי (שעה) עודפת התקופה על המולד ה' י' תרמ''ב פי ה' ימים י' שעות תרמ''ב חלקים וכשתצרף ה' י' תרמ''ב עם א' כ''ג עולה ז' ט' תרמ''ב והרי עכשיו נוהגין למנות מתשרי של תוהו שנות העולם כדפי' דיום אחד בשנה חשוב שנה ותקופת ניסן מונין מולד תשרי ב' ה' ר''ד וזקוקים להסיר ז' ט' תרמ''ב ודבר תימה הוא במה נחלקו ר''א ור' יהושע דתניא לקמן (דף יב.) מונין לתקופה מניסן ולמולדות מתשרי והלא היו יכולים לברר הדבר דכ''ד שעות מיכסי סיהרא בין חדתא לעתיקא כדאיתא בסוף פ''ק דערכין (דף ט: ושם) והם מרחיקין המולד זה מזה ב' ד' תל''ח כולי האי אין ראוי לטעות דאיך יטעו בו שני ימים: שהחדש מתכסה בו. שאין הלבנה נראית לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחדושה כפי' הקונטרס והביא ר''ת ראיה מויקרא רבה בפרשת אמור אל הכהנים דקאמר התם תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו והלא ניסן חדש ונכסה ויש בו חג אלא זה שחגו בו ביום ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו ביומו אלא תשרי ועוד מפרש ר''ת מתכסה מזומן כמו ליום הכסא יבא ביתו דבפרק חלק (סנהדרין דף צו:) גבי עמון ומואב שיבבי בישי דארעא דישראל הוו וכו'. והר''ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר''ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר''ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י''ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר''ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר''א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר''ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה ועוד פי' מתכסה שאין מזכירין מוסף של ר''ח בתפלה משום דאמרי' רשב''ג ה''ל בריה דבסים קליה עייל קמי תיבותא כי מטי לראשי חדשים אישתיק ולא רצה לאמרו פי' דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פירוש ההוא דר''ח קרוי חייב משום דאמרי' אמר הקב''ה הביאו כפרה וכו' עכ''ל ור''ת רגיל להזכיר ולומר מלבד עולת החדש ולסיים ושני שעירים לכפר חד דר''ח וחד דר''ה: בעשרה בתשרי הוא. לרב אשי דאמר לעיל ארבעה ראשי השנה בד' ראשי חדשים. פריך הא דא''ל רב חסדא לעיל רגל שבו ר''ה לרגלים הוה נמי מצי לשנויי הכא הכי: ורבנן שנת חמשים אתה מונה. לרבנן כיון דאינה מתקדשת מתחילתה איצטריך ליה קרא להכי ולא איצטריך למעוטי סופה מחמת דמוסיפין מחול על הקדש דהשתא מבציר בציר אסופי מבעיא וא''ת אדרבה כ''ש דצריך טפי משום דכתיב בקרא שנה ואין כאן שנה שלימה אא''כ תמשך עד יוה''כ אחר ויש לומר דכיון דלא שייך טעמא דתוספת ממילא בלא שום יתור ממעטא מקרא דוקדשתם דמשמע דוקא שנת החמשים:
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר