סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לְמִקְטְלֵיהּ בְּדָבָר הַנִּזְרָק
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל כְּשֶׁהוֹרְגִין אוֹתוֹ אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּזְרָק דְּחָיֵיף בֵּיהּ מִסְתַּכַּן דְּנָכֵית לֵיהּ מָיֵית דְּחָיֵיף בֵּיהּ מִסְתַּכַּן מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ נִישַׁלַּח מָאנֵיהּ וְנִירְהַיט רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ חַף בֵּיהּ חַד מִינַּיְיהוּ בְּשׁוּקָא שַׁלְּחִינְהוּ לְמָאנֵיהּ וְרָהֵיט אֲמַר קִיַּימְתִּי בְּעַצְמִי הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ
דְּנָכֵית לֵיהּ מָיֵית מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ אָמַר אַבָּיֵי נֵיתֵי מַשְׁכָּא דְּאַפָּא דִּיכְרָא וְנִיכְתּוֹב עֲלֵיהּ אֲנָא פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא אַמַּשְׁכָּא דְּאַפָּא דִּיכְרָא כָּתֵיבְנָא עֲלָךְ כַּנְתִּי כַּנְתִּי קְלֵירוֹס וְאָמְרִי לַהּ קַנְדִּי קַנְדִּי קְלוֹרוֹס יָהּ יָהּ ה' צְבָאוֹת אָמֵן אָמֵן סֶלָה וְנִשְׁלְחִינְהוּ לְמָאנֵיהּ וְלִקְבְּרִינְהוּ בֵּי קִבְרֵי עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְנַפְּקִינְהוּ וְנִקְלִינְהוּ בְּתַנּוּרָא וּנְבַדְּרִינְהוּ לְקִטְמֵיהּ אַפָּרָשַׁת דְּרָכִים וְהָנָךְ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא כִּי שָׁתֵי מַיָּא לָא לִישְׁתֵּי אֶלָּא בְּגוּבְתָּא דִנְחָשָׁא דִּילְמָא חָזֵי בָּבוּאָה דְּשֵׁידָא וְלִיסְתַּכַּן כִּי הָא דְּאַבָּא בַּר מָרְתָא הוּא אַבָּא בַּר מִנְיוֹמֵי עֲבַדָא לֵיהּ אִימֵּיהּ גּוּבְתָּא דְּדַהֲבָא
וְעוֹד אָמַר רַבִּי מַתְיָא רַבִּי יוֹחָנָן חָשׁ בְּצַפְדִּינָא אֲזַל גַּבַּהּ דְּהַהִיא מַטְרוֹנִיתָא עֲבַדָא לֵיהּ מִלְּתָא חַמְשָׁא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אֲמַר לַהּ בְּשַׁבָּת מַאי אֲמַרָה לֵיהּ לָא צְרִיכַתְּ אִי מִצְטְרִיכְנָא מַאי אֲמַרָה לֵיהּ אִישְׁתְּבַע לִי דְּלָא מְגַלֵּית אִישְׁתְּבַע לֵאלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא מְגַלֵּינָא נְפַק דַּרְשַׁהּ בְּפִירְקָא
וְהָא אִישְׁתְּבַע לַהּ לֵאלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לָא מְגַלֵּינָא הָא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְגַלֵּינָא וְהָא אִיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם דִּמְגַלֵּי לַהּ מֵעִיקָּרָא
מַאי עֲבַדָא לֵיהּ אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי מֵי שְׂאוֹר שֶׁמֶן זַיִת וָמֶלַח רַב יֵימַר אֲמַר שְׂאוֹר גּוּפֵיהּ שֶׁמֶן זַיִת וָמֶלַח רַב אָשֵׁי אָמַר מִשְׁחָא דְּגַדְפָּא דַאֲווֹזָא אָמַר אַבָּיֵי אֲנָא עֲבַדִי לְכוּלְּהוּ וְלָא אִיתַּסַּאי עַד דַּאֲמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא אַיְיתִי קַשְׁיָיתָא דְזֵיתָא דְּלָא מְלוֹ תִּילְתָּא וּקְלִינְהוּ בְּנוּרָא אַמָּרָא חַדְתָּא וְאַדְבֵּיק בְּכַכֵּי דָרֵיה עֲבַדִי הָכִי וְאִיתַּסַּאי
מִמַּאי הֲוָה מֵחַמִּימֵי חַמִּימֵי דְּחִיטֵּי וּמִשִּׁיּוּרֵי כָּסָא דְהַרְסָנָא וּמַאי סִימָנֵיהּ כַּד רָמֵי מִידֵּי בְּכַכֵּיהּ וְאָתֵא דְּמָא מִבֵּי דָרֵי רַבִּי יוֹחָנָן כִּי חָשׁ בְּצַפְדִּינָא עֲבַד הָכִי בְּשַׁבְּתָא וְאִיתַּסִּי וְרַבִּי יוֹחָנָן הֵיכִי עָבֵיד הָכִי אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שָׁאנֵי צַפְדִּינָא הוֹאִיל וּמַתְחִיל בַּפֶּה וְגוֹמֵר בִּבְנֵי מֵעַיִים
אֲמַר לֵיהּ רַב חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּמַאן כְּרַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ דְּאָמַר הַחוֹשֵׁשׁ בְּפִיו מְטִילִין לוֹ סַם בְּשַׁבָּת אֲמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בְּזוֹ וְלֹא בְּאַחֶרֶת
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ מִי שֶׁאֲחָזוֹ יֵרָקוֹן מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשַׂר חֲמוֹר מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלּוֹ וְהַחוֹשֵׁשׁ בְּפִיו מְטִילִין לוֹ סַם בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּאֵילּוּ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה בְּאֵלּוּ לְמַעוֹטֵי מַאי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי סַם
לָא לְמַעוֹטֵי מַקִּיזִין דָּם לִסְרוֹנְכֵי הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּתַנְיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁשָּׁמַע מִשּׁוּם רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ מַקִּיזִין דָּם לִסְרוֹנְכֵי בְּשַׁבָּת וּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלּוֹ וְהַחוֹשֵׁשׁ בְּפִיו מְטִילִין לוֹ סַם בְּשַׁבָּת
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּאֵילּוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רְפוּאָה בְּאֵילּוּ לְמַעוֹטֵי מַאי מַאי לָאו אַתַּרְתֵּי בָּתְרָיָיתָא וּלְמַעוֹטֵי דְּרֵישָׁא לָא אַתַּרְתֵּי דְּרֵישָׁא קַמָּיָיתָא וּלְמַעוֹטֵי דְּסֵיפָא

רש"י

למקטליה בדבר הנזרק. למ''ד רוח רעה שורה עליו לא יקרב אצלו להרגו בידים אלא זורק בו חץ או סכין והורגו: דחייף ביה. המתחכך בו: דנכית ליה. שהכלב נושכו: נישלח למאניה. יפשיט בגדיו: משכא דאפא. הוא הצבוע ובלע''ז פוטויי''ש: דאפא דיכרא. צבוע זכר: בגובתא דנחשא. על ידי קנה של נחשת: דילמא חזי לבבואיה דשד. שקפץ מן הכלב עליו ומסתכן: צפידנא. חולי השינים והחניכים ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים ומסוכן הוא: מטרוניתא. נכרית היתה: עבדא ליה רפואה חמשא ומעלי שבתא. יום ה' בשבת וע''ש: והאיכא חלול השם. שהיא סבורה שעבר על שבועתו: דמגלי לה מעיקרא. מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי: משחא דגדפא דאוזא. שומן מוח עצם קטן שבראש כנף העוף שקורין כניי''ל סכה אותו יעל צדעיו: קשייתא דזיתי. גרעיני זיתים: דלא מלו תילתא. שלא הביאו שליש: אמרא חדתא. על מר חדש שקורין פושוי''ר: ודביק בככי דדריה. הדבק בשורת השינים: ממאי הוי. על ידי מה בא החולי הזה: מחמימי חמימי דחיטי. האוכל פת חמה יותר מדאי: כסא דהרסנא. דגים מטוגנים עם הקמח בשמן שלהן: שיורי. שעבר עליו הלילה: מאי סימניה. של אותו חולי: כד רמי מידי בככיה. כשנותן כלום בשיניו זב הדם משורת שיניו: ורבי יוחנן היכי עביד הכי וכו'. לא גרסינן לה הכא אלא במסכת ע''ז: כמאן עביד ר' יוחנן. לתת סם בשבת בשביל חולי השינים דקאמר לה אי מצריכנא מאי: שאני אומר בזו. מודים לו חכמים שהיא רפואה לו בכלב שוטה בחצר כבד שלו: ירקון. חולי שפניו מוריקות: הכי גרסינן וחכמים אומרים באלו אין בהן משום רפואה באלו למעוטי מאי לאו למעוטי סם. והכי קאמרי ליה בשתים הראשונות אין זו רפואה גמורה לעבור עליהן דבר תורה ולמעוטי סם דיש בו משום רפואה: לא למעוטי מקיזין דם לסרונכי: בשבת לעולם אכולי הנך פליגי ומאי באלו משום דשמעוה לר' מתיא דאמר אכתי אחריתי: לסרונכי. חולי ששמו אשטרנגליו''ן הוא בו''ן מלנט ובההיא מודה ליה: ה''ג הכי נמי מסתברא דתניא שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן עזריה משום ר' מתיא בן חרש מקיזין דם לסרונכי בשבת ומי שנשכו כלב סוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת וחכמים אומרים באלו אין בהם משום רפואה באלו למעוטי מאי לאו אתרתי בתרייתא ולמעוטי דרישא לא אתרתי דרישא ולמעוטי דסיפא:

תוספות

הכי נמי מסתברא שלשה דברים כו'. ריב''א ל''ג הכי נמי מסתברא אלא הכי גריס תא שמע שלשה דברים משום דמאי אולמיה דהא מהא דאייתי כבר ונראה לי דשפיר מייתי דברייתא קמייתא לא מיתני בה מקיז דם לסרונכי ולהכי הוי דוחק הא דמוקמינן למעוטי מקיז דם לסרונכי מה שלא הוזכר בה אבל מהא מייתי שפיר מאי לאו באלו אתרתי דסיפא דסליק מינה קאי ולמעוטי מקיז דם לסרונכי דקא תני רישא ואי (שמא) משום דבכל דוכתא נשאר הכי נמי מסתברא בשביל זה אין למוחקו דבפרק קמא דקידושין (כו:) גבי מעשה במדוני אחד) יש הכי נמי [מסתברא] שאינו נשאר ובפרק הזהב (בבא מציעא דף מו:) יש [ג''כ] הכי נמי מסתברא שאינו נשאר בשמעתא דמטבע אין נעשה חליפין לפירוש רש''י:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר