סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כׇּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ וּמְעַיֵּין בָּהּ סוֹף בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַזְכִּירִים עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן קִיר נָטוּי וְעִיּוּן תְּפִלָּה וּמוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ לַשָּׁמַיִם הָא לָא קַשְׁיָא הָא דִּמְעַיֵּין בַּהּ הָא דְּלָא מְעַיֵּין בַּהּ וְהֵיכִי עָבֵיד דְּמַפֵּישׁ בְּרַחֲמֵי
וְהַמַּאֲרִיךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ דִּלְמָא אָתֵי עַנְיָא וְיָהֵיב לֵיהּ דִּכְתִיב הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וּכְתִיב וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ וְסִיֵּים בְּשֻׁלְחָן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כׇּל זְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וְעַכְשָׁיו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו
וְהַמַּאֲרִיךְ בְּבֵית הַכִּסֵּא מְעַלְּיוּתָא הוּא וְהָתַנְיָא עֲשָׂרָה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּחְתּוֹנִיּוֹת הָאוֹכֵל עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים וְלוּלַבֵּי גְפָנִים וּמוֹרִיגֵּי בְהֵמָה וְשִׁדְרוֹ שֶׁל דָּג וְדָג מָלִיחַ שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל כׇּל צָרְכּוֹ וְהַשּׁוֹתֶה שִׁמְרֵי יַיִן וְהַמְקַנֵּחַ בְּסִיד וּבְחַרְסִית וְהַמְקַנֵּחַ בִּצְרוֹר שֶׁקִּנַּח בּוֹ חֲבֵרוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַתּוֹלֶה עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא יוֹתֵר מִדַּאי לָא קַשְׁיָא הָא דְּמַאֲרִיךְ וְתָלֵי הָא דְּמַאֲרִיךְ וְלָא תָּלֵי כִּי הָא דַּאֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי פָּנֶיךָ דּוֹמִים לִמְגַדְּלֵי חֲזִירִים וּלְמַלְוֵי בְּרִבִּית אֲמַר לַהּ הֵימָנוּתָא לְדִידִי תַּרְוַיְיהוּ אֲסִירָן אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית הַכִּסֵּא אִיכָּא מֵאוּשְׁפִּיזַאי לְבֵי מִדְרְשָׁא דְּכִי אָזֵילְנָא בָּדֵיקְנָא נַפְשַׁאי בְּכוּלְּהוּ
וְאָמַר רַב יְהוּדָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְקַצְּרִים יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא דִּכְתִיב כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ דִּכְתִיב וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם לְאֶחָיו מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁלֹשָׁה צְרִיכִים רַחֲמִים מֶלֶךְ טוֹב שָׁנָה טוֹבָה וַחֲלוֹם טוֹב מֶלֶךְ טוֹב דִּכְתִיב פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' שָׁנָה טוֹבָה דִּכְתִיב תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה חֲלוֹם טוֹב דִּכְתִיב וְתַחֲלִימֵנִי וְתַחֲיֵינִי
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְאֵלּוּ הֵן רָעָב וְשׂוֹבַע וּפַרְנָס טוֹב רָעָב דִּכְתִיב כִּי קָרָא ה' לָרָעָב וְגוֹ' שׂוֹבַע דִּכְתִיב וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ פַּרְנָס טוֹב דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל וְגוֹ'
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִים בַּצִּבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מֹשֶׁה הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל אָמַר לוֹ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן לְפָנַי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל אָמְרוּ לוֹ אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן לְפָנֵינוּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חׇכְמָתוֹ נִקְרָא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לֵךְ אֱמוֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן אָמַר לוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים וְאַתָּה אוֹמֵר עֲשֵׂה לִי אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים אָמַר לוֹ שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּתִיב הָכָא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּכְתִיב הָתָם ה' בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה וּכְתִיב בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר יָהֵב חׇכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה שְׁמַע רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא וְאַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אֲמַר לֵיהּ אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לַהּ אֲנַן מֵהָכָא מַתְנִינַן לַהּ דִּכְתִיב וּבְלֵב כׇּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חׇכְמָה
אָמַר רַב חִסְדָּא כׇּל חֲלוֹם וְלָא טְווֹת וְאָמַר רַב חִסְדָּא חֶלְמָא דְּלָא מְפַשַּׁר כְּאִגַּרְתָּא דְּלָא מִקַּרְיָא וְאָמַר רַב חִסְדָּא לָא חֶלְמָא טָבָא מִקַּיַּים כּוּלֵּיהּ וְלָא חֶלְמָא בִּישָׁא מִקַּיַּים כּוּלֵּיהּ וְאָמַר רַב חִסְדָּא חֶלְמָא בִּישָׁא עֲדִיף מֵחֶלְמָא טָבָא וְאָמַר רַב חִסְדָּא חֶלְמָא בִּישָׁא עֲצִיבוּתֵיהּ מִסְתְּיֵיהּ חֶלְמָא טָבָא חֶדְוֵיהּ מִסְתְּיֵיהּ אָמַר רַב יוֹסֵף חֶלְמָא טָבָא אֲפִילּוּ לְדִידִי בְּדִיחוּתֵיהּ מְפַכְּחָא לֵיהּ וְאָמַר רַב חִסְדָּא חֶלְמָא בִּישָׁא קָשֶׁה מִנְּגָדָא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה חֲלוֹם רַע
הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה' וְכִי מָה עִנְיַן בַּר וְתֶבֶן אֵצֶל חֲלוֹם אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַר בְּלֹא תֶּבֶן כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה חֲלוֹם אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתוֹ מִתְקַיֵּים כּוּלּוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּים מְנָא לַן מִיּוֹסֵף דִּכְתִיב וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְגוֹ'

רש"י

מעיין בה. אומר בלבו שתיעשה בקשתו לפי שהתפלל בכונה: כאב לב. שאין בקשתו נעשית: תוחלת. לשון תפלה כמו ויחל משה (שמות לב): מזכירין עונותיו. שעל ידיהן מפשפשים למעלה במעשיו לומר בוטח זה בזכיותיו נראה מה הם: קיר נטוי. מקום סכנה: מוסר דין. בוטח הוא בזכיותיו שחברו יהיה נענש על ידו: ה''ג הא דמעיין הא דלא מעיין: לולבי גפנים. וידלי''ש בלעז: מוריגי בהמה. כל בשר שבבהמה שאינו חלק אלא דומה למורג חרוץ שאינו חלק כמו החיך והלשון והכרס הפנימי ובית הכוסות: התולה. שאינו יושב אלא על ברכיו שמתוך כך נקביו נפתחין יותר מדאי: הכי גרסינן הא דמאריך ותלי הא דמאריך ולא תלי: למגדלי חזירים ומלוי ברבית שכרן מרובה בלא טורח ושמחים בחלקם לכך פניהם צהובים: הימנותא. לשון שבועה כלומר באמונה שתיהן אסורות לי: ואברכה מברכיך. והמברך ברכת המזון מברך לבעל הבית: יוסף מת קודם לאחיו. דכתיב וימת יוסף וכל אחיו (שמות א): צריכים רחמים. צריכים לבקש רחמים שיבאו לפי שהם בידו של הקב''ה ואין להם רשות לבא אלא ברשותו: ראה קראתי בשם. ראה משמע היש בלבך תן עיניך בדבר: לך אמור לו לבצלאל עשה משכן ארון וכלים. שכן הם סדורים בפרשת כי תשא ראה קראתי בשם וגו' את אהל מועד ואת הארון לעדות וכל הפרשה ומשה אמר לו עשה ארון וכלים כגון שלחן ומנורה ואחר כך משכן דס''ל לר''י שכסדר שהם סדורים בויקחו לי תרומה אמר לו: אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. על ידי צירופן ובספר יצירה תני להו: כל חלום ולא טוות. כל חלומות יראה אדם ולא יראה אחד מאותן שהוא שרוי בתענית שאינו טוב טוות לשון תענית כמו ובת טוות האמור בדריוש (דניאל ו): דלא מפשר. שלא פתרוהו: כאגרתא דלא מקריא. לא טוב ולא רע הוא שכל החלומות הולכין אחר הפתרון: עדיף מחלמא טבא. שמביא את האדם לידי תשובה: עציבותיה מסתייה דיו עצבונו מה שאדם מתעצב עליו מבטל את החלום: אפילו לדידי. שאני מאור עינים: בדיחותיה מפכחא ליה. מבטליה: מנגדא. ממלקות קשה לגוף האדם יותר ממלקות לפי שדואג ממנו: זה חלום רע. מיראתו ישוב ויכנע:

תוספות

לך אמור לבצלאל עשה משכן ארון וכלים. ואם תאמר היכא אשכחן שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות משכן תחלה הרי בפרשת תרומה כתיב ארון תחלה. ויש לומר דבפרשת כי תשא כתיב את אהל מועד ואת הארון לעדות:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר